ההשקעות של תושבי חוץ בבורסה לניירות ערך בתל אביב

 
בחמשת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו זרמי ההשקעות של תושבי חוץ בבורסה בתל אביב לכ- 300 מיליוני דולרים – מהם 270 מיליונים בחודשים מארס עד מאי – כמחציתם באיגרות חוב מסוג "שחר" ובמק"ם והשאר במניות; זאת לעומת פעילות בהיקף זניח עד אמצע 2002.
יתרת ההשקעות של תושבי חוץ בתיק ניירות ערך למסחר בבורסה בת"א גדלה בחמשת החודשים הראשונים של השנה במיליארד דולר והסתכמה ב- 2.7 מיליארדים. השפעת עליית המחירים על השינוי ביתרה בתקופה זו מסתכמת בכ- 0.7 מיליארד דולר והיתר הן זרמי השקעות (נטו). יתרת ההשקעות מורכבת מ- 2 מיליארדי דולרים במניות ו- 0.7 מיליארדים באיגרות חוב ממשלתיות ובמק"מ.
גידול ההשקעות בתיק ניירות הערך למסחר בישראל נובע מירידת סיכון המדינה של ישראל – שיפור במצב הביטחוני מדיני וקבלת הערבויות ממשלת ארה"ב, ומפער הריביות בין השקל למטבעות העיקריים. התפתחות זו היא גם חלק ממגמה עולמית של גידול ההשקעות הזרות בשווקים מתעוררים על רקע רמת הריביות הנמוכה בשווקים המפותחים וירידת הסיכון הגלובלי.
הרכב תנועות ההון לישראל באחרונה מאופיין בתנודתיות, הנובעת מרכיב גדול יחסית של תנועות בתיק ניירות ערך למסחר ועסקאות בנגזרים ומרכיב זניח של תנועות הון לזמן ארוך (השקעות ישירות).
בחמשת החודשים הראשונים של השנה השקיעו תושבי חוץ כ- 300 מיליוני דולרים בבורסה בתל אביב, בתיק ניירות הערך למסחר (אגרות חוב ממשלתיות, מק"ם, אגרות חוב פרטיות ומניות המוחזקות בידי מי שאינו בעל עניין), מתוכם כ- 270 מיליונים בחודשים מארס עד מאי, זאת לעומת 48 מיליונים בלבד בשנת 2002 כולה ומימושים בהיקף ניכר בשנים 2000 ו- 2001. לעומת זאת, בהשקעות הישירות בניירות ערך (השקעות בעלי עניין) המשקפות השקעות לזמן ארוך הייתה הפעילות זניחה, כך נמסר היום מהמחלה לפעילות המשק במטבע חוץ. חלקם של תושבי חוץ במחזורי המסחר (באיגרות חוב במניות) גדל אף הוא בשיעור מואץ, מ- 5% בממוצע בשנת 2002 ל- 10% במאי השנה. יתרת ההשקעות של תושבי חוץ בתיק ניירות ערך למסחר בבורסה בתל אביב גדלה בחמשת החודשים הנסקרים בכמיליארד דולר, זרמי ההשקעות הסתכמו כאמור ל- 0.3 מיליארד כאמור ואילו עליית מחירי הנכסים והחלשות הדולר ביחס לשקל הוסיפו ליתרה 0.7 מיליארד. היתרה שעמדה בסוף חודש מאי על כ- 2.7 מיליארדי דולרים כוללת 2 מיליארדים במניות והשאר באיגרות חוב ממשלתיות. נוסף על כך מחזיקים תושבי חוץ נכסים ישראליים במסגרת תיק ניירות הערך בחו"ל בהיקף של 31.3 מיליארדי דולרים – 14.3 מיליארדים באיגרות חוב ממשלתיות, 3.9 באיגרות חוב פרטיות ו 13.1 במניות וכן השקעות ישירות סחירות (בעלי עניין) בשווי של כ 6 מיליארדי דולר – 4.2 נסחרים בישראל והיתרה נסחרת בחו"ל.
גידול ההשקעות של תושבי חוץ באיגרות החוב הממשלתיות ובמק"ם מוסבר, לדעת המחלקה לפעילות המשק במט"ח, בירידה של תפיסת הסיכון הישראלי בעיני תושבי חוץ, ובפער ריביות נומינלי גבוה בין השקל למט"ח. מלבד זאת, הביאה הירידה המתמשכת של הריביות בשווקים המפותחים לגידול הסיכון שהמשקיעים מוכנים ליטול על עצמם, לפיכך הוסטו השקעות גדולות, בפרט במכשירי חוב לשווקים מתעוררים שבהם הריבית גבוהה.
ירידת הסיכון הייחודי לישראל נובעת מהצגת התוכנית הכלכלית של הממשלה החדשה – שבמרכזה הקיצוץ בתקציב, מהסיום המהיר של המלחמה בעיראק, מחידוש התהליך המדיני וממתן הערבויות של ממשלת ארה"ב; אירועים אלו יצרו ציפיות להמשך הפחתת הריבית ולרווחי הון עתידיים והגדילו את האטרקטיביות של ההשקעה במכשירי חוב סחירים.
בבנק ישראל מבקשים לציין שפערי ריביות גבוהים ורמת סיכון נמוכה שררו במשק לא אחת בעבר, ואף על פי כן משקיעים זרים נמנעו אז מלהשקיע בנכסים שקליים סחירים – כנראה בגלל תנאים מבניים שהיו לא מתאימים – פיקוח על מטבע חוץ והעדר שווקים מפותחים של איגרות חוב שקליות ושל מטבע חוץ.
 
 
השקעות תושבי חוץ באיגרות חוב ממשלתיות ובמק"ם – בחודשים מארס ואפריל הסתכמו ב- 130 מיליוני דולרים ויתרת החזקותיהם עלתה מ- 40 מיליוני דולרים ביוני 2002 לכ- 670 מיליונים במאי 2003. זאת לאחר תקופה ארוכה שבה נמנעו תושבי חוץ מלהשקיע במכשירים אלה למעט החודשים יוני ויולי אשתקד שבהם, נרשמו רכישות בהיקף של 350 מיליונים, על רקע ריבית שקלית גבוהה. הרוב הגדול של השקעות אלה מתרכז באיגרות חוב מסוג "שחר" ובמק"ם, בהן גלום להערכתם פוטנציאל לרווחי הון בשל ציפיות לירידת הריבית. לעומת זאת, השקעות תושבי חוץ באיגרות חוב צמודות למדד זניחות למדי, כנראה משום שמכשירים אלה אינם מוכרים בשווקים הבינלאומיים. ראוי לציין כי למרות הגידול בהשקעותיהם של תושבי חוץ באיגרות החוב הממשלתיות השקליות ובמק"ם, שיעור אחזקותיהם עד כה כ 2% בלבד ממכשירים אלה, נמוך ביחס למדינות אחרות וביחס לשיעור ההחזקה במניות.
השקעות תושבי חוץ במניות במסגרת תיק ניירות הערך למסר הסתכמו בחודשים אלה ב- 130 מיליוני דולרים. זאת לאחר תקופה ארוכה של מימושים שהחלה למעשה במחצית השנייה של 1998 והגיעה לשיאה במימוש של 700 מיליוני דולרים בשנת 2001.
במחלקה לפעילות המשק במט"ח מציינים כי השקעות תושבי חוץ בבורסה בת"א בחודשים האחרונים הן רכיב קטן יחסית בסך פעילותם קצרת הטווח במשק הקשורה לפערי הריביות. פעילות זו של תושבי חוץ מתרכזת ברובה, בהיקפים גדולים בשוק הנגזרים ומיעוטה באיגרות חוב שקליות, הייתה הסיבה המרכזית ללחץ על שער החליפין מצד תושבי החוץ בחודשים האחרונים.
בבנק ישראל מבקשים להדגיש כי בראייה ארוכת טווח נודעת חשיבות לשני הרכיבים של תנועות ההון: בעוד שתנועות ההון לטווח ארוך (השקעות ישירות) תורמו להתפתחות הכלכלית ומאופיינות ביציבות יחסית, תנועות ההון בתיק המסחרי מאופיינות בתנודתיות רבה. תנודתיות זו מתעצמת מפני הריכוזיות הגבוהה המאפיינת את השקעות תושבי חוץ: מספר מצומצם של מוסדות פיננסיים זרים מבצעים את הרוב הגדול של ההשקעות באיגרות חוב ממשלתיות ובמספר קטן של מניות בעלות מסחר גבוהים יחסית בענפי הפיננסיים, התרופות והתקשורת.