קביעת השערים היציגים בשוק המקומי ומאפייני המסחר הדו-צדדי

17/12/2003

17.12.03

קביעת השערים היציגים בשוק המקומי ומאפייני המסחר הדו-צדדי

השער היציג של השקל לעומת הדולר נקבע באמצעות דגימה של שערי החליפין שמפרסמים הבנקים המובילים בשוק המקומי בין השעות 14.15 ל-15.15. בשעה 15.15 נבחרת באופן אקראי הדגימה הקובעת לאותו יום.

×

ממחלקת מטבע חוץ נמסר כי השער היציג נמצא תמיד בין השער הגבוה והשער הנמוך הנרשמים במסחר בכל יום, ללא מגמה ברורה.

×

מדינות שונות מפרסמות גם הן שערים "יציגים", כך הבנק המרכזי בארה"ב מפרסם שער אמצע של המסחר פעמיים ביום, הבנקים המרכזיים הקשורים לאירו מפרסמים פעם ביום שער "יציג" לאירו והבנק האנגלי מפרסם אחת ליום שער אמצע "יציג".

×

המירווח בין מחירי הקנייה למחירי המכירה של השקל לעומת הדולר במסחר הבין-בנקאי עומד כיום על כ-0.6 אגורות, אך הוא עשוי לעלות עד כדי 2 או 3 אגורות בתקופות של עלייה באי-הוודאות בשוק.

×

מאז אפריל 1995, השער היציג של השקל לעומת הדולר, המפורסם על ידי בנק ישראל, ליום מסוים הוא השער הממוצע שהתקיים במסחר הבין-בנקאי הדו-צדדי סמוך לשעת סיומו של יום העסקים בשקלים. השער הממוצע מחושב על סמך דגימה של שערי החליפיןשמפרסמים הבנקים המובילים בשוק המקומי במסכי רויטרס (Reuters) בין השעות14.15 ל-15.15 (בימי ו\' ובערבי חגים - בין השעות 11.15 ל-12.15). מערכת הדגימה דוגמת שערים כל חמש דקות כאשר בשעה 15.15 נבחרת באופן אקראי הדגימה הקובעת לאותו יום. השער היציג מחושב על בסיס שערי האמצע של הבנקים שנדגמו, ואינו מביא בחשבון שערים שנדגמו אך חרגו מהממוצע שהתקבל בדגימה ביותר משתי סטיות תקן. במהלך שעת הדגימה, עוקב בנק ישראל אחר הציטוטים של שני הברוקרים הפועלים בשוק המקומי ואחר שערי העסקות שבוצעו בפועל. זאת על מנת לוודא שהשער היציג אכן מייצג את מה שקרה בשוק באותה שעה. במקרים נדירים, שבהם השער המחושב אינו משקף את השערים ששררו בשוק, מופעל שיקול דעת בקביעתו. השער היציג מתפרסם לציבור זמן קצר לאחר קביעתו.

השערים היציגים של מטבעות אחרים מחושבים לפי השער היציג של הדולר ולפי שערי אותם מטבעות לעומת הדולר בשוקי מטבע החוץ בעולם ברגע קביעת השער היציג. לפיכך משקפים היחסים בין השערים היציגים של מטבעות שונים את שערי החליפין בין מטבעות אלה בחו"ל בשעת קביעת השערים היציגים. במחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל מדגישים כי השער היציג של מטבע מסוים, או של הדולר או של מטבע זר אחר, הוא אינדיקטור לשער החליפין השורר במשק לאותו מטבע, ואין לו כל מעמד רשמי על פי דין. בנק ישראל מחשב את השערים היציגים פעם ביום ומוסר אותם לידיעת הציבור הרחב כשירות מידע גרידא.

ממחלקת מטבע חוץ נמסר כי השער היציג נמצא תמיד בין השער הגבוה והשער הנמוך הנרשמים במסחר בכל יום, ללא מגמה ברורה.

מדינות שונות במערב, שבהן מתקיים מסחר דו-צדדי בשוק מטבע החוץ, נוהגות אף הן לפרסם שער "יציג". הבנק המרכזי האמריקאי מפרסם פעמיים ביום שערי אמצע של המסחר בשוק הבין-בנקאי בניו יורק על מסכי רויטרס. שערים "יציגים" כנגד האירו, המחושבים במסגרת תהליך יומי שמתבצע במשותף על ידי בנקים מרכזיים, מתוך ומחוץ למערכת האירופית, מתפרסמים בכל יום באתר האינטרנט של הבנק המרכזי האירופאי ועל מסכים אלקטרוניים נוספים. הבנק המרכזי האנגלי מפרסם בכל יום שער אמצע, הנקבע על פי הערכותיו, מעל מסך רויטרס.

כאשר פונה לקוח לבנק ישראלי מקומי לבצע עסקת המרה, מצטט לו הבנק "ציטוט שער" בו יהיה הבנק מוכן לקנות או למכור מטבע חוץ. עם המעבר למסחר הדו-צדדי, לפני כעשר שנים, חוייבו הבנקים הפועלים כעושי שוק  לצטט שערי קנייה ומכירה של השקל לעומת הדולר לסכומים שעד מיליון דולר, הן בעסקות לביצוע מיידי והן בעסקות עתידיות. עבור עסקות בהיקפים יותר גדולים, הם רשאים לחפש כיסוי מתאים לעסקה לפני שהם מצטטים מחיר. כיום, עם התפתחות השוק, נוהגים הבנקים לתת ציטוט מיידי אף לסכומים הגבוהים ממיליון דולר.

הבנקים המקומיים הפועלים כעושי השוק, מפרסמים "שערי אינדיקציה" של קנייה ומכירה של השקל לעומת הדולר וסל המטבעות. שערי האינדיקציה, המתפרסמים בכל שעות המסחר במסכי רויטרס וברשתות תקשורת מקומיות של הבנקים, אמורים לשקף את שערי הקנייה והמכירה של הבנק במסחר הבין-בנקאי. שערי האינדיקציה של הדולר מתעדכנים באופן שוטף עם השתנות שערי החליפין בשוקי חו"ל בין הדולר לבין המטבעות האחרים הכלולים בסל המטבעות. כמו כן, משתנים השערים ביוזמתם של עושי השוק במסגרת תגובתם לביקושים או היצעים של מטבע חוץ במסחר בישראל.

בנוסף, פועלים בשוק הבין-בנקאי שני ברוקרים המתווכים בעסקות בין הבנקים לבין עצמם. בדומה לברוקרים הפועלים בשוקי מטבע החוץ הבינלאומיים, הברוקרים בשוק המקומי בישראל ממלאים תפקיד חשוב במסחר הבין-בנקאי בהגדילם את יעילות המסחר ובהפחיתם את עלויות העסקה – כפי שמתבטא במירווח בין מחירי הקנייה למחירי המכירה של המטבעות.

מירווח הקנייה-מכירה מאפשר לעושי השוק הפותחים פוזיציות עם לקוחותיהם להתגונן בפני תזוזות לא רצויות בשערי החליפין עד סגירת הפוזיציות. יתר על כן, מירווח זה מספק הכנסה לעושי השוק הנותנים שרות לשוק בהיותם המתווכים בין הרוכשים והמוכרים של המטבעות. בשוק המקומי עומד כיום מירווח הקנייה-מכירה של השקל לעומת הדולר, במסחר הבין-בנקאי, על כ-0.6 אגורות, אך הוא עשוי לעלות עד כדי 2 או 3 אגורות בתקופות של עלייה באי וודאות בשוק. המירווחים שהבנקים מפרסמים על גבי מסכי הרויטרס גבוהים בדרך כלל מאלה שבהם הם מבצעים עסקות בשוק הבין-בנקאי. המירווח בפועל, בשוק הבין-בנקאי, קרוב לאלה שמצטטים הברוקרים.  המירווח ללקוחות גבוה, בדרך כלל, מהמירווח הבין-בנקאי.