הפיקוח על הבנקים ורשות האכיפה והגבייה פועלים להגברת ההוגנות בהליכי גביית חובות בתאגידים הבנקאיים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ורשות האכיפה והגבייה, גיבשו עקרונות שמטרתם להבטיח הוגנות ושקיפות בהליכי גביית חובות בהם נוקט תאגיד בנקאי כלפי משקי בית ועסקים קטנים שלא פורעים את הלוואותיהם כסדרן. בהתאם גיבש הפיקוח טיוטת הוראה חדשה בנושא.

 
דוד זקן, המפקח על הבנקים, מציין: "אנו רואים חשיבות לטפל באופן שבו נגבים החובות מלקוחות שמסיבות שונות אינם עומדים בתנאי ההלוואות שניתנו להם, שכן ההוגנות והשקיפות נדרשות לא רק בעת מתן האשראי אלא גם בהליכי גביית חובות בנסיבות בהן הלקוח אינו עומד בהתחייבויותיו כסדרן. במסגרת טיוטת ההוראה ושיתוף הפעולה עם רשות האכיפה והגבייה גובשו מספר צעדים אשר יסייעו להשגת מטרות חשובות אלה".
 
דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה: "אני מברך על שיתוף הפעולה עם המפקח על הבנקים. שמנו לנו למטרה, בין היתר, לפשט ולשקף לציבור את שיעורי ריבית הפיגורים בתיקי ההוצאה לפועל, ואנו נפעל לצמצום טבלאות הריבית שעל פיהן מתנהלים תיקי ההוצאה לפועל של הבנקים".
 
להלן עיקרי ההסדרים שגובשו:
v     קביעת מדיניות ונהלים – כל תאגיד בנקאי (בנק או חברת כרטיסי אשראי) יקבע מדיניות לטיפול בגביית חובות מלקוחות שאינם פורעים את הלוואותיהם כסדרן, ויעגן מדיניות זו בנהליו, תוך מעורבות של ההנהלה הבכירה והדירקטוריון.
v     הקמת פונקציה ייעודית - התאגיד הבנקאי יקים פונקציה ייעודית לטיפול בגביית חובות, בעלת משאבים מתאימים, שתרכז את הטיפול בגביית החובות, אל מול החייבים, תפקח ותדווח על יישום ההוראה. בכך יובטח שהנהלת התאגיד הבנקאי תהיה מעורבת באופן ההתנהלות של התאגיד הבנקאי מול לקוחות אשר אינם עומדים בתנאי ההלוואות.
v     קביעת תקרת ריבית פיגורים בהלוואה – ריבית הפיגורים לא תעלה על השיעור המרבי של ריבית הנגבית על ידי התאגיד הבנקאי בגין חריגה ממסגרת האשראי בחשבון עובר ושב או חח"ד.
v     גילוי נאות על שיעור ריבית הפיגורים בהלוואה – בהסכם ההלוואה יינתן גילוי, בצורה ברורה ונגישה,  אודות הנוסחה לחישוב ריבית הפיגורים בהלוואה. בכך יובטח שכבר בעת נטילת ההלוואה הלקוח יהיה מודע להשלכות הכספיות שעלולות להיגרם לו במקרה של אי יכולת לעמוד בהחזר ההלוואה.
v     חובת משלוח הודעה מפורטת בסמוך להיווצרות הפיגור – התאגיד הבנקאי יידרש לשלוח ללקוח לפחות הודעה אחת בסמוך להיווצרות הפיגור, אשר תכלול מידע מקיף על החוב ומרכיביו. כמו כן תכלול ההודעה דרכי התקשרות עם התאגיד הבנקאי לכל עניין הקשור לחוב שבפיגור. הודעות נוספות ישלחו באופן מידתי ובהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
v     המשכיות בגישה למידע באמצעים אלקטרונים -  תאגיד בנקאי לא ימנע מלקוח, אשר אינו משלם את ההלוואה כסדרה, המשכיות בגישה למידע ולהודעות שנשלחו אליו בנוגע לחשבונו באמצעים אלקטרונים, רק בשל היווצרות חוב פיגורים או העברת הטיפול בחוב לידי בא כוח התאגיד הבנקאי (עורך דין חיצוני), או נקיטת הליכים משפטיים.  
v     קבלת מידע ישירות מהתאגיד הבנקאי, גם כאשר מתקיימים הליכים משפטיים – במקרים בהם מתקיימים הליכים משפטיים נגד הלקוח, יאפשר התאגיד הבנקאי ללקוח לפנות אליו במישרין בכל עניין הקשור לחוב. כמו כן, התאגיד הבנקאי ימסור ללקוח כל מידע המבוקש על ידו (לרבות דפי חשבון וכל מסמך בנקאי אחר),  בין אם  הבקשה למסירת המידע תופנה לבא כוח התאגיד הבנקאי ובין אם  ישירות לתאגיד הבנקאי.
v     פיקוח ובקרה של התאגיד הבנקאי על באי כוחו -  התאגיד הבנקאי יקיים פיקוח ובקרה אפקטיבי על באי כוחו שנתמנו לפעול לגביית החוב, וזאת באמצעות מערכת ממוחשבת אשר תאפשר לתאגיד הבנקאי להעביר הנחיות מפורטות בקשר עם גביית החוב, להתעדכן על הפעולות שננקטו נגד הלקוח על ידי בא כוח התאגיד הבנקאי, וכיוצ"ב.
v      הסדרי פשרה – תאגיד בנקאי ינקוט באמצעים הולמים על מנת לוודא שכל בקשה של לווה להסדרת חוב הפיגורים, אשר תופנה לבא כוח התאגיד הבנקאי, תועבר לידיעת התאגיד הבנקאי.
v     שכר טרחת  באי כוח התאגיד הבנקאי – ההוראה לפיה תאגיד בנקאי יגבה הוצאות משפטיות רק בתום ההליך המשפטי ורק בסכום שנפסק על ידי הערכאה המשפטית, תישאר בעינה.
 
בנוסף, במסגרת שיתוף הפעולה עם רשות האכיפה והגבייה, הוסדרו בהוראה זו היבטים שונים הנוגעים להתנהלות התאגיד הבנקאי בהליכי הוצאה לפועל, ובכלל זאת:
 
v     שיעור ריבית הפיגורים בתיקי הוצאה לפועל – על מנת לפשט ולשקף את שיעורי ריבית הפיגורים, הוחלט לפעול לקביעת פורמט אחיד אשר יביא לצמצום טבלאות הריבית הנמסרות על ידי התאגידים הבנקאיים ללשכת ההוצאה לפועל.
v     תשלומים להקטנת החוב או סילוקו יבוצעו ישירות לתיק ההוצאה לפועל – על מנת למנוע מצבים של חוסר התאמה בין רישומי התאגיד הבנקאי לרישומי החוב בתיק ההוצאה לפועל, נקבע כי התשלומים יבוצעו אך ורק לתיק הלקוח בלשכת ההוצאה לפועל, באמצעות ערוצים שונים שתעמיד לרשותו הלשכה (תשלום בקופות הלשכה, תשלום בסניפי בנק הדואר, העברה בנקאית, וכיוצ"ב).
v     ביצוע מעקב שוטף אחר תיקי לקוחות שנפתחו בלשכת ההוצאה לפועל -  תאגיד בנקאי יבצע מעקב שוטף, באמצעות מערכת ממוכנת שרשות האכיפה והגבייה תעמיד לרשותו ("מערכת כלים שלובים").