דברי מנהל חטיבת המחקר, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, בכנס הפרידה מהנגידה- קרנית פלוג והייעוץ הכלכלי לממשלה


לתכני הכנס המלאים

התכנסנו היום כדי להיפרד מנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. קרנית מסיימת את תפקידה לאחר חמש שנים מוצלחות: המשק נהנה בהן ממצב מקרו-כלכלי חיובי, בין השאר בתמיכת המדיניות המוניטרית שהבנק הפעיל בתקופתה. במושב ראשון זה אתייחס לייעוץ הכלכלי לממשלה – פונקציה חשובה מאוד שהנגיד/ הנגידה ממלא בהתאם לחוק בנק ישראל החדש; קרנית השפיעה על גיבוש החוק כשניהלה את חטיבת המחקר
.

אולם לפני שאגש לנושא אאחל לד"ר נדין בודו-טרכטנברג הצלחה בניהול הבנק בתקופה הקרובה ואברך את פרופ' אמיר ירון על כך שראש הממשלה ושר האוצר בחרו בו לתפקיד הנגיד. הצלחתם היא הצלחתנו. נוסף לכך אעיר כי במהלך הכנס נדבר על שניים מהנושאים שהנגידה אחראית עליהם – בבוקר על הייעוץ הכלכלי לממשלה ואחר הצהריים על המדיניות המוניטרית.  אך חשוב להדגיש כי תפקידה כלל עוד הרבה נושאים שיש להם חשיבות גדולה לחיי היום-יום של כולנו. הרשימה הארוכה, והיא כוללת את הפיקוח על הבנקים- צעדים משמעותיים לקידום התחרות במערכת הבנקאית, לרבות הקטנת ההון העצמי הנחוץ להקמת בנק חדש. בנוסף עסקה הנגידה  ביצירת מבט כולל על המערכת הפיננסית באמצעות הקמת ועדה ליציבות פיננסית שבה חברים המפקחים בתחומים השונים. וכמובן הניהול השוטף של הבנק, משימה שדורשת עיסוק בתחומים רבים.

אני מעוניין להדגיש שלושה היבטים של הייעוץ הכלכלי לממשלה, ואתייחס אליהם כמובן דרך הפריזמה של פעילותה של קרנית לאורך הקריירה. אלה הם לדעתי שלושת ההיבטים הייחודיים והרלוונטיים של הייעוץ הכלכלי לממשלה: (1) מחקר; (2) ניתוח של המציאות ושל המלצות מדיניות מרכזיות למשק. (אפשר לומר כי כשם שנבחרי הציבור אחראים לקבוע את המדיניות, וכשם שאגף התקציבים והחשב הכללי אחראים לתקציב המדינה ולקופה, כך חטיבת המחקר והייעוץ הכלכלי אחראים לניתוח מחייב ומדויק של המציאות הכלכלית לאורך זמן); ו-(3) גיבוש המלצות שימושיות ורלוונטיות לחיי היום-יום.

בנוגע למחקר בחרתי פשוט להקריא לכם את רשימת המחקרים שקרנית ערכה מפני שהיא מדברת בעד עצמה: היא מעידה הן על העשייה המשמעותית של קרנית והן על חשיבות המחקר למילוי הפונקציה של היועץ הכלכלי לממשלה.

 

-           קליטה בתעסוקה של עולי חבר המדינות – הטווח הקצר

-           הציות לשכר המינימום בסקטור העסקי

-           אבטלה והשכלה בישראל: על מחזור עסקים, שינויים מבניים ושינויים טכנולוגיים

-           הצעה לשינוי המדיניות בנושא שכר המינימום

-           השפעת שכר המינימום על התעסוקה בענפים עתירי עבודה פשוטה במשק הישראלי

-           על עוני, עבודה ומה שביניהם

-           צמיחה בת-קיימא: האם היא מעבר לפינה?

-           חוק משפחות חד-הוריות, היצע עבודה ועוני

-           צמיחה מתמשכת ומדיניות מקרו-כלכלית

 

רשימה זו משקפת רצון לחקור נושאים חשובים למשק הישראלי, ניתוח (שוק העבודה, צמיחה מתמשכת), ורצון להיות רלוונטית באמצעות המלצות לגבי המדיניוּת (שכר מינימום, עוני).

הערה זו מובילה אותי להיבט השני שרציתי להתייחס אליו: החשיבות של ניתוח מעמיק והבלטת יתרונותיו וחסרונותיו של המצב הנתון יחסית ליתרונותיהן וחסרונותיהן של ההמלצות לשיפורו. בהקשר זה אזכיר בקצרה שקרנית בלטה בשנה האחרונה משום שעמדה על עקרונות הניתוח המקצועי ועל חשיבותו בשיח על המדיניות הכלכלית בישראל. אולם עמידה זו רק ממשיכה את הגישה המיוחדת שאפיינה אותה כנגידה: היא ידעה למלא את הפונקציה של הייעוץ הכלכלי לממשלה ממקום מיוחד, מכיוון שבמשך תקופה ארוכה היא ניהלה את החטיבה שממלאת פונקציה זו – חטיבת המחקר. קרנית ידעה מהם הנושאים הרלוונטיים ולא חיכתה לכך שהם ייעשו אקטואליים: היא הבליטה אותם בעוד מועד. התאפשר לי לעקוב אחר פועלה גם מעמדה של מתבונן מבחוץ, ואני יכול להעיד שבתקופתה העלה בנק ישראל על סדר היום את ההיבטים הרלוונטיים של ההוצאה האזרחית – החל בבריאות וכלה בחינוך, לרבות האתגר שהמגמות הדמוגרפיות מציבות לתחומים אלה בטווח הארוך. די להיכנס לאתר של בנק ישראל כדי להתרשם: אפשר למצוא שם מצגות על מערכת הבריאות בישראל, פריון העבודה של מבוגרים בארץ, הצורך להגדיל את ההשקעה בחינוך, והצורך לקבל החלטות משמעותיות בתחום התחבורה. מי שעוסק בנושאים האלה בהתמדה מזהה גם סוגיות שמהוות תשתית לניתוח הניצב ביסוד המדיניות. לכן קרנית תמכה למשל בכך שישראל תשתתף ב-PIAAC, סקר המיומנויות שעורך ה-OECD; ישראל משתתפת בסקר הודות לדחיפתה של קרנית (ושל גופים נוספים). קרנית זיהתה את חשיבותה של דיאגנוזה טובה, ויחד עם המחקר שנוצר בעקבות הסקר התפתח עולם ניתוחים שיעזרו לשפר את המציאות במדינתנו. תובנות נוספות מתוך ההסתכלות על המציאות שמענו ממנה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה האחרון: היא התייחסה שם לכך שהממשלה מקבלת תכופות את ההחלטות החשובות והנדרשות, אך אינה מיישמת אותן.

לא נותר לי אלא להתייחס להיבט השלישי של הייעוץ הכלכלי לממשלה – וזהו חלומו של כל יועץ להשפיע דרך ההמלצות על העשייה בפועל. בהקשר זה אספר לכם סיפור שהתרחש בשנת 2010, והוא מתייחס לנושא הבא בכנס – מענקי העבודה. ידוע שארה"ב מיישמת תוכנית כזו מאמצע שנות השבעים, ואצלנו החל הרעיון לצבור תאוצה כבר בשנות ה-2000 המוקדמות. בנק ישראל גילה מעורבות רבה, הוא גיבש ופרסם המלצות ותוכניות. קרנית עצמה השתתפה בוועדת העוני, הגוף שהחל לנתח את הצורך להגדיל את התעסוקה בקרב הערבים והחרדים, שכן באוכלוסיות אלה שיעור העוני עולה על 50% והן מתאפיינות במשקי בית שיש בהם רק מפרנס אחד. כבר בשלב מוקדם, אפוא, היה זה ברור שהתוכנית מתאימה מאוד לישראל.  אולם כיצד מיישמים אותה? כמו בכל תוכנית טובה הוחלט להתחיל בפיילוט: בשנת 2008 החלו ליישם את התוכנית באזורי השילוב – היישובים שבהם יושמו התוכניות "אורות לתעסוקה" ו"מהל"ב", ונאמר כי המשך התוכנית תלוי בהצלחת הפיילוט. בשנת 2010 הופסקה תוכנית "מהל"ב", אך גם תוכנית מענק העבודה שילמה את מחיר ההפסקה בנימוק שאזורי השילוב לא הוגדרו בחוק. אולם נודע לנו ממקורות מוסמכים שלקראת הכנת התקציב ל-2011 החליט משרד האוצר כי שלב הפיילוט נכשל ו"מענק העבודה" תבוטל ולא תיכלל בתקציב 2011. כאן נכנסת לתמונה חשיבות העמידה על העקרונות והאמונה בהמלצות הנכונות. בקיץ 2010, לבקשתה של קרנית, זירזנו את עבודתה של ועדת המעקב אחר התוכנית ופרסמנו דוח שהראה כי היא תרמה משמעותית לצמצום העוני וכי רוב משאביה מגיעים לאנשים הנכונים – כלומר לאוכלוסיות שהמחוקק התכוון אליהן. עקשנותה של קרנית, והרצון וההזדהות מצידנו, הובילו לכך שנעשה מאמץ מיוחד לפרסם את הדוח בקיץ 2010. אני זוכר שנסעתי אז לחופשת קיץ בלונדון, וכשהתכוננתי לצפות בטלוויזיה במשחק מונדיאל קיבלתי טלפון מישראל. בצד השני של הקו נמצאה קרנית, והיא תיארה לי את הסיטואציה הבאה: היא נמצאת בישיבה של קובעי מדיניות שדנה בהצעה להעלות עוד את שכר המינימום – הצעה שנפסלה באותה עת משום שכבר התנהל תהליך מזורז, תהליך שנמשך עד היום; אך באותה ישיבה דנו גם בצורך ליישם תוכנית אלטרנטיבית שתתרום לעובדים העניים. קרנית נמצאה במקום ובזמן הנכונים, מצוידת בדוח הנכון, והיא שיתפה אותי בחוויה המספקת: היא יכלה להראות לשרים שהפיילוט הצליח, התוכנית תרמה לצמצום העוני, וכל המשאבים מגיעים לפרטים שקובע המדיניות התכוון אליהם; לעולם לא אשכח את הסיפוק שקרנית שאבה מההזדמנות שנקרתה בדרכה. מובן שהיא הצליחה לשכנע את המשתתפים בישיבה כי הפיילוט הצליח ויש לתקצב את התוכנית – דבר שנעשה בדקה התשעים ואִפשר לתוכנית להמשיך. בשנת 2012 הורחבה התוכנית לרמה הארצית, וכמו שאומרים – כל השאר היסטוריה.

אני רוצה להודות לקרנית על תרומתה המיוחדת לייעוץ הכלכלי לממשלה ועל אמונתה בדרך, דבר שליווה לא רק את דבריה אלא בעיקר את מעשיה. לסיום ברצוני להזכיר מאפיין משמעותי בניהול של קרנית, מאפיין שהוזכר בכל מסיבות הפרידה שהתקיימו לאחרונה. קרנית ניהלה את הבנק תוך שיתוף המנהלים והעובדים ויצרה הלכה למעשה תשתית מצוינת לשיתוף פעולה בין חטיבות הבנק. אני משוכנע שתשתית זו תישאר איתנו גם בהמשך.