מתוך דוח בנק ישראל: השוואת סטיות התקן הבין חודשיות בישראל ובמדינות נבחרות (מפותחות ומתפתחות) בשיעורי אינפלציה שונים

17.03.04

מתוך דו"ח בנק ישראל: השוואת סטיות התקן הבין חודשיות בישראל ובמדינות נבחרות
(מפותחות ומתפתחות) בשיעורי אינפלציה שונים

רצ"ב קטע מתוך הסקירה השנתית של המחלקה המוניטרית בבנק ישראל שיתפרסם עם דו"ח בנק ישראל ביום 30.3.04, לפרסום:

אחת התופעות המאפיינות אינפלציה גבוהה היא אי-הוודאות האופפת אותה, אשר משתקפת, בין היתר, בסטיית התקן הבין-חודשית של קצב עליית מדד המחירים.

ירידת האינפלציה בישראל בעשור האחרון לוותה גם בירידה של סטיית התקן של קצב השינוי החודשי במחירים, אולם רמתה של האחרונה נותרה, בשנים האחרונות, גבוהה הן ביחס לאינפלציה הממוצעת והן ביחס לזו השוררת במדינות אחרות ששיעורי האינפלציה בהן דומים לשלנו (דיאגרמות ב'-13 ו-ב'-12).

התקופה שמתכנית הייצוב של שנת 1985 ועד היום מתחלקת לשלוש תקופות עיקריות מבחינת התפתחות האינפלציה. בתקופה הראשונה, מינואר 1986 ועד דצמבר 1991, שיעור האינפלציה הממוצע היה 18.7 אחוזים, וסטיית התקן שלו הייתה 12.7 אחוזים. בתקופה השנייה, מינואר 1992 ועד דצמבר 1998, ירד קצב האינפלציה ירידה משמעותית, לכ-10.1 אחוזים, וסטיית התקן שלו ירדה אף היא לכ-7.7 אחוזים. בתקופה השלישית, מינואר 1999 ועד דצמבר 2003, הוסיף קצב העלייה וירד, לשיעור ממוצע של 1.6 אחוזים, אך סטיית התקן שלו נותרה גבוהה, 6.5 אחוזים (לוח ב'-12 ודיאגרמה ב'-12).

כדי להשוות את תנודתיות המחירים בישראל לזו של מדינות אחרות, נבחרו מדינות, מפותחות ומתפתחות, אשר, כמו בישראל, שררו בהן בעבר שיעורי אינפלציה גבוהים,  והם הלכו וירדו עד שהתבססו ברמה נמוכה. בכל מדינה נבחנו שיעורי האינפלציה וסטיית התקן בשלוש תקופות על פי התפתחות האינפלציה בישראל (לוח ב'-12 ודיאגרמה ב'-13).

את הקשר שבין סטיית התקן לאינפלציה הממוצעת נהוג לאפיין באמצעות היחס שביניהן (מקדם ההשתנות). בחינה של הנתונים במדינות השונות מלמדת כי במעבר מהתקופה הראשונה לשנייה, דהיינו מאינפלציה דו-ספרתית לחד-ספרתית (גבוהה), ירדה משמעותית גם סטיית התקן של האינפלציה. עם זאת נראה שהירידה בסטיית התקן מתונה מעט מזו שבאינפלציה, כפי שמתבטא בעלייה מסוימת של מקדם ההשתנות. ההתמתנות היחסית בירידתה של סטיית התקן בולטת יותר במעבר מהתקופה השנייה לשלישית, כלומר מאינפלציה חד-ספרתית ליציבות מחירים (אינפלציה של פחות מ-5 אחוזים). המעבר מהתקופה השנייה לשלישית מתבטא, בכל המדינות, בעלייה של מקדם ההשתנות.

דיאגרמה ב'-13 היא דיאגרמת פיזור של סטיות התקן והאינפלציה הממוצעת של המדינות השונות, בשלוש התקופות, וכן מוצג בה קו הרגרסיה העובר בין נקודות אלה. רואים קשר חיובי בין סטיות התקן לאינפלציה: ככל שהאינפלציה הממוצעת גבוהה יותר, כן סטיית התקן שלה גבוהה יותר. שיפועו

של הקו נמוך מ-45 מעלות, ומכאן שכאשר האינפלציה יורדת, יורדת איתה גם סטיית התקן אך במידה פחותה, כך שמקדם ההשתנות עולה.

מהלוח ומהדיאגרמה עולה גם, שבתקופות הראשונה והשנייה ישראל אינה יוצאת דופן מהמדינות האחרות. לעומת זאת בתקופה השלישית, כלומר בתקופת יציבות המחירים, סטיית התקן בישראל חרגה מזו שבמדינות האחרות. ייתכן שהדבר מלמד כי ירידת המחירים בישראל טרם התבססה.