מתוך דוח בנק ישראל: המסחר בשוק השקל-מטבע חוץ בשנת 2003

24/03/2004

24.03.04

מתוך דו"ח בנק ישראל: המסחר בשוק השקל-מטבע חוץ בשנת 2003

רצ"ב קטע מתוך הסקירה השנתית של מחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל שיתפרסם עם דו"ח בנק ישראל ביום 30.3.04, לפרסום.

נפח המסחר היומי הממוצע בשוק השקל-מטבע חוץ הגיע בשנת 2003 ל-1.7 מיליארדי דולרים, לעומת 1.5 מיליארדים ב-2002 גידול של 10%. שיעור גידול זה היה נמוך מעט משיעור הגידול ב-2002, 12%, ונמוך משמעותית מזה של 2000 ו-2001 – שנים שבהן הנפח כמעט הוכפל לעומת קודמותיהן. הסבר אפשרי אחד להאטה בקצב הגידול של השוק בשנים אחרונות הוא, כי לאחר מספר שנים של התרחבות מהירה, השוק מתבגר ומתקרב לשיווי משקל. עם זאת ייתכן גם שההתפתחות האיטית של שוקי הכסף וההון המקומיים בולמת צמיחה נוספת בשוק מטבע החוץ. התפתחות מהירה יותר בשווקים המקומיים הייתה עשויה להגדיל את האטרקטיביות שלהם עבור משקיעים זרים, ולעודד גידול  של פעילותם בשוקי ההון המקומיים.

אינדיקאטורים נוספים של שוק מטבע החוץ מצביעים על ירידה בנזילות השוק ב-2003 והאטה בקצב התפתחותו. תנודתיות שער החליפין של השקל לעומת הדולר ירדה מ-8.3% ב-2002 ל-7.5% ב-2003, המירווח בין שערי הקנייה והמכירה במגזר הבין-בנקאי התרחב מ-0.5 אגורות ב-2002 ל-0.6 אגורות ב-2003 וריכוזיות השוק עלתה.

בחינת נפח המסחר היומי בשוק השקל-מט"ח מראה כי העסקאות בין הבנקים המקומיים לבין לקוחותיהם בשנת 2003 הסתכמו ב-43% מהיקף השוק, כמו ב-2002. עסקאות בין הבנקים המקומיים לבין מוסדות פיננסיים זרים היוו אף הן 43% מהשוק בשנת 2003, לעומת 40% ב-2002. בשוק עסקות ההמרה גדל מעט חלקם של המוסדות הפיננסיים הזרים – מ-16.1% בשנת 2002 ל–16.7% ב–2003. בעסקות ההחלף היה חלקם של המוסדות הפיננסיים הזרים בשנת 2003 63%מהיקף הפעילות,כמו בשנת 2001, אולם פחות מאשר ב-2002 (68%). עסקות החלף משמשות את המוסדות הפיננסיים הזרים למימון פוזיציות פתוחות בשקלים - הן פוזיציות על שיעורי ריבית והן פוזיציות על שערי חליפין. עסקות החלף ניתן לגלגל על פני תקופות קצרות, ואפילו יומיות, ולפיכך הן מגדילות את נפחו הכולל של המסחר.

שוק השקל-מטבע חוץ מאופיין בריכוזיות גבוהה: ראשית, מספר עושי השוק קטן; שנית, שלושת הבנקים הגדולים מבצעים כ-57% מנפח הפעילות בשוק ההמרה, וחמשת הבנקים הגדולים – כ-83%. אמנם רמת הריכוזיות של השוק ירדה מעט מ-1998 עד 2002 (חלקם של שלושת   הבנקים  הגדולים  ירד מ-60% ל-55%, ושל חמשת הבנקים הגדולים מ-85% ל-79%) – אולם מגמה זו התהפכה בשנת 2003. מפני הריכוזיות הגבוהה, עושי שוק מעטים מאוד מספקים את הנזילות לשוק, ולכך יכולה להיות השפעה מעכבת על התפתחותו בעתיד.

מדד למידת ההומוגניות-הטרוגניות של שוק ההמרה מראה שהמוסדות הפיננסיים הזרים מהווים קבוצה הומוגנית יותר מהלקוחות המקומיים. עם זאת אי אפשר לראות באחת משתי הקבוצות קבוצה הומוגנית ממש. המדד, המשקף הומוגניות מוחלטת כשהוא שווה ל–1 והטרוגניות מוחלטת כשהוא שווה לאפס, עמד על 0.29, בממוצע, למוסדות פיננסיים זרים בשנת 2003 ועל 0.10, בממוצע, ללקוחות ישראליים – בדומה לרמותיו בשנת 2002. במהלך שנת 2003 המדד למוסדות פיננסיים זרים היה גדול מ–0.50 ב-36 ימי מסחר בעוד שהמדד ללקוחות מקומיים היה גדול מ-0.30 ב-8 ימים בלבד. הדבר מלמד שבתקופות מסוימות המוסדות הפיננסיים הזרים פועלים באותו כיוון.