מתוך דוח בנק ישראל: השפעתם של תושבי חוץ על שוק שקל/מטח

28/03/2004

28.03.04

מתוך דו"ח בנק ישראל: השפעתם של תושבי חוץ על שוק שקל/מט"ח

בשנת 2003 הסתכמו מכירות המט"ח נטו של תושבי חוץ במשק בהיקף של כ-6 מיליארדי דולרים,        מזה כ-4.3 מיליארדי דולרים באמצעות השקעות ישירות והשקעות בתיק ני"ע למסחר, וכ-1.8 מיליארדים באמצעות עסקאות עתידיות ואופציות. כך עולה מסקירת המחלקה לפעילות המשק במט"ח לשנת 2003 שתתפרסם בקרוב. 

התנהלות שער החליפין בשנת 2003 משקפת את ההשפעה הניכרת של תושבי חוץ, גם באמצעות מכשירים קצרי טווח, במקביל לפעילותם ארוכת הטווח בהשקעות. פעילות זו הושפעה הן ממגמות כלל עולמיות והן מהתפתחויות מקומיות שהובילו לירידה בהערכת הסיכון של המשק הישראלי ובסיכון שער החליפין.

במחצית הראשונה של השנה, תושבי חוץ מכרו נטו מט"ח במכשירים קצרי טווח בהיקף של 2.4 מיליארדי דולרים. זאת על רקע התפוגגות האיום העיראקי, הסדר הערבויות, וגיבוש התוכנית הכלכלית החדשה, לצד תהליך גלובלי של הסטת הון לשווקים המתעוררים שבהם שוררת ריבית גבוהה יחסית, על רקע ירידת התשואות במדינות המפותחות ושינוי בתפיסת הסיכון הגלובלי. פעילותם של תושבי חוץ במכשירים קצרים – מכירות מט"ח באמצעות עסקאות עתידיות, רכישת אופציות מכר על שער החליפין, ורכישה של אג"ח שקליות מסוג מק"ם ושחר על רקע הצפייה לירידה בתשואות הארוכות ויצירת רווחי הון, גררו ייסוף ניכר (כ-13%) בשער השקל מול הדולר ומול סל המטבעות. הירידה בפער התשואות בין ישראל למשקים המפותחים הביאה לבלימת תהליך זה במהלך המחצית השנייה של השנה, ותרמה לשינוי המגמה בשער החליפין בכיוון של פיחות מתון.

בבנק ישראל מסבירים כי, דפוסי פעילותם של תושבי חוץ בשוק מטבע חוץ בשנת 2003 מצביעים על כך, כי הגופים הזרים איתרו במהירות את השינויים הצפויים בשוק. הדבר התבטא בהיפוך של כוון חשיפתם קצרת הטווח לשקל – מפוזיציה נגד השקל בה החזיקו במהלך השנים האחרונות לפוזיציה בעד השקל בשלושת הרביעים האחרונים של השנה.

עוד עולה מתוך הסקירה כי שנת 2003, בשונה מהשנתיים הקודמות, התאפיינה גם בשיפור בגורמים ארוכי הטווח, שיפור שתרם לעלייה של כ-2 מיליארדי דולרים בהיקף תנועות ההון הארוכות של תושבי חוץ. ההשקעות של תושבי חוץ במניות של חברות ישראליות – ישירות ובתיק ניירות ערך למסחר -  הסתכמו בשנת 2003 ב-4.3 מיליארדי דולרים, זאת לאחר ירידה ניכרת בהשקעותיהם במשק בשנתיים הקודמות על רקע התפוצצות בועת ההי-טק באמצע שנת 2000. בין הגורמים ארוכי הטווח שתרמו לשיפור באטרקטיביות של המשק הישראלי ניתן למנות, את המעבר לעודף בחשבון השוטף, קבלת הערבויות מארה"ב, המשך השיפור בחוב החיצוני, וההתאוששות העולמית ברמת הפעילות בענפי הטכנולוגיה העילית.