הפעילות בשוק שקל-מט"ח במחצית הראשונה של שנת 2004

21/07/2004

21.07.04

הפעילות בשוק שקל-מט"ח במחצית הראשונה של שנת 2004

במחצית הראשונה של השנה פוחת השקל בשיעור של כ-2.7 אחוזים מול הדולר ובכ-1.3 אחוזים מול סל המטבעות.

 

++

סיכון שער החליפין, המשתקף בסטיית התקן הגלומה באופציות שקל-דולר, התייצב ברביע השני של השנה על רמה של כ-5.5%, שהיא נמוכה בהשוואה היסטורית ובהשוואה בינלאומית.

 

++

הפיחות שנרשם בשער השקל ברביע הראשון של השנה הושפע בעיקר מהמשך הצמצום בפער הריביות   בין הארץ לחו"ל ומעלייה בכדאיות היחסית להשקיע במט"ח – לנוכח  שינויים בכללי המיסוי.

 

++

הייסוף הקל שנרשם בשער השקל ברביע השני של השנה הושפע בעיקר מפעילות של תושבי חוץ באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים, המשקפת בעיקרה את השינויים הגלובליים בשערי החליפין.

 

++

קצב ההשקעות בחו"ל של המשקיעים המוסדיים  היה השנה נמוך למרות הצמצום בפער הריביות בין השקל לדולר, הצפי להמשך העלייה במחירי המניות בארה"ב, והפדיון של ה"גלבועים" ביולי.

++

מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר, כי במחצית הראשונה של השנה פוחת שער החליפין של השקל מול הדולר בשיעור מתון יחסית של כ-2.7% ומול סל המטבעות בכ-1.3%. סיכון שער החליפין, המשתקף בסטיית התקן הגלומה באופציות שקל-דולר, התייצב ברביע השני של השנה ברמה של כ-5.5% - רמה נמוכה  בהשוואה היסטורית ובהשוואה בינלאומית. זאת, לאחר שירד ברביע הראשון של השנה, בהמשך למגמה שהייתה בשנת 2003.

מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח מסבירים, כי היציבות היחסית בשוק מט"ח התבטאה בתנועות הון בהיקפים מתונים יחסית והיא פועל יוצא של איזון בין כוחות המשפיעים על שער החליפין בכיוונים מנוגדים. כך, פעלו במרבית התקופה גורמים קצרי טווח שהשפיעו על החלשת השקל – כגון, הצמצום בפער הריביות והתשואות בין הארץ לחו"ל, העלייה המסוימת בחודשים האחרונים בסיכון בתחום הפוליטי, והתנודות בדולר בשווקים הבינלאומיים וגורמים ארוכי טווח שפעלו, בהמשך למגמה שאפיינה את שנת 2003, לחיזוקו – כגון, המשך ההשקעות במשק, השיפור בעודף בחשבון השוטף , הנפקות הממשלה בחו"ל במסגרת הערבויות של ארה"ב, הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל; הרמה הגבוהה של יתרות מט"ח והחוב החיצוני (נטו) השלילי, והירידה הניכרת בחשיפה לפיחות שער החליפין של המגזר הפרטי הלא-בנקאי. גורם ארוך טווח, הפועל להחלשת השקל, הוא הביטול הצפוי בראשית 2005 של אפליית המס בין השקעות בני"ע בחו"ל לבין השקעות בשוק ההון המקומי.

עוד נמסר ממחלקת פעילות המשק במט"ח, כי התפתחות שער החליפין של השקל מול הדולר לא היתה אחידה על פני המחצית הראשונה של השנה. כך, במהלך הרביע הראשון של השנה נחלש השקל מול הדולר כתוצאה מתהליך התאמת תיקי הנכסים ע"י משקי בית לנוכח המשך הצמצום בפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית, ובתגובה  לירידה בכדאיות היחסית להשקיע באפיק השקלי לעומת המט"חי – לנוכח  שינויים בכללי המיסוי. ברביע השני של השנה נרשם ייסוף מתון יחסית בשער החליפין, בעיקר כתוצאה מפעילות קצרת טווח של תושבי חוץ בשוק מט"ח בשני הכיוונים באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים. התפתחות זו משקפת בעיקרה את ההתפתחויות הגלובאליות בשערי החליפין שנבעו בעיקר מתנודתיות בתשואות בארה"ב, על רקע ההאצה בפעילות שם והציפיות להעלאת ריבית. עם זאת, השינויים בשער החליפין של השקל כנגד הדולר היו מתונים בהשוואה לשיעורי השינוי בשערי החליפין של מטבעות אחרים כנגד הדולר באותה תקופה.  

במחלקה לפעילות המשק במט"ח מציינים, כי היציבות היחסית בשוק מט"ח במחצית הראשונה של השנה נרשמה על רקע פעילויות בכיוונים מנוגדים של המגזרים השונים במשק. כך, פעילותם של תושבי חוץ בשוק שקל-מט"ח התאפיינה במכירת מט"ח לטווח ארוך של כ-3 מיליארדי דולר, לצורך השקעות במשק, שקוזזה בחלקה ע"י  רכישות מט"ח לטווח קצר בהיקף של כ-800 מיליוני דולר באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים ואג"ח שקליות סחירות. לעומת זאת, פעילותם של תושבי ישראל באותה תקופה התאפיינה ברכישת מט"ח בהיקף של כ-2.3 מיליארדי דולר, לצורך השקעות ארוכות טווח במניות בחו"ל, וברכישת 1.3 מיליארדי דולר באמצעות מכשירים פיננסיים קצרי טווח – נגזרים, פיקדונות ואשראי במט"ח.

במחלקת פעילות המשק במט"ח מציינים עוד, כי יבוא ההון ארוך הטווח ע"י תושבי החוץ במחצית הראשונה של השנה, שיקף את ההתאוששות בביקושים העולמיים למוצרי טכנולוגיה. כך, ברביע הראשון של השנה חל גידול ניכר בהיקף גיוסי ההון של החברות הישראליות,  והחברות הקשורות לישראל בהשוואה להיקף הגיוסים בשנת 2003. עם זאת, ברביע השני של השנה חלה האטה מסוימת בשוק ההנפקות בארה"ב שהשפיעה על היקף גיוסי ההון שבוצע ושתוכנן ע"י חלק מהחברות הישראליות.

יצוא ההון ע"י תושבי חוץ, באמצעות מכשירים פיננסיים קצרי טווח, שיקף, ככל הנראה, את הערכתם  כי בטווח הקצר, הצמצום בפער הריביות בין השקל למט"ח הפחית את הכדאיות היחסית של השקעה בשקל. זאת, על רקע התגברות ההערכות להעלאת הריבית המקומית, ובתגובה לעליית התשואות בשוק האג"ח האמריקאי. כתוצאה מכך, קטן  פער התשואות – יחסית לסיכון - בין ישראל לארה"ב ותושבי חוץ מימשו ברביע השני של השנה חלק מאחזקותיהם בנכסים שקליים הנסחרים בורסה בת"א, בעיקר אגרות חוב מסוג "שחר". התנהגות זו נרשמה גם בשווקים מתעוררים אחרים.

פעילותם של תושבי ישראל בשוק שקל-מט"ח לא הייתה אחידה על פני המחצית הראשונה של השנה. כך, ברביע הראשון התגבר תהליך התאמת תיקי נכסיהם - גידול בנכסים במט"ח ע"י יחידים וירידה בהתחייבויות במט"ח של המגזר העסקי. זאת, בתגובה לשינויים בכללי המס ולצמצום פער הריביות בין הארץ לחו"ל. עיקר הגידול בנכסים ע"י יחידים היה באמצעות צבירה בקרנות הנאמנות המתמחות במט"ח, בעיקר ברביע הראשון של השנה, וזו התמתנה מאוד במהלך הרביע השני של השנה.

ממחלקת פעילות המשק במט"ח מציינים עוד, כי קצב ההשקעות בחו"ל של המשקיעים המוסדיים היה במחצית הראשונה של השנה נמוך יחסית וזאת למרות מספר גורמים קצרי טווח שתומכים בהשקעה בחו"ל – כגון, הצמצום בפער הריביות בין השקל לדולר, הצפי להמשך מגמת העלייה במחירי המניות בארה"ב, ופדיון במהלך חודש יולי של האג"ח הממשלתיות הצמודות לשער החליפין מסוג "גלבוע".