מכתב נגיד בנק ישראל, דר' דוד קליין, הנלווה לדו"ח האינפלציה למחצית הראשונה של שנת 2004

01.08.04

מכתב נגיד בנק ישראל, דר' דוד קליין, הנלווה לדו"ח האינפלציה למחצית הראשונה של שנת 2004


דוח האינפלציה למחצית הראשונה של שנת 2004 מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה, כדי להגביר את השקיפות של המדיניות המקרו-כלכלית. השקיפות של המדיניות הפיסקלית והמוניטרית חשובה להגדלת הוודאות במשק – של פרטים ועסקים, ישראלים וזרים - ותורמת לתפקודם התקין של השווקים ושל המשק בכללותו. 

מדד המחירים לצרכן עלה במחצית הראשונה של 2004 ב-1.4 אחוזים וב-12 החודשים האחרונים הוא נותר ללא שינוי. שיעור עליית המחירים בשנת 2004 וב-12 החודשים הבאים צפוי להיות בתוך גבולות יעד יציבות המחירים - 1 עד 3 אחוזים לשנה – שקבעה הממשלה באוגוסט 2000. יעד קבוע ורציף - ולא קלנדרי, כפי שהיה קודם לכן - מאפשר למדיניות לפעול בכל עת להשגתו בטווח של 12 החודשים הבאים, תוך התרת סטיות זמניות, לשני הכיוונים, לפרקי זמן  קצרים, כדי למזער את התנודות בריבית.

בתקופה הנסקרת הואץ קצב עליית המחירים לכיוון אמצע תחום היעד; זאת על רקע התאוששות בפעילות הריאלית, החל מהמחצית השנייה של 2003, לאחר שתי שנות מיתון, ופיחות בשער של השקל מול הדולר, לעומת ייסוף משמעותי בשנת 2003. התפתחות המחירים לוותה גם בעלייתה של האינפלציה הצפויה אל מרכז תחום יעד האינפלציה.

בנק ישראל פעל בתקופה זו להשגת יעד יציבות המחירים, תוך המשך הורדת הריבית לרמה נמוכה ככל האפשר ללא פגיעה ביציבות, ובחינה מתמדת של האינדיקטורים המנחים את הבנק במדיניותו. בהתאם לכך הורדה ריבית בנק ישראל מתחילת השנה בשיעור מצטבר של 1.1 אחוזים, עד ל-4.1 אחוזים, ונשמרה ברמה זו לאחר מכן.

ההתפתחויות הכלכליות במשק הישראלי הובלו במידה רבה על ידי התאוששות הביקושים העולמיים, בפרט לתוצר של ענפי הטכנולוגיה העילית, התפתחות שתמכה בהאצת היצוא. לשיפור בסביבה הכלכלית סייעה גם הרגיעה הביטחונית היחסית בתקופה זו, שתרמה לעלייה בהשקעה, בצריכה הפרטית וביבוא. בגורמים אלה תמך שיפור בתמהיל המדיניות המקרו-כלכלית - הידוק המשמעת התקציבית והרחבה מוניטרית - שהשתקף ברמה נמוכה יחסית של ריביות ריאליות ארוכות וקצרות.

צמצום ההוצאות של הממשלה בהתאם ליעד שקבעה, יחד עם עלייה משמעותית בהכנסות ממסים  הודות להתאוששות בפעילות, צפויים לאפשר לממשלה עמידה ביעד הגירעון ל-2004, שהועלה ל-4 אחוזי תוצר. החלטת הממשלה להפחית את שיעורי המס בעקבות גידולם של תקבולי המסים תוך עמידה ביעד הגירעון, במקום לחזור ליעד הגירעון המקורי של 3 אחוזי תוצר, תבוא לידי ביטוי בהמשך עלייתו של יחס החוב הציבורי לתוצר ב-2004.

למדיניות הממשלה תפקיד חשוב בעיצוב הסביבה הכלכלית. שמירה על משמעת פיסקלית, הנתפסת בעיני הציבור כאמינה, חיונית גם לניהול מדיניות מוניטרית. הערכת הציבור כי הממשלה שומרת על מסגרת התקציב והגירעון צפויה להתבטא ברמה נמוכה יותר של ריביות לטווח ארוך, במיתון הציפיות לאינפלציה בטווח הקצר והארוך יותר, ובהקטנת אי-הוודאות וחוסר היציבות בשווקים הפיננסיים. בכך מאפשרת המדיניות הפיסקלית למדיניות המוניטרית לשמור על יציבות מחירים ברמת ריביות נמוכה יחסית.

שוק מטבע החוץ התאפיין בשנה האחרונה ביציבות יחסית, תוך פיחות מסוים בשער השקל מול הדולר (בחמשת החודשים הראשונים של השנה, אשר קוזז חלקית בהמשך), חלקו תוצאת שינויים בשערי החליפין הצולבים בעולם. היציבות בשוק מטבע החוץ לוותה בהתייצבות פרמיית הסיכון של מדינת ישראל על רמה נמוכה יחסית, בדומה לתהליך שאירע במשקים מתעוררים אחרים, ובהמשך ירידתו של סיכון שער החליפין. התפתחותו של שער החליפין הושפעה, מחד גיסא, מגורמים קצרי טווח, ביניהם צמצום פערי הריבית ותהליך התאמת התיקים של תושבי ישראל, ומאידך - מהמשך מגמת הגידול ביבוא ההון למשק, על רקע ההתאוששות בעולם.

ההתפתחויות בשוק מטבע החוץ משקפות את השינוי שחל בשוק זה בשנים האחרונות – תהליך ליברליזציה שהביא לפתיחתו של המשק לתנועות הון קצרות וארוכות וניוד-למעשה של שער החליפין. סביבה כזאת, שבה השווקים מגיבים על שינויים בתנאים הכלכליים ומשקפים אותם, מחדדת את הצורך במדיניות מקרו-כלכלית אחראית ואמינה,  ובכך תורמת ליעילותה. 

הסרת התקרה שהגבילה את מלאי המק"ם המונפק, בסוף 2001, יחד עם הרחבת השימוש שעושה בנק ישראל בכלי שוק - כולל עסקות ריפו, החל בראשית 2004 - תורמות ליעילותה של המדיניות המוניטרית, כלומר מאפשרות להשיג את מטרותיה תוך תנודות מתונות יחסית בריבית. זאת משום שכלים אלו פועלים באמצעות שוק רחב יותר, ובכך משפרים את מנגנון התמסורת של המדיניות.

יעד המדיניות המרכזי לשנה הקרובה ולשנים הבאות הוא שמירה על תנאים כלכליים שיאפשרו למשק למצות את פוטנציאל הצמיחה שלו לאורך זמן, תוך גידול שיעור התעסוקה וצמצום ממדי העוני. לשם כך על הממשלה להתמיד בניהול מדיניות תקציב שתעמוד ביעדים שנקבעו - גידול של עד אחוז לשנה בהוצאה הממשלתית ותקרת גירעון של 3 אחוזי תוצר - כך שמשקל החוב הממשלתי בתוצר יחזור למגמת הירידה שאפיינה אותו עד שנת 2000. המדיניות המוניטרית תמשיך ותפעל לשמירה על יציבות המחירים תוך שמירה על היציבות הפיננסית, ברמת הריבית הנמוכה ביותר האפשרית, ובכך תתמוך בתוואי של צמיחה בת-קיימא. שמירה על משמעת פיסקלית ותוואי חוב ממשלתי יורד גם בשנים הבאות תאפשר לעשות זאת בריבית נמוכה יחסית. 

במרכזה של המדיניות שתעודד צמיחה מתמשכת בד בבד עם צמצום ממדי העוני והרחבת שיעור התעסוקה, יש להגדיל באופן משמעותי את ההשקעות בתשתית - במימון תקציבי וחוץ-תקציבי. בשל ההיקף, המורכבות והחיוניות של השקעות אלו יש למלא תוכן את החלטת הממשלה שקבעה כי יש לרכז את הטיפול בהן במשרד האוצר. במקביל יש להפעיל שורה של צעדים שיתרמו במישרין לעידוד התעסוקה: מדיניות מסים המגדילה את התמריץ לעבוד, לרבות מס הכנסה שלילי; צמצום משמעותי של מספר העובדים הזרים, בעיקר באמצעים כלכליים; הרחבה משמעותית של תכניות להשמת בלתי מועסקים בעבודה; פיתוח שירותים המקלים על היציאה לעבודה; סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, תוך תשומת לב מיוחדת למערך הליווי הניהולי של העסק; הרחבת ההשקעות בחינוך באזורים ובאוכלוסיות שבהם שיעור התעסוקה נמוך במיוחד. צעדים אלה ישלימו את הצעדים שכבר ננקטו לצמצום התמריצים להישארות מחוץ למעגל העבודה - תמריצים הגלומים בקצבאות המיועדות לאנשים בגיל העבודה – ולצמצום מספר העובדים הזרים.

נוסף על צעדים אלו על הממשלה לקדם את הרפורמות שנועדו להגביר את התחרותיות במשק, וביניהן הרפורמות בשוקי ההון והכספים, שתכליתן לפתח תיווך פיננסי חוץ-בנקאי, וכן שינויים מבניים הנדרשים כדי לשפר את המבנה התחרותי של ענפי התשתית. 

דוח האינפלציה הוכן בבנק ישראל במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בראשות הנגיד – הצוות הבין-מחלקתי (הכולל את המשנים לנגיד ואת ראשי המחלקות המוניטרית, המחקר, מטבע חוץ ופעילות המשק במטבע חוץ), אשר במסגרתו מתקבלות החלטות המדיניות המוניטרית.

 

נגיד בנק ישראל