המסחר בשוק השקל- מטבע חוץ במחצית הראשונה של שנת 2004

09/08/2004

09.08.04

המסחר בשוק השקל-מטבע חוץ במחצית הראשונה של שנת 2004

נפח המסחר היומי הממוצע בשוק השקל-מטבע חוץ הגיע במחצית הראשונה של שנת 2004 ל-1.73 מיליארדי דולרים, לעומת 1.56 מיליארדים במחצית השנייה של שנת 2003. עם זאת, בחודש יוני ירדה הפעילות הממוצעת והיא הסתכמה ברמה של כ-1.4 מיליארדים בלבד.

 

¦

בעסקות ההמרה ובעסקות ההחלף נרשמו מגמות דומות – עלייה בפעילות בחמישה החודשים הראשונים של השנה וירידה משמעותית בחודש יוני.

 

¦

תנודתיות שער החליפין של השקל לעומת הדולר ירדה מ-6.1% במחצית השנייה של 2003 לכ-4.9% במחצית הראשונה של 2004, והמירווח בין שערי הקנייה והמכירה של השקל במגזר הבין-בנקאי הצטמצם מ-0.6 אגורות בסוף שנת 2003 ל-0.4 אגורות ביוני 2004.

¦

ממחלקת מטבע חוץ נמסר כי לאחר ירידה בנפחי המסחר במחצית השנייה של שנת 2003, עלתה הפעילות בשוק שקל-מטבע חוץ במחצית הראשונה של שנת 2004. בתקופה הנסקרת, הסתכם נפח המסחר היומי הממוצע בשוק בכ-1.73 מיליארדי דולרים. זאת לעומת 1.56 מיליארדים במחצית השנייה של 2003 - עלייה של כ-11%. עם זאת, בחודש יוני ירדה הפעילות הממוצעת לרמה של כ-1.4 מיליארדי דולרים בלבד.

הפעילות בשוק השקל-מט"ח מורכבת מעסקות המרה ומעסקות החלף (סוופ). בשני המגזרים נרשמו מגמות דומות – עלייה בפעילות בחמישה החודשים הראשונים של השנה וירידה משמעותית בחודש יוני.

מחלקת מט"ח מוסרת כי נפח המסחר היומי הממוצע של עסקות ההמרה עלה ל-741 מיליוני דולרים בתקופה הנסקרת בהשוואה ל-682 מיליונים במחצית השנייה של 2003, ושב וירד בחודש יוני השנה לרמה של כ-654 מיליוני דולרים בלבד. ככלל, כשני שליש מפעילות זו יזומה על ידי הלקוחות של הבנקים המקומיים לצורך כיסוי (גידור) של חשיפה קיימת, מסחרית או פיננסית במהותה, או בנסיון להפיק רווחים בטווח הקצר משינויים בשער החליפין. חלקם של מוסדות פיננסיים זרים בעסקות ההמרה נמוך מאוד – כ-17% בתקופה הנסקרת – ופעילותם היא בעיקר בנסיון להפיק רווחים מהשינויים בשער החליפין.

מחלקת מט"ח מסבירה כי בחמישה החודשים הראשונים של השנה, העלייה בנפחי ההמרות באה  על רקע התחזקות הדולר בשוקי מטבע החוץ הבין-לאומיים שהשפיעה גם על התפתחות שער השקל לעומת הדולר ועל נפחי המסחר בו. בחודש יוני, הפעילים בשווקים הבין-לאומיים לא נטו להרבות בפוזיציות מטבעיות על רקע חוסר הוודאות ששרר בשווקים אלה לגבי התוואי העתידי של הדולר בעולם. תופעה זו פקדה גם את שוק השקל-מט"ח והובילה להיקף מסחר נמוך בחודש זה. בנוסף, ריבית בנק ישראל, שעמדה בסוף יוני על 4.1%, הייתה נמוכה מריביות בנקים מרכזיים של שווקים מתעוררים שונים כמו פולין, הונגריה, מקסיקו ודרום אפריקה – כפי שמתואר בלוח. כתוצאה מכך, משקיעים בין-לאומיים פנו לשווקים מתעוררים אחרים בכדי להוסיף תשואה לתיקיהם ולא התעניינו בשוק השקל-מט"ח. עוד נציין כי גם הריביות של מספר מדינות מפותחות כמו אנגליה, אוסטרליה וניו זילנד גבוהות מזו של ישראל.

מחלקת מט"ח מוסרת כי בעסקות ההחלף, נפח המסחר היומי הממוצע הגיע ל-992 מיליוני דולרים במחצית הראשונה של 2004 לעומת 881 מיליונים במחצית השנייה של 2003 ושב וירד בחודש יוני לרמה של כ-759 מיליוני דולרים בלבד. מוסדות פיננסיים זרים הם השחקנים העיקריים בעסקות אלה ומהווים כ-69% מהעסקות. מניע מרכזי לביצוע עסקות החלף על ידי משקיעים זרים הוא לקיחת עמדה לגבי פער הריביות השורר בין שני מטבעות – כך, לדוגמא, משקיע הצופה עלייה בשער הריבית אל מעבר למגולם בעקום הריביות, ייקח הלוואה בשקלים לתקופה של מספר חודשים באמצעות עסקת החלף בשוק המט"ח וישקיע אותם לתקופה קצרה יותר. מניע נוסף הוא מימון פוזיציות מטבעיות או מימון רכישת נכסים בשוק המקומי. עם זאת, חשוב לציין כי ניתן לגלגל עסקות החלף על פני תקופות קצרות, ואפילו באופן יומי, ובכך לנפח את היקף המסחר.

מחלקת מט"ח מציינת כי בתחילת שנת 2004, צפי פעילים להצטמצמות פער הריבית בין השקל לבין הדולר בקצב שונה מזה שגולם בעקום הסביר את העלייה בנפחי הפעילות ברכיב זה. בתחילת יוני, על רקע הציפייה להעלאת הריבית בארה"ב בסוף החודש ולאי שינוי בריבית בנק ישראל בחודשים הקרובים, הגיעו הפעילים הזרים למסקנה כי פער הריבית בין השקל לבין הדולר אינו צפוי להשתנות בקצב שונה מזה המגולם בעקומי התשואות של שני המטבעות. על כן, הם הקטינו את היקף פעילותם בשוק ההחלף. בנוסף, הירידה בפעילות בשוק ההמרות בחודש זה השפיעה במקביל גם על ירידת הפעילות בשוק ההחלף המשמש למימון  פוזיציות בשוק ההמרות.

עוד נמסר ממחלקת מטבע חוץ כי בתקופה הנסקרת שררה רגיעה בשוק השקל-מט"ח. תנודתיות שער החליפין (המבוססת על 22 ימי המסחר האחרונים)ירדה מרמה של 6.1% בממוצע במחצית השנייה של 2003 לרמה של 4.9% בממוצע במחצית הראשונה של 2004, ובסוף יוני עמדה התנודתיות על רמה נמוכה מאוד – כ-3.2% בלבד. המירווח בין שער הקנייה ושער המכירה של השקל לעומת הדולר המצוטט במגזר הבין-בנקאי הצטמצם במקביל מ-0.6 אגורות בסוף 2003 ל-0.4 אגורות בסוף יוני 2004.