פעילות הציבור בכרטיסי אשראי

22.12.04
 
פעילות הציבור בכרטיסי אשראי
 
נתונים שפרסם היום הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מצביעים על המשך הגידול במספר כרטיסי האשראי והשימוש בהם, כפי שמתבטא בגידול במספר העסקאות המבוצעות באמצעות הכרטיסים ובסכומן. גם היקף האשראי הניתן ע"י חברות כרטיסי האשראי המשיך להתרחב ובמקביל גם החובות בפיגור. כן נרשמה ירידה משמעותית בהפסדים משימוש לרעה בכרטיסי האשראי בהמשך לירידה שנרשמה בשנת 2003.
השימוש בכרטיסי אשראי
בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2004 היו בישראל כ-3.8 מיליון כרטיסי אשראי פעילים (כרטיסים שבוצעה בהם לפחות פעולה אחת במהלך הרביע), עליה של כ-4.6% לעומת סוף שנת 2003. תרשים 1 מצביע על גידול מתמשך במספר כרטיסי האשראי הפעילים1. גידול זה נחשב לאיטי יותר ממה שידענו מאז תחילת שנות ה-90, גידול שנתי ממוצע של כ-11%, אך גדול מהזה שהיה בכל שנת 2003 (1.2%)2.  
מהתפלגות כרטיסי האשראי לפי סוגים בסוף הרביע השלישי של שנת 2004, עולה כי כמחצית מכרטיסי האשראי הם כרטיסים לשימוש בישראל בלבד (כרטיסים מקומיים) (תרשים 2).  
כ-10% מסך כרטיסי האשראי, בסוף הרביע השלישי של שנת 2004, הונפקו ע"י חברות כרטיסי האשראי עצמן ולא ע”י הבנקים. הגידול השנתי במספר הכרטיסים שהונפקו ע"י חברות כרטיסי האשראי עצמן בסוף הרביע השלישי של שנת 2004 לעומת שנת 2003 מסתכם בכ-12.9%, לעומת גידול של כ-3.5% בשנת 32003.  
בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2004, בוצעו בישראל באמצעות כרטיסי האשראי כ-336 מיליון עסקאות בסכום כולל של כ-80 מיליארדי ש"ח, שהן בממוצע כ-37.3 מיליון עסקאות בחודש בסכום של 8.9 מיליארדי ש"ח בחודש. גידול של 8.1% במספר העסקאות החודשי וגידול של 9.9% בסכום העסקאות החודשי, לעומת שנת 2003.  
ההוצאה באמצעות כרטיסי האשראי מהווה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2004, כ-34.1% בממוצע מסך ההוצאה לצריכה פרטית (נתון המדווח ע"י הלמ"ס) לעומת ממוצע של 32.8% בשנת 2003.  
הסכום הממוצע לעסקה המבוצעת באמצעות כרטיס אשראי, בישראל ובחו"ל, הוא כ-233 ש"ח והוא נותר יציב בשנים האחרונות.  
עיקר העסקאות בכרטיסי אשראי, המבוצעות בישראל, הן בסכומים של עד 200 ש"ח ובסכום ממוצע של כ-90 ש"ח. התפלגות מספר וסכום העסקאות בישראל, לפי סכומן נותרה יציבה במהלך 2004 (לוח 1).  
   
1החל משנת 2002 הדיווח של חברות כרטיסי האשראי הינו בתדירות רבעונית ולא חודשית כפי שהיה עד אז. בעקבות כך שונתה ההגדרה של כרטיסים שאינם פעילים, ונראה כי הגידול החריג מסוף שנת 2001 לתחילת 2002 נובע משינוי הגדרה זו ולא מגידול אמיתי.
2שיעור הגידול חושב תוך אמידת הפער שנוצר בשינוי מתכונת הדיווח, כפי שתואר בהערת שולים 1, לעיל.
3נתונים אודות מספר הכרטיסים באחריות בלעדית של החברה קיימים רק החל מ-2002, כך גם לגבי כל נתון שלא הוזכרה התייחסות לשנים קודמות יותר.
   
 
 
הסיכונים של חברות כרטיסי האשראי
  סיכון מרכזי של חברות כרטיסי האשראי הוא סיכון בגין שימוש לרעה בכרטיסי האשראי (זיופים, הונאות וכו'). בתחום זה ניכרת ירידה עקבית: בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2004 ההוצאות בגין שימושים לרעה הסתכמו בכ-18 מיליוני ש"ח, לעומת 45 מיליוני ש"ח בכל שנת 2003 ו-67 מיליוני ש"ח בכל שנת 2002.  
האשראי, הניתן ע”י חברות כרטיס האשראי, למחזיקי כרטיסים, הסתכם בכ-1.4 מיליארדי ש"ח בסוף הרביע השלישי של שנת 2004. אשראי זה כולל אשראי בגין עסקאות שבוצעו ע”י מחזיקי הכרטיסים וטרם נגבו מהלקוחות (כ-950 מיליוני ש"ח) ואשראי הניתן ישירות מחברת כרטיסי האשראי למחזיקי כרטיסי אשראי (כ-420 מיליוני ש"ח).  
באשר לסיכון האשראי, שהוא הסיכון שלקוחות המחזיקים כרטיסי אשראי באחריות החברה לא יעמדו בהתחייבויותיהם לתשלום העסקאות שביצעו ו/או להחזר האשראי שקיבלו מהחברה - על אף גידול היקף האשראי ובהיקף החובות בפיגור, קטנה ההפרשה לחובות מסופקים:  
יתרת החובות בפיגור הסתכמה בסוף הרביע השלישי של שנת 2004 בכ-75 מיליוני ש"ח, גידול של 8% לעומת סוף 2003. יתרת החובות בפיגור מהווה כ-5.5% מסך האשראי שניתן ע”י החברות, ללא שינוי מהותי מאז סוף 2002. 1.  
ההפרשה לחובות מסופקים בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמה בכ-8.4 מיליוני ש"ח, ירידה של כ-6% בהשוואה להפרשה בתקופה המקבילה אשתקד. 2.  
 
.
 
.
 
.