תגובת בנק ישראל למדד המחירים לצרכן לשנת 2004

14.1.2005
 
תגובת בנק ישראל למדד המחירים לצרכן לשנת 2004
 
מבנק ישראל נמסר, בתגובה לסיכום העלייה המצטברת במדד המחירים לצרכן לשנת 2004, כי מדיניות הריבית של הבנק, בהתאם ליעד יציבות המחירים של הממשלה – על-פיה האינפלציה תעמוד על 1 עד 3 אחוזים לשנה לאורך זמן – הצליחה להביא לעלייה הדרגתית ומבוקרת של האינפלציה ב-2004 בשיעור של כ-3 נקודות האחוז, לעומת זו שנרשמה ב-2003. המשימה שעומדת בפני הבנק ב-2005 ואילך, היא לאפשר עלייה מסוימת נוספת בשיעור האינפלציה, הפעם בשיעור מתון מזה שנרשם ב-2004, עד להתייצבותה בתוך יעד יציבות המחירים, ובכך להבטיח שיציבות מחירים תוטמע כתופעת קבע במשק הישראלי. זאת, כתשתית הכרחית לצמיחה בת קיימא.
בשנתיים האחרונות יכלה מדיניות הריבית של בנק ישראל לתמוך בהשגת המטרה העיקרית של המדיניות הכלכלית של הממשלה: עידוד ההשקעות, התעסוקה והצמיחה, תוך שמירה קפדנית על יציבות המחירים בפרט, ועל היציבות הפיננסית בכלל, אשר השתקפה בהתנהלות רגועה של השווקים הפיננסיים. בנק ישראל ניהל מדיניות ריבית מרחיבה, במסגרתה הפחית את הריבית הנומינלית משיעור של 9.1 אחוזים בדצמבר 2002, לשיעור של 3.7 אחוזים בינואר 2005, ואת הריבית הריאלית מכ-7 אחוזים לכ-2 אחוזים באותה תקופה. זאת, על רקע המשמעת התקציבית שעליה מקפידה הממשלה, במסגרת הרב-שנתית של יעדי התקציב לסוף העשור ותוך כדי המשך הפיתוח של שוקי הכספים, ההון והמט"ח.
עוד נמסר מבנק ישראל, כי עליית המחירים המתונה ב-2004, הושפעה בעיקר מהתפתחות שער החליפין והשפעת ההצמדות שנותרו, אשר מקורן בפיחות מסוים של השקל מול הדולר במחציתה הראשונה של השנה וייסוף במחציתה השניה. יתירה מכך, לא היו אשתקד לחצים מהותיים על המחירים בישראל וזאת, למרות הצמיחה המואצת שנרשמה והעלייה במחירי הנפט בעולם. היעדר לחצים כאלה נובע בעיקר, מהעודף בכושר הייצור – קרי, הפער בין התוצר הפוטנציאלי במשק לבין התוצר בפועל. עודף זה, הצטמצם ב-2004, דבר שבא לידי ביטוי בירידה המתמשכת בשיעור האבטלה, למרות הגידול בשיעור ההשתתפות בקרב מחפשי העבודה – תופעות המצביעות על התוצאות החיוביות של המדיניות הכלכלית.