עיקרי דו"ח האינפלציה למחצית השנייה של שנת 2004 שפירסם היום בנק ישראל

31.1.2005
 
עיקרי דו"ח האינפלציה למחצית השנייה של שנת 2004 שפירסם היום בנק ישראל
 
לדו"ח המלא - לחץ כאן
 
ההשפעה של הפחתות הריבית המצטברות במהלך השנתיים האחרונות והרמה הנמוכה של הריבית הריאלית לטווח קצר השוררת כיום במשק, צפויות לפעול לעליית האינפלציה במהלך שנת 2005. מהערכות האינפלציה לשנה הקרובה לפי שוק ההון, מהערכות החזאים ומסקר החברות של בנק ישראל עולה, כי האינפלציה צפויה לעלות לתחום שבין 1 ל-2.5 אחוזים. הערכת בנק ישראל היא שעמידה בתחום יעד יציבות המחירים ב-12 החודשים הקרובים תחייב העלאת ריבית מסוימת, שמידתה תלויה, בין היתר, בהתפתחות הריביות בעולם.  
לאחר שבמחצית הראשונה של 2004 המשיך בנק ישראל בתהליך הפחתת הריבית עד לחודש אפריל, הופסק התהליך, ועד נובמבר עמדה הריבית על 4.1 אחוזים. זאת, על רקע עליית המחירים ברביע השני של השנה, אינדיקטורים שלפיהם האינפלציה הצפויה נמצאת בתחום יעד יציבות המחירים, וחשש מהשפעת הצטמצמות פער הריביות מול ארה"ב על שוק המט"ח, לנוכח העלאות הריבית שם. עם הצטברות נתונים שהעידו על האטת קצב הצמיחה החל מהרביע השלישי של השנה, על ייסוף הולך וגובר של השקל מול הדולר, על רקע היחלשות הדולר בעולם, ועל ירידת התשואות לטווח הארוך – הפחית בנק ישראל את הריבית הקצרה לחודשים דצמבר, ינואר ופברואר. רמתה של ריבית בנק ישראל בסוף פברואר היא 3.5 אחוזים.  
ברקע להתפתחות המחירים - מדד המחירים לצרכן עלה ב-2004 ב-1.2 אחוזים, בגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, וזאת לאחר ירידה של 1.9 אחוזים ב-2003 - ולמדיניות הריבית הייתה המדיניות התקציבית של הממשלה האחראית שיושמה ב-2004, והתבטאה בצמצום ההוצאה הציבורית ובגירעון נמוך משמעותית מאשר אשתקד, ואף נמוך מעט מתקרת היעד שנקבע לשנה זו. ההתאמה בין המדיניות התקציבית המצמצמת למדיניות הריבית המרחיבה תמכה באמון הציבור במדיניות המקרו-כלכלית, ולכן איפשרה את המשך הורדות הריבית, תוך שמירה על יציבות המחירים. ברקע ההתפתחויות עמדו הצמיחה העולמית, שהובילה לצמיחה מקומית מואצת והרגיעה הביטחונית-פוליטית שנרשמה במשך השנה. כל אלה יצרו יציבות בשווקים הפיננסיים, אשר נתמכה גם ברפורמות שיושמו בשנים האחרונות, וביניהן הסרת תקרת המק"ם והגמשת רצועת שער החליפין.  
העלייה המתונה של המחירים במשך בשנת 2004 כולה וירידתם במחצית השנייה הושפעו מתוואי התפתחות של שער החליפין – פיחות של השקל לעומת הדולר במחצית הראשונה, שתרם לעליית המחירים, וייסוף במחצית השנייה, שהוביל לירידתם. כמו כן, לא נרשמו לחצי מחירים מצד הפעילות, למרות הצמיחה המשקית המואצת, מפני עודף כושר ייצור במשק. לעומת הכוחות האלה, פעלה העלייה במחירי הנפט בעולם לעליית המחירים בישראל. במחצית השנייה של 2004 נע שער החליפין של השקל עם תנודתיות נמוכה ובמגמה של התחזקות - ייסוף של 4.2 אחוזים מול הדולר ושל 0.7 אחוז מול סל המטבעות. היציבות היחסית בשוק המט"ח הייתה פועל יוצא של איזון בין הכוחות המשפיעים על שער החליפין: לצד גורמים שפעלו להחלשת השקל, פעלו כמה גורמים מקומיים ועולמיים לחיזוקו.