הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא כרטיסי חיוב

30.1.2005
 
הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא כרטיסי חיוב
 
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם היום הוראת ניהול בנקאי תקין שנועדה להסדיר את הפעילות של תאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי אשראי, לעניין תפעול מערך כרטיסי החיוב (כרטיסי האשראי). ההסדרה מתייחסת הן לתחום ניהול הסיכונים של חברות כרטיסי האשראי, והן לתחומים צרכניים שונים, העוסקים בקשר שבין מנפיק כרטיסי חיוב (תאגידים בנקאיים או חברות כרטיסי אשראי) לבין הלקוח. חשיבותה הרבה של הוראה זו נובעת מהעובדה שכרטיסי חיוב מהווים אמצעי תשלום חשוב במשק הישראלי ובמשך השנים, השימוש בהם הולך ומתרחב.
בתחום ניהול הסיכונים יוחלו על חברות כרטיסי האשראי הוראות ניהול בנקאי תקין נוספות החלות על הבנקים ואשר רלוונטיות גם להן. זאת, כחלק מהגברת הפיקוח היציבותי על חברות כרטיסי האשראי, בהיותן תאגידי עזר וחברות בנות של הבנקים. בין ההוראות הנוספות שיחולו על חברות כרטיסי האשראי ניתן למנות את הוראת "הדירקטוריון", "ניהול סיכונים", "מעילות והונאות של עובדים", "ביטוח בנקאי", ועוד.
בתחום הצרכני ההוראה מטפלת במספר נושאים עיקריים, ביניהם:
כללים להנפקת כרטיסי האשראי, מסירתם (ואמצעי זהירות בתהליכים אלה), חידושם, ביטולם, ומתכונת הטיפול בעסקאות מתמשכות לאחר ביטול כרטיס האשראי. 1.
המידע הניתן במסגרת החשבון החודשי- הרחבת המידע הניתן ללקוח לגבי האשראי ומסגרת האשראי; בכרטיס אשראי שבו ניתן לקבל פטור מעמלות מסוימות בהתאם להיקף הפעילות בו, יפורטו מספר הפעולות ו/או סכום הרכישות שבוצעו באמצעות הכרטיס בפועל לעומת מספר הפעולות ו/או סכום הרכישות הנדרשים לקבלת הפטור, ביחס לתקופה אליה מתייחס הפטור, ועוד. 2.
כוכבים/נקודות – גילוי נאות לגבי אופן צבירת הנקודות /הכוכבים וכן איסור על המנפיק לתת אשראי ("אוברדרפט") של נקודות/ כוכבים. 3.
עסקות במט"ח – קביעת כללים ברורים ושקופים יותר ללקוחות בהמרת עסקאות שנסלקו במט"ח לשקלים -המרת עסקאות כאלה תעשה על פי סכום העסקה במטבע המקורי בו היא בוצעה לפי השער של מטבע העסקה, או על פי סכום ומטבע החיוב של הסולק הבינלאומי בגין העסקה. השער בו תבוצע המרת העסקה יהיה שער אובייקטיבי, שהמידע אודותיו יהיה נגיש ללקוחות גם בדיעבד, לכל הפחות שנה לאחור. 4.
בנוסף, במסגרת הוראה זו יחולו על חברות כרטיסי האשראי הוראות מסוימות מהתחום הצרכני, החלות כיום על הבנקים, ביניהן: "קצין ציות" – המופקד על שמירת הכללים הצרכניים בתאגיד הבנקאי, "חיוב לקוחות בשכר טרחה של עו"ד", "נהלים בנושא עמלות", "חשבונות קטינים", "עמלת פירעון מוקדם של הלוואה שלא לדיור" ועוד. 5.
בפיקוח על הבנקים מדגישים, כי המכלול החדש של ההוראות והכללים שיוחל על חברות כרטיסי האשראי, נועד לשפר באופן מהותי הן את ניהול הסיכונים של חברות כרטיסי האשראי, והן את הקשר עם הצרכן בכל הנוגע לגילוי הנאות ולהתנהלות החברות בתחומי הפעולה השונים.
את ההוראה ודברי ההסבר הנלווים לה ניתן למצוא באתר זה
מהפיקוח על הבנקים נמסר עוד, כי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת לענייני בנקאות, ולנוכח הסתייגותם של כמעט כל חברי הועדה (לרבות נציגי ציבור בה), החליט המפקח על הבנקים להסיר מההוראות מקצת מההנחיות לגבי נקודות/כוכבים שנכללו בטיוטה קודמת של ההוראה. מדובר בהנחיות לגבי: קביעת שווי מינימלי אחיד לנקודה/כוכב, שיימסר ללקוחות מראש, וגזירת ערך המתנות/ההטבות שיוצג ללקוח מהערך המשולם בפועל לספק ולא ממחיר המוצר/השירות, שמוצג כ"מחיר השוק" כביכול. החלטה זו התקבלה מתוך מגמה להמעיט במעורבות הפיקוח על הבנקים בהיבט שיווקי זה של פעילות חברות כרטיסי האשראי.
יחד עם זאת, הפיקוח על הבנקים ממליץ למחזיקי כרטיסי אשראי, טרם הקניה והשימוש בנקודות/בכוכבים לבדוק היטב את המבצעים המוצעים להם, ולבחון האם המחיר לפני ההטבה המוצג הינו המחיר המקובל בשוק. מומלץ, כמובן, למקד את ניצול הנקודות/הכוכבים במבצעים בהם ההטבה היא ברורה וודאית - בבדיקה מדגמית שערך הפיקוח על הבנקים, נמצאו מבצעים המשלבים תשלום במזומן עם תשלום בנקודות/כוכבים בהם הייתה אכן גלומה הטבה ברורה וחד משמעית ללקוח, ומאידך, "מבצעים" אחרים, בהם שווי ההטבה היה קטן יחסית, ואפילו נמצאו מקרים בהם העלות הכספית ללקוח לאחר ה"הטבה", לכאורה, של חברת כרטיסי האשראי, הייתה גבוהה עד כדי 40% מהמחיר בו ניתן להשיג את המוצר בחנויות. הדבר מדגיש את חשיבות בדיקת המחירים שצריך הלקוח לעשות, טרם שהוא מחליט על הרכישה ועל ניצול הנקודות/ כוכבים.