הוראה בנושא ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב

9.2.2005
 
הוראה בנושא ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב
 
המפקח על הבנקים, מר יואב להמן, פרסם היום הוראה בנושא ניהול מסגרות האשראי בחשבונות עובר ושב וחח"ד. ההוראה החדשה נועדה להפסיק את הנוהג הרווח בישראל של ניהול חשבונות אלה, תוך חריגות תכופות ומתמשכות ממסגרות האשראי המאושרות.
בהוראה נקבע כי:
על הבנקים יהיה לקבוע ללקוח מסגרת אשראי, המתאימה לצרכיו, לכושר ההחזר ולביטחונות שלו וזאת על בסיס ניתוח מתועד, לצורך אישור המסגרת על ידי גורם האשראי המוסמך בבנק.  
קביעת מסגרת באופן מושכל זה יכולה להתבצע גם על פי מאפיינים משותפים של קבוצות לקוחות, והבנק יוכל לקבוע סכומי סף שונים לקבוצות לקוחות כאלה שלגביהן יוגדרו קריטריונים כלליים לניתוח המתועד של צרכי האשראי.  
הסכם המסגרת יבהיר את מחויבות שני הצדדים – הלקוח והבנק- לפעול רק בתוך המסגרות המאושרות ובלא חריגה מהן.   
הבנק רשאי להעמיד ללקוח בעל מסגרת אשראי, או לקבוצת לקוחות כאלה, מסגרת אשראי חד צדדית נוספת, ובלבד שיידע את הלקוח. מסגרת חד צדדית כזו לא תחויב בעמלה, ושיעורי הריבית עליה לא יעלו על אלה שנקבעו למסגרת האשראי האחרונה שהוסכמה בכתב עם הלקוח ונחתמה על ידו.   
במקרים בהם יבקש לקוח לכבד חיוב מסוים בעטיו צפויה להיווצר חריגה, והבנק יהיה מוכן להיענות לכך, תוסכם מראש ובכתב מסגרת מתאימה, ולו גם זמנית, התואמת את היקף האשראי הנוסף המבוקש.   
חיוב חשבון הלקוח בתוספת ריבית חריגה ועמלות טיפול מיוחדות בגין חשבון בחריגה יתאפשר אך ורק במקרים בהם התאגיד הבנקאי לא היה יכול למנוע את החריגה, ואף זאת רק בחשבונות שסווגו על ידי התאגיד הבנקאי כחובות בעייתיים (בפיגור). בגין חריגות שתיווצרנה בחשבונות שסווגו כבעייתיים, לא תיזקפנה הכנסות ריבית כלשהן לדוח רווח והפסד עד לגבייתן בפועל (וביטול החריגה) .  
בפיקוח על הבנקים מציינים, כי ההוראה החדשה נדרשת נוכח אופי הפעילות הייחודי שהתפתח בישראל בתחום זה: ברקע השימוש הנרחב באשראי בחשבונות העובר ושב, התפתחה בישראל גם פרקטיקה בנקאית שהשלימה עם היווצרות תדירה ומתמשכת של חריגות ממסגרות האשראי המאושרות, ולעיתים אף בשיעורים מהותיים מתוך יתרות האשראי בחשבונות העובר ושב, וכל שכן ביחס לסכומי המסגרת המאושרת. ההוראה החדשה נועדה להקטין את אי הוודאות הנגרמת ללקוח ולתאגיד הבנקאי כאחד כתוצאה מחריגות אשראי בחשבונות העובר ושב: מנקודת מבטו של הלקוח קיימת אי וודאות באשר למסגרת האשראי המועמדת לרשותו בפועל, לחיובים הספציפיים (שיקים, הרשאות לחיוב חשבון וכדו'), שיכובדו ע"י הבנק, לתנאים ולשיקולים העשויים להנחות את הבנק בהחלטותיו אלו, ולעלות האפקטיבית של אשראי זה. מנקודת מבטו של התאגיד הבנקאי עלולה להיפגם באופן מהותי השליטה בסיכוני האשראי של הלווים הספציפיים ויכולתו להעריך מראש את סיכוני התיק בראייה כוללת. תופעת החריגות ממסגרות האשראי מקשה גם על קיום נאות של חוק שיקים ללא כיסוי ועל היכולת לאכוף אותו, ולכן פוגעת במחזיקים בשיקים כאלה ובאמון הציבור באמצעי תשלום זה. חשוב ששינוי דפוסי הפעילות בעקבות ההוראה החדשה ינוצל על ידי הלקוחות לתכנון מושכל של האשראי שהם נוטלים מהבנקים, ועל ידי הבנקים הוא ינוצל לשיפור הניהול והבקרה בתחום האשראי בעו"ש וחח"ד ובכלל.
בפיקוח על הבנקים מדגישים, כי אין בהוראה זו כדי להכתיב לבנקים את מבנה מסגרות האשראי, עלותן, ואת מנגנון התאמתן לצורכי הלקוח. הוראה זו גם לא תצמצם בהכרח את היקף האשראי בעו"ש ללקוחות שמשתמשים כיום באשראי בחריגה - במקרים כאלה יהיה על הבנק ועל הלקוח להתאים את המסגרת להיקף האשראי הראוי. מסגרת האשראי הכוללת בחשבון העובר ושב, אפשר שתכלול, לאחר תיאום עם הלקוח, מסגרות משנה מדורגות שיישאו שיעורי ריבית שונים. אפשר גם שמסגרת האשראי הכוללת תנקוב במסגרות זמניות, שיתואמו עם הלקוח לתקופות זמן מוגדרות, ואשר גם בהתייחס אליהן ינקוב הסכם המסגרת בשיעורי ריבית שיוחלו רק לאותם פרקי זמן קצובים, בהם תנוצל מסגרת האשראי הזמנית. ההוראה גם אינה אוסרת העמדה חד צדדית של מסגרות בידי הבנקים, אך גם הן חייבות להיות מוגדרות בסכום ובזמן, ומאחר שהן אינן מתואמות מראש עם הלקוח, עלותן אינה יכולה לעלות על עלות המסגרת שהוסכמה עמו.
על מנת לאפשר היערכות נאותה של הבנקים ושל הלקוחות לדפוס הפעילות החדש בחשבונות העו"ש, נקבע זמן התחילה של ההוראה ל-1.1.2006. על הבנקים לנצל את תקופת המעבר להיערכות ניהולית, נוהלית, וטכנולוגית הנדרשת ליישום ההוראה, ולהגדרת המסגרות המתאימות ללקוחות בהתאם להוראה החדשה. על הלקוחות לתאם עם הבנקים את המסגרת הדרושה להם ולהתאים את דפוסי פעילותם למניעת חריגות ממסגרות האשראי לאחר מועד תחולת ההוראה.