החוב הממשלתי במחצית הראשונה של שנת 2005

09/10/2005
לכל ההודעות בנושא:
מדיניות פיסקלית
9.10.2005
 
החוב הממשלתי במחצית הראשונה של שנת 2005
 
יחס החוב הממשלתי בתוצר ירד במחצית הראשונה של 2005 והגיע בסופה ל-102%, גבוה משמעותית לעומת הממוצע במדינות המפותחות - 76% - (OECD) והממוצע במדינות האיחוד האירופי - 79%.  
תשלומי הריבית בישראל היוו 6.7% מהתוצר במחצית הראשונה של השנה - שיעור גבוה יחסית לזה ששורר במדינות המפותחות – 1.9% מהתוצר בממוצע במדינות ה-OECD ו-2.9% באיחוד האירופי בשנת 2004. זאת, בעיקר עקב רמתו הגבוהה של החוב הממשלתי בישראל.  
רצוי שהממשלה תיישם בהקדם את תוכניותיה להגדיל את חלקו הלא-צמוד של החוב, להאריך את הטווח לפדיון שלו ולחדול מלהנפיק חוב בריבית משתנה.  
מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר, כי החוב הממשלתי הכולל הגיע בתום המחצית הראשונה של שנת 2005 ל-544 מיליארדי ש"ח, כמעט ללא שינוי ריאלי לעומת סוף שנת 2004. בחינת הרכבו של החוב מעידה כי יתרת החוב הפנימי הנקוב בשקלים ירדה בכאחוז ריאלית, בעוד שיתרתו של החוב החיצוני הנקוב במט"ח, במונחי שקלים, עלתה בכ-4% ריאלית. עלייה זו של החוב החיצוני נובעת מהיחלשותו של השקל מול הדולר במהלך המחצית הראשונה של השנה, בעוד ששוויו במט"ח של החוב החיצוני ירד בתקופה זו בכ-2 אחוזים.
במחצית הראשונה של שנת 2005 ירד יחס החוב הכולל בתוצר בהמשך להתפתחותו בשנת 2004, , והגיע ל-102%. זאת, לאחר מגמת העלייה ביחס זה בשנים שלפני כן, משיעור של 88% בשנת 2000 עד ל-104% בשנת 2003. בחינת הרכבו של החוב מגלה כי משקל החוב החיצוני בתוצר עלה, בעקבות התחזקות הדולר לעומת השקל, ואילו חלה ירידה במשקל החוב הפנימי בתוצר, בהמשך למגמה שהחלה בשנת 2004, על רקע הירידה בצרכי גיוס ההון המקומי של הממשלה, בשל הצמצום בגירעון הממשלתי, עקב ההפרטה הגבוהה וכן עקב הצמיחה הגבוהה.
על אף הירידה ביחס החוב הכולל לתוצר, עדיין נטל החוב בתוצר - 102% - גבוה מהממוצע במדינות המפותחות 76% - (OECD) ומהממוצע במדינות האיחוד האירופי – 79%. כמו כן, אחד התנאים המרכזיים שנקבעו באמנת מאסטריכט הינו יחס חוב-תוצר של עד 60% או תוואי ירידה ברור לקראת שיעור זה. במחלקה המוניטרית מציינים, כי על הממשלה להמשיך בתהליך הצמצום הרב-שנתי של הגירעון הממשלתי, עד שזה יביא לצמצום נטל החוב בתוצר לשיעורים המקובלים בעולם. הדבר יתרום להמשך הירידה בתשואות לטווחים השונים, לפיתוח שוק האג"ח הפרטיות ולשיפור בדירוג האשראי של המשק – ולכן גם להוזלת עלות המימון עבור הממשלה והסקטור העסקי. ראוי לציין בהקשר זה, כי נטל החוב בתוצר הוא אחד המדדים החשובים לבחינת יציבותו של משק בעיניי המשקיעים המקומיים והזרים וככל שזה נמוך יותר, כך נתפס המשק בעיניהם כיציב יותר.
עוד נמסר מהמחלקה המוניטרית, כי בתום המחצית הראשונה של 2005 היווה החוב הלא-צמוד בריבית קבועה 15% בלבד מסך החוב הממשלתי, על אף עליית משקלו של רכיב זה בסך גיוס ההון בתקופה זו. משקל נמוך זה נובע ממדיניות גיוס ההון בעבר, בעיקר מההנפקות הגדולות של אג"ח לא-סחירות צמודות למדד שבוצעו לפני הרפורמה בפנסיה, וכן מההנפקות הנרחבות של אג"ח בחו"ל בשנתיים הקודמות. חשוב, אם כן, כי הממשלה תמשיך ותגייס את ההון הדרוש לה למימון הגירעון בעיקר על ידי אג"ח לא צמודות, בעיקר לאור גודלו הרב של החוב הכולל.
מהמחלקה המוניטרית נמסר עוד, כי משקלו של החוב הסחיר בחוב הפנימי הוסיף ועלה במחצית שנת 2005 לכ-62%, לעומת 51% בלבד בשנת 1998. יתרה מזאת, משקל זה עלה וצפוי להמשיך ולעלות בעקבות יישומה של הרפורמה בפנסיה – אשר בעקבותיה הופסקו ההנפקות של אג"ח לא-סחירות לקרנות הפנסיה ואלה פנו לשוק האג"ח הסחירות.
תשלומי הריבית בישראל, עפ"י ההגדרה המקובלת בעולם, היוו 6.7% מהתוצר במחצית הראשונה של השנה - שיעור גבוה יחסית לזה ששורר במדינות המפותחות – 1.9% מהתוצר בממוצע במדינות ה-OECD ו-2.9% באיחוד האירופי בשנת 2004. תשלומי הריבית הגבוהים הינם השתקפות של רמתו הגבוהה של החוב הממשלתי בישראל יחסית למדינות מערביות אחרות. במחלקה המוניטרית מציינים, כי הקפדה על המשך הצמצום הרב-שנתי של הגירעון הממשלתי, תביא לצמצום החוב של הממשלה ולירידה בתשלומי הריבית השוטפים עליו, דבר שיגדיל את גמישות הממשלה בקביעת סדרי עדיפויותיה בתקציב.
במחלקה המוניטרית מציינים עוד, כי רצוי שהממשלה תיישם בהקדם את תוכניותיה לגבי ניהול החוב, כך שיהיה עקבי עם השתלבותו של שוק ההון המקומי בשוקי ההון בעולם: להגדיל את חלקו הלא-צמוד של החוב ולהאריך את הטווח לפדיון שלו, להנפיק חוב צמוד למדד רק לטווחים ארוכים ולחדול מלהנפיק חוב בריבית משתנה. ראוי להדגיש, כי החוב הלא-צמוד בריבית קבועה הוא הנסחר ביותר בשווקים הבין-לאומיים, שכן מדינות עם שיעורי אינפלציה נמוכים, כמו בישראל, מנפיקות את רובו הגדול של החוב הפנימי ללא הצמדה ובריבית קבועה.
 
לוח 1: החוב הממשלתי ברוטו וגיוס ההון של הממשלה
יוני-05 2004 2003 2002 2001 2000  
(א. יתרת החוב לסוף התקופה (מיליארדי ש"ח, מחירים שוטפים
401 403 390 372 326 305 חוב פנימי 1
142 136 132 131 120 110 חוב חיצוני 2
543 540 521 503 446 416 חוב כולל 3
ב. משקל יתרת החוב הממשלתי בתמ"ג (באחוזים)*
75 77 78 75 68 65 חוב פנימי 1
27 26 26 26 25 23 חוב חיצוני 2
102 103 104 102 93 88 חוב כולל 3
ג. התפלגות יתרת החוב הממשלתי לפי סוגי הצמדה (באחוזים)
48 49 51 53 54 58 צמוד מדד 1
28 29 31 32 33 34 מזה: לא-סחיר  
15 14 13 10 9 7 (לא-צמוד (בריבית קבועה 2
0 0 1 3 4 4 צמוד לדולר 3
26 25 25 26 27 27 נקוב במט"ח 4
11 11 9 8 7 5 בריבית משתנה 5
100 100 100 100 100 100 סה"כ 6
ד. תשלומי הריבית על החוב הממשלתי ביחס לתמ"ג (באחוזים)
5 6 4.4 3.6 3.7 3.8 חוב פנימי 1
1.3 1.2 1.2 1.2 1.3 1.2 חוב חיצוני 2
6.3 7.2 5.6 4.8 5 5 חוב כולל 3
6.7 5.8 4.9 7.8 5.8 5.1 **חוב כולל לפי כללי מאסטריכט 4
ה. הרכב גיוס ההון הממשלתי לפי סוגי החוב (באחוזים, במהלך התקופה)
88 72 73 87 89 86 מקומי 1
86 65 57 69 67 57 א. סחיר
28 20 22 27 13 6 מזה: צמוד למדד
47 28 24 26 33 29 לא-צמוד (בריבית קבועה)
0 0 0 0 0 1 צמוד לדולר
11 16 11 16 21 21 בריבית משתנה
2 7 17 19 22 29 (ב. לא-סחיר (כולו צמוד למדד
12 28 27 13 11 14 בחו"ל 2
100 100 100 100 100 100 סה"כ 3
ו. הרכב גיוס ההון הממשלתי לפי סוגי הצמדה (באחוזים, במהלך התקופה)
31 27 39 46 35 35 צמוד למדד (כולל לא-סחיר) 1
47 28 24 26 33 29 לא-צמוד (בריבית קבועה) 2
12 28 27 13 11 15 צמוד לדולר ונקוב במט"ח 3
11 16 11 16 21 21 בריבית משתנה 4
100 100 100 100 100 100  
ז. הרכב גיוס ההון המקומי הסחיר (באחוזים, במהלך התקופה)
33 31 39 39 19 11 צמוד למדד 1
54 44 42 37 49 51 (לא-צמוד (בריבית קבועה 2
0 0 0 0 0 1 צמוד לדולר 3
12 25 19 24 31 37 בריבית משתנה 4
100 100 100 100 100 100 סה"כ 5
 
* יתרת החוב בסוף התקופה מחולקת בתמ"ג במהלך התקופה (ע"פ השיטה הנהוגה במדינות האירו).
** ריבית נקובה בתוספת הפרשי הצמדה.
 
לוח 2 - תשלומי הריבית על החוב הממשלתי בישראל - על פי ההגדרה המקובלת בעולם
תשלומי ריבית על החוב הכולל בתקציב תשלומי ריבית על: תשלומי ריבית על:  
החוב החיצוני החוב המקומי החוב הכולל החוב החיצוני החוב המקומי החוב הכולל
(אחוזים) (אחוזי תוצר) (מיליארדי ש"ח, מחירים שוטפים)
13.8 1.2 3.9 5.1 5.7 18.3 24.1 2000
14.7 1.3 4.5 5.8 6.1 21.5 27.6 2001
19.5 1.2 6.6 7.8 5.7 32.8 38.6 2002
12.4 1.2 3.7 4.9 6.2 18.4 24.6 2003
15.3 1.2 4.7 5.8 6.1 24.4 30.5 2004
  1.3 5.4 6.7 3.4 14.2 17.7 יוני-05
 
לוח 3 - תשלומי הריבית על החוב הממשלתי בישראל - על פי ההגדרה המקובלת בישראל
תשלומי ריבית על החוב הכולל בתקציב תשלומי ריבית על: תשלומי ריבית על:  
החוב החיצוני החוב המקומי החוב הכולל החוב החיצוני החוב המקומי החוב הכולל
(אחוזים) (אחוזי תוצר) (מיליארדי ש"ח, מחירים שוטפים)
13.4 1.2 3.8 2.0 5.7 17.7 23.5 2000
12.7 1.3 3.7 5.0 6.1 17.8 23.9 2001
11.9 1.2 3.6 4.8 5.7 17.9 23.6 2002
14.1 1.2 4.4 5.6 6.2 22.0 28.1 2003
14.0 1.2 4.2 5.3 6.1 21.8 27.9 2004
  1.3 5.0 6.3 3.4 13.3 16.7 יוני-05
 
הערה ללוחות 2 ו-3: במחלקה המוניטרית מסבירים, כי הנתונים על תשלומי הריבית על החוב הממשלתי המקומי בישראל שהונפק לפני שנת 2001 מחושבים בניגוד להגדרות הבין-לאומיות - כלומר, בניכוי הפרשי הצמדה על החוב הצמוד ושיעור האינפלציה בפועל על החוב הלא-צמוד- ואלה נרשמים כחלק מיתרת הקרן ולא מההוצאה התקציבית, כמקובל בעולם. עבור החוב שהונפק לאחר שנת 2001 אלו מחושבים כתשלומים נומינליים – בהתאם להגדרות הבינלאומיות - ונרשמים כהוצאה תקציבית, כמקובל בעולם. כתוצאה מכך, הנתונים על תשלומי הריבית האלה, עפ"י ההגדרה המקובלת בישראל, מוטים בד"כ כלפי מטה, יחסית למקובל בעולם.
 
לוח 4 - הטווח הממוצע לפדיון של החוב הממשלתי (שנים)
יוני-05 2004 2003 2002 2001 2000  
6.8 6.8 6.9 6.6 6.6 6.5 חוב כולל
6.2 6.2 6.6 6.6 6.5 6.2 סה"כ חוב פנימי
5.6 5.3 5.5 5.4 5.1 4.5 סחיר
4.1 4.1 4.7 5.6 5.6 4.4 לא צמוד
3.9 3.6 3.9 4.1 4.0 2.5 ריבית קבועה
4.4 4.7 5.9 7.5 7.6 7.0 ריבית ניידת
7.5 6.8 6.5 5.8 5.3 4.9 צמוד מדד
7.5 6.8 6.6 6 5.8 5.3 ריבית קבועה
    .1 .7 1.1 1.7 ריבית ניידת
4.6 5.1 .6 1.0 1.8 2.5 צמוד לדולר
7.4 7.7 8.2 8.3 8.5 8.6 לא סחיר
8.4 8.6 8.0 6.5 6.8 7.1 חוב חיצוני