דברי המפקח על הבנקים, מר יאיר אבידן, בכנס לשכת רואי החשבון – אתגרים בעולם פיננסי משתנה

​המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, נשא דברים הבוקר בכנס הדירקטורים של לשכת רואי החשבון בת"א. להלן דבריו:

  • "​בעולם תחרותי רבולוציוני יש לבנקים יתרונות רבים. אמון הלקוחות והציבור במערכת הבנקאית, מהווה את הנכס המרכזי של המערכת, נכס אותו יש לשמר ולטפח לאורך זמן.
  •  לקוחות הבנקים מצפים לסטנדרטים הגבוהים ביותר. אלו חייבים לעמוד בבסיס הצעת הערך של הבנקים והתאגידים הפיננסיים ללקוחותיהם."
  •  "על הבנקים להציב את הצרכנים בלב העסק; לספק מוצרים ושירותים הנותנים מענה לצרכי הלקוחות; לנהל תקשורת וקשר עם הלקוחות; לא לנצל הטיות התנהגותיות של הלקוחות; לתמוך בלקוחותיהם במימוש התועלות מהמוצרים והשירותים המסופקים; להביא בשיקוליהם דרך קבע את צרכי לקוחותיהם; ולוודא שהאינטרסים של לקוחותיהם יעמדו במרכז התרבות הארגונית."
  • "בהיבט תפקידי הדירקטוריון – לוודא שהדירקטוריון וההנהלה ייטלו אחריות מלאה להבטיח שהחובה לצרכן תוטמע באופן נאות בחברה על האחריות והאחריותיות המוטלת עליהם."
  • ​ "רפורמת המשכנתאות שהושקה לאחרונה מצטרפת לשורה של צעדים, יוזמות ורפורמות המיישמים הלכה למעשה את החזון שהגדרנו עבור הפיקוח על הבנקים: "להיות פיקוח מוביל מקצועי ויוזם לטובת הציבור והמשק"."
  • "הציפיה החברתית מהבנקים מתעצמת ומתרחבת לנושאים המקבלים מעמד מרכזי וחשיבות עליונה לרבות הדרישה למעורבות ואחריות חברתית ענפה, לחיזוק ושמירה על ערכי השוויון, הכלה פיננסית של כלל האוכלוסיות ולחשיבה וטיפול בסוגיות כבדות משקל ביחס לעתיד החברה ולעתיד הכדור בו אנו חיים."
  • ​"אני מבין את האתגר הטמון במימוש יעדים אלה, בוודאי כאשר חלקם אינם מניבים ערך חיובי במונחי הטווח המיידי, כמו גם, טומנים בחובם בין השקעה ובין הוצאה והקצאת משאבים נוספים. ועדין, אני רואה חובה גדולה לחשיבה במונחי הטווח הארוך, בבחינת כלל האינטרסים של בעלי העניין השונים, באמונה שיש בהם בכדי לשרת הן את תכלית החברה העסקית והן ואת תכלית החברה בה אנו חיים, על מנת שנחיה בחברה טובה יותר. אינטרסים אלה, על אף פוטנציאל להתנגשויות במונחי הטווח הקצר, יתמזגו וישיקו במונחי הטווח הבינוני ארוך."

 

בוקר טוב למכובדי כולם.

אני שמח מאוד להשתתף בכנס הדירקטורים של לשכת רואי החשבון.

אני מאמין כי הקשר והממשקים בין הפיקוח על הבנקים לגורמים השונים במשק הישראלי, במערכת הפיננסית, עם רגולטורים מקבילים ובעלי ענין אחרים וגם עם לשכת רואי החשבון הוא קשר חשוב ביותר ואנו מחויבים להמשיך לחזק ולטפח אותו.

בחרתי לנצל את הזמן המשותף שלנו יחד על מנת לשוחח על האתגרים שהעולם הפיננסי המשתנה מציבים לנו בכלל ועל שולחן הפיקוח והמפוקחים בפרט, ובזה, על חשיבותו של הדירקטוריון בהתמודדות עם אתגרים אלו.

בשנים האחרונות אנו עדים להתעצמות והתגברות הקצב של השינויים והתפתחויות, כאשר אלה מונעים בעיקר מהעולם הטכנולוגי. ההשפעות של שינויים אלו אינן נשארות רק בתחומי הטכנולוגיה, אלא משפיעות גם על שווקים מסורתיים יותר ובעצם באות לידי ביטוי בהיבטים רבים ומגוונים, בהם, בין היתר, פריקות שירותים, פריקות מוצרים, שינוי וגיוון מאפייני הצריכה, שרשראות הערך, שרשראות אספקה ותהליכים. אין ספק שההשפעות הכלכליות, הטכנולוגיות ובעיקר החברתיות של השנתיים האחרונות, בהן התמודדנו עם נגיף הקורונה ביתר שאת, היוו אף הם זרז משמעותי נוסף לכך.

תופעה זו לא פסחה על שוק הבנקאות והפיננסים ובמידה מסוימת אפילו ניכרת בו בצורה משמעותית יותר בהשוואה לשווקים אחרים. השמרנות המובנית בעולם הבנקאות המסורתי מהווה כר פורה לתהליכי שיבוש והפרעה משמעותיים, וכמובן אלה טומנים בחובם סיכונים אבל גם סיכויים. תהליכים אלו גרמו וגורמים לכך שבמועד זה ניתן לומר בברור ששוק הבנקאות כבר לא נמצא במסלול האיטי והיציב של אבולוציה, בו המערכת מתקדמת עקב בצד אגודל בצורה מדודה וסדורה, אלא נמצא במסלול מואץ, דינמי ותנודתי המאפיין תהליכים רבולוציוניים, המשתנה באופן דינמי ובקצב מהיר. התהליך הרבולוציוני משנה כבר היום וצפוי להמשיך ולשנות, בתוך זמן קצר יחסית, מוסכמות, תהליכים, שיטות ותרבויות שהכרנו ולייצר למעשה עולם שונה.

יש מספר רב של גורמים שיוצרים את השינויים והתמורות בעולם הבנקאות. חלקם קשורים אחד בשני באופן הדוק, חלקם בנגזרות רחוקות יותר וחלקם עומדים בפני עצמם. המכנה המשותף לכל הגורמים הוא, שיחדיו הם אלו היוצרים את האתגר האמיתי שמונח לפתחנו. אי אפשר להתעלם, ואף חשוב להזכיר, כי בדרך כלל לצדו של כל איום ואתגר נמצא גם סיכוי והזדמנות.

אני אנצל את הדקות הקרובות כדי לעמוד על כמה מהגורמים המרכזיים לשינויים שאנו עדים להם ולאתגרים שנוצרו בשל כך. בוודאי שכל אחד מהגורמים שאזכיר, מורכב ממספר רב של נושאים, נגזרות ואדוות וניתן לדבר בהם ארוכות, ולכן מקוצר הזמן אנסה לדבר בהכללה תוך התמקדות באלו המשמעותיים ביותר. וחשוב לציין ולזכור, שלעיתים לאדוות משמעויות רבות, מהן לא נכון להתעלם.

הסביבה התחרותית משתנה לנגד עיננו. המוצרים והשירותים שהיו פעם נחלתו הבלעדית של הבנק הופכים לפריקים ומוצעים במגוון רחב של פלטפורמות וערוצים ובאמצעות טכנולוגיה מתקדמת וחדשנית. פעילויות שבוצעו בעבר באופן מסורתי על ידי הבנקים מבוצעות כיום על ידי חברות ופלטפורמות טכנולוגיות (Big Tech ו- FinTech) וגופים נוספים רבים הנותנים שירותים מגוונים כגון שירותי תשלום, שירותים בנכס פיננסי, שירותי מטבע, שירותי מידע והיד עוד נטויה. החדשנות והתחרות, המייצרת ערך ללקוח ורווחה לצרכן, ממשיכה להתעצם ולהתפתח בקצב מהיר.

כל אלו מהווים אתגר משמעותי למודל העסקי הקיים אגב סיכון לרווחיותם של הגופים המסורתיים בעולם תוכן זה. מנגד זוהי כמובן הזדמנות לנצל את מאפייני הסביבה התחרותית לטובת שיתופי פעולה אסטרטגים נכונים, חשיבה מחוץ לקופסה על הדרך הנכונה לאמץ את השינויים הללו לחיזוק המודל העסקי ולגיוון מקורות ההכנסה. לדירקטוריון החברה יש תפקיד מרכזי בהתמודדות עם אתגר המודל העסקי ועליו להתוות את האסטרטגיה שתיישם הנהלה.

השינויים, הטרמינולוגיה, התמורות, הקצב והמורכבות רק מחדדות את המנעד הרחב של המרקם, כישורים, יכולות, אתגרים, הכשרות, ולא פחות מכך, האחריות של כל חבר בדירקטוריון והאחריות של האורגן כמכלול.

חשוב להדגיש ולציין כי גם בעולם תחרותי רבולוציוני יש לבנקים יתרונות רבים. אמון הלקוחות והציבור במערכת הבנקאית (אגב קיום ביקורת וציניות רבה בנושא, שלעיתים בהחלט מוצדקת), מהווה את הנכס המרכזי של המערכת, נכס אותו יש לשמר ולטפח לאורך זמן. מבלי לפגוע חלילה בשחקנים אחרים, שאני מעודד בכל מקום ומעל כל במה להתפתח ולקחת חלק מרכזי בעשיה וביצירת התחרות למען רווחת הצרכן והמשק, האמון של הלקוחות והאזרחים במערכת הבנקאית מהווה את אחד הנכסים המבדלים אותה משחקנים אחרים ויש בו בכדי לייצר יתרון בעולם תחרותי משתנה ותנודתי.

בעולם השינויים והתמורות, ובוודאי בעולם הפיננסי, עולה החשיבות של טכנולוגיה ומידע. אימוץ של טכנולוגיות מתקדמות הוא הבסיס להתפתחויות שאנחנו רואים בתקופה האחרונה ומהווה אולי את השינוי המשמעותי ביותר.

אין ספק שבכוחה של הטכנולוגיה והדיגיטציה לשנות דרמטית את מאפייני הצריכה ולהוביל את השוק לכיוון של "בנקאות שקועה" Embedded Banking או Seamless Banking שיהיה בהם בכדי לחזק את חווית הלקוח והאפשרות שלו לקבל הצעות ערך מותאמות. וזאת, בהיבט של הבנקאות כנדבך פעילות אחד, כאשר הטכנולוגיה והדיגיטציה ישתלבו, ישפיעו ויתממשקו ויביאו ערך בפעילויות נלוות רבות אחרות בחיי הלקוח.

וכשעסקינן בטכנולוגיה, אי אפשר שלא לעסוק במערכות הליבה הבנקאיות. מערכות הליבה הוותיקות הן עדיין עמוד השדרה והבסיס לפעילות הטכנולוגית של המערכת הבנקאית אך גם פה ניכר השינוי וההתפתחות. תהליכים של חידוש, ריענון ומודרניזציה נתפסים כיום כהכרחיים על מנת לאפשר זמני תגובה נאותים ובכדי לממש טכנולוגיות מתקדמות שונות. תהליכים אלו הופכים לחשובים אף יותר לנוכח הקשיים בגיוס ושימור כוח אדם טכנולוגי. השפעות הקורונה על עולם התעסוקה, שינויים בין-דוריים והתקדמות הטכנולוגיה יוצרים אתגר משמעותי המחייב חשיבה אחרת וגיבוש כלים ופתרונות שונים. בהקשר זה אנו רואים חשיבות במינוף וניצול מיקור חוץ, בזה, יכולות הענן ומערכות קיימות מה"מדף" ביישומים ובתשתיות לגביהם אין ערך מוסף על דרך הפיתוח באופן עצמי, וכנגזרת, להשקיע את משאבי הפיתוח היקרים במקומות בהם יקום לבנק ערך מוסף ויתרון תחרותי. ואכן, רק לאחרונה פרסמנו הסדרה המאפשרת לראשונה שימוש במערכות ליבה מרכזיות בענן. הדבר סביר שנכון בהחלט ליישום גם בתאגידים משמעותיים שאינם בנקים.

ההתקדמות הטכנולוגית מייצרת עבור התאגידים הפיננסיים הזדמנויות לחשוב מחדש, לרענן ולאתגר את הדרך בה מבוצעים תהליכים עסקיים ותהליכים תפעוליים ולהגדירם מחדש באמצעות שימש בטכנולוגיות מתקדמות ובהן, בין היתר, רובוטיקה. על ידי כך לשפר ביצועים, לצמצם ולהפחית סיכונים, לשפר את היעילות התפעולית והכל במטרה לתת שירות טוב ואמין יותר ללקוחות.

הטכנולוגיה היא זו היוצרת את השינוי, אך המידע הוא זה המניע את הטכנולוגיה. עולם ה- DATA מאפשר למערכת הבנקאית פיננסית להכיר את ציבור הלקוחות טוב יותר בכדי לעצב ולהתאים את היצע השירותים והמוצרים. עולם המידע מאפשר את קיומם של מודלים ויכולות מתקדמות מבוססי טכנולוגיה כגון בינה מלאכותית AI)),למידת מכונה (ML) נתוני עתק ואנליטיקה ((Big Data והשימושיות הרבה שבהם.

אבל, אל לנו לשכוח את האתגר העצום הנלווה ל"נכס המידע" והטיפול בו אגב שימוש נכון במידע. סוגיות כגון השימושיות המותרת במידע, הגנת הפרטיות, העדר ומניעת אפליה, אתגרי המודלים, הטיות במודלים, אבטחת המידע, ולא פחות חשוב מכך (ואף יותר) אוריינות המידע מצד הלקוח. יש שיאמרו, שלא השקל, הדולר או המטבע הקריפטוגרפי הוא המטבע העיקרי, אלא המידע.

ובמסגרת זו בכלל ובהקשר של המידע בפרט, לא ניתן שלא לציין את סיכון הסייבר. סיכון הסייבר הולך ומתעצם בשנים האחרונות והיום מהווה אחד הסיכונים המשמעותיים, אם לא המשמעותי ביותר. השימושיות הגבוהה במידע ומהפכת הדיגיטציה מגדילים משמעותית את משטח התקיפה ואת הסיכון המובנה בפעילות. מרכיב נוסף המעצים את הסיכון הוא אי-הלינאריות שמאפיינת אותו. סיכונים פיננסיים מוכרים בדרך כלל מתפתחים ומתממשים בצורה לינארית ולאורך זמן. לא כך הוא סיכון הסייבר שיכול להתממש כתרחיש קיצון מעשיו לעכשיו. ניהול סיכון סייבר מושכל הוא חובה לכל ארגון חפץ חיים, בוודאי לגופים פיננסיים ותאגידים בנקאיים. ואם עסקינן בארגז הכלים של הדירקטור המייצג וביכולות המצרפיות של שולחן הדירקטוריון, אין ספק לחשיבות הקיימת בהבנת מרכיבי האיום והסיכון ואמצעי התאגיד להתגוננות ולאיפחות הסיכון.

אתגרי המידע, כמו גם אתגרים אחרים שצוינו ויצוינו כאן היום, אינם פרי נחלתנו בלבד. אלה סוגיות מורכבות ואתגרים עמם מתמודדים גופים רבים הפועלים בשווקים שונים. אך צרת ואתגרים של רבים איננה מלווה בנחמה כלשהי. בנושא זה עלינו להמשיך ולפעול כדי לתקוף אתגרים אלו ולרתום את כוחו של המידע לטובתנו. וכשאני אומר "עלינו", אינני מוציא את הרגולטור מכלל זה. הטיפול והאסדרה בנושא, בהחלט מקבלים תשומת לב רבה על מנת לבחון כיצד לאפשר מתן שירותי בנקאות לצד התפתחות העיסוקים המותרים והשירותים הנלווים.

בשל חשיבותו של עולם הטכנולוגיה והמידע, האתגרים והסיכונים שזה מציב בפני הארגונים השונים, דרשנו לפני מספר שנים כי לפחות דירקטור אחד בהרכב הדירקטוריון יהיה בעל ידע וניסיון מוכח בתחומי טכנולוגית המידע. כמו כן הגדרנו ועדת משנה חובה נוספת לדירקטוריון הנקראת ועדה לענייני טכנולוגיית מידע וחדשנות טכנולוגית. הגדרנו במפורש רשימת נושאים ותחומים מינימליים בהן תעסוק הוועדה. אנחנו יכולים להעיד שדרישות אלו השפיעו רבות על עיסוקם של דירקטוריוני הבנקים בתחומי הטכנולוגיה וחיזקה משמעותית את הידע והניסיון הקיים בקרב חברי הדירקטוריון בנושא.

במקביל לסביבה התחרותית המתפתחת ולמקום המרכזי של הטכנולוגיה והמידע בחיינו, אנו חייבים להסתכל על השינויים בדעת הקהל וטעמי הציבור ועל תפיסת הפיקוח בנושא להעברת הכוח ללקוח ומיקומו במרכז האקו-סיסטם.

הלקוחות של המערכת הבנקאית תמיד ציפו ודרשו אמון והוגנות כתנאי בסיסי אך נראה כי רמת האמון וההוגנות הנדרשת הולכת וגדלה. לקוחות מצפים לסטנדרטים הגבוהים ביותר, כאלו הניתנים לעיתים במוצרים ושירותים אחרים. אלו חייבים לעמוד בבסיס הצעת הערך של הבנקים והתאגידים הפיננסיים ללקוחותיהם.

חשיבות ראיית הלקוח במרכז מקבל משנה תוקף לנוכח עליה בתוחלת החיים, היבטים חברתיים ואתניים שונים, כל זאת לצד מנעד שירותים ומוצרים ההולך ומתרחב. העצמת השירותים הדיגיטליים הניתנים על ידי המערכת הבנקאית ללקוחותיה תרמו רבות לגידול ברווחת הצרכן ובחוויית השירות לצרכן הבנקאי.

ובמסגרת במה זו ברצוני לקרוא ולהגדיר את הציפיות במסגרת החובה לצרכן. על הפירמות להציב את הצרכנים בלב העסק; לספק מוצרים ושירותים הנותנים מענה לצרכי הלקוחות; לנהל תקשורת וקשר עם הלקוחות; לא לנצל הטיות התנהגותיות של הלקוחות; לתמוך בלקוחותיהם במימוש התועלות מהמוצרים והשירותים המסופקים; להביא בשיקוליהם דרך קבע את צרכי לקוחותיהם; ולוודא שהאינטרסים של לקוחותיהם יעמדו במרכז התרבות הארגונית.

ובהיבט תפקידי הדירקטוריון – לוודא שהדירקטוריון וההנהלה ייטלו אחריות מלאה להבטיח שהחובה לצרכן תוטמע באופן נאות בחברה על האחריות והאחריותיות המוטלת עליהם.

ועדיין, הדרך ארוכה היא ורבה רבה. רק בימים אלה המערכת הבנקאית חובה ביקורת רבה שלא פוסחת גם על המפקח על הבנקים בהיבטים של קצב גלגול העלאת ריבית בנק ישראל למוצרי פיקדונות הציבור בהשוואה לקצב הגלגול של עליית הריבית בצד ההלוואות.

אנו ממשיכים לפעול במטרה לחזק את כוחו של הלקוח בפעילותו במערכת הבנקאית. רק לפני מספר ימים יצאה לדרכה רפורמה משמעותית בתחום המשכנתאות שצפויה לפשט ולהנגיש את מוצר המשכנתא, אחד המוצרים המורכבים והמשמעותיים למשק הבית, ולאפשר יכולת השוואה פשוטה וקלה בין ההצעות השונות, והכל בצורה טכנולוגית מתקדמת ובלוחות זמנים מוגדרים וקצרים. וכאשר עסקינן בשולחן הדירקטוריון, הרכבו וכישוריו, בהחלט יכול לציין את החשיבות בהבנת היבטים של כלכלה התנהגותית, מושגים ותהליכים מעולמות חוויית לקוח, מסעות לקוח, ממשקים עם לקוחות ועוד.

רפורמת המשכנתאות מצטרפת לשורה של צעדים, יוזמות ורפורמות המיישמים הלכה למעשה את החזון שהגדרנו עבור הפיקוח על הבנקים: "להיות פיקוח מוביל מקצועי ויוזם לטובת הציבור והמשק".

לא אמנה כאן את כל אלו אך חשוב לציין לפחות את רפורמת הבנקאות הפתוחה שעתידה לייצר מהפכה אמיתית בענף הבנקאות הישראלי. הרפורמה בפשטות אומרת שהמידע על הפעילות הפיננסית של הלקוח הוא "נכס" השייך לו ולכן הוא יכול להחליט למי הוא נותן את הזכות לעשות בו שימוש. כלומר, הרפורמה מאפשרת ללקוחות לשתף צדדים שלישיים במידע הפיננסי הקיים בחשבון הבנק או בחברות כרטיסי האשראי, ובכך לאפשר לשחקנים החדשים, לרבות חברות פינטק, להציע שירותים פיננסים בעלי ערך, אשר מותאמים לצורכי הלקוח. הרפורמה תתרום רבות לחיזוק כוחו של הצרכן ותסייע להגביר את התחרות ע"י יצירת שקיפות אודות נכסי המידע של הלקוח. כמו כן, היא מחזקת את פתיחת השוק לתחרות ופריקות מוצרים.

עוד אציין את המיזם של "מעבר מבנק לבנק בקליק" שעלה לאוויר לפני כשנה. המיזם מאפשר ללקוחות להעביר את מרבית פעילות העובר ושב הענפה של הלקוח מחשבון אחר לחשבון אחר, באופן מסונכרן בין הבנקים ובצורה ידידותית ומהירה. חשוב לציין, כי חיזוק כוחו של הלקוח והגברת התחרות בין הבנקים אינם באים לידי ביטוי בהכרח בהגדלת שיעורי המעבר בין הבנקים. לעיתים מתן אפשרות בחירה אמיתית וקלה ליישום ללקוח היא זאת שמחזקת את כוחו ומשפרת את התחרות. בעבר, טרם רפורמת הניוד, בהחלט היו לקוחות שנמנעו מה"מסע והחוויה" לעבור בנק כנגזרת מהמורכבות והסרבול שהיה כרוך בתהליך. ואילו כיום, עם רפורמת הניוד, הכוח עובר ללקוח בין אם על מנת לשפר את תנאיו והשירות המתקבל, לבין מעבר לבנק אחר בחוויית ומסע לקוח פשוט וקל. הידיעה של השחקנים בדבר יכולתו וכוחו של הלקוח יש בהם בכדי להביא מראש לשיפור חווית השירות ותנאי הלקוח.

הפעילות הדיגיטלית והיעילות התפעולית יוצרים מתח מובנה אל מול הפריסה והזמינות של מערך הסניפים והשירותים המסורתיים, הבאה לידי ביטוי בעיקר בקרב אוכלוסיות שונות. הדבר מחייב את כולנו לתשומת לב לכך שאיננו משאירים מאחור ציבור שאינו זוכה לקבל את השירות המגיע לו.

התפתחות המוצרים הפיננסיים, העולם הטכנולוגי דיגיטלי והיבטי המידע, מאתגרים מאד את הממשק עם הלקוח והעצמת האוריינות הפיננסיות, דיגיטלית ואוריינות המידע שלו. אלה בהחלט, בין היתר, יושבים גם על שולחן הדירקטוריון. חשיבות גבוהה שלא נשאיר ולא נייצר אוכלוסיות מוחלשות.

הנושא מתכתב עם תפקידה ואתגריה של המערכת הבנקאית במרקם הכלכלי-חברתי והחשיבות שלה להיות גורם משפיע. ההשפעה חייבת להיות מתפיסה של ערכים והטמעת תרבות שכזו. תפיסה זו יש בה משהו רחב בהרבה מהפעילות השולית או מהרווחיות הרגעית. יש בה מין החזון, תפיסה ארוכת טווח, המחייבת השקעה וכזו היוצרת השפעה עמוקה ואמיתית על הקהילות בהן אנו פועלים.

תפיסה שכזו יש בה בכדי לבדל את המערכת הבנקאית מסביבת התחרות המתפתחת, ולנצל את ה"הפרעה" לחיזוק ומינוף הקשר עם הלקוחות והחברה כולה תוך הגברת הנאמנות והאמון.

הציפיה החברתית מהבנקים מתעצמת ומתרחבת לנושאים המקבלים מעמד מרכזי וחשיבות עליונה לרבות הדרישה למעורבות ואחריות חברתית ענפה, לחיזוק ושמירה על ערכי השוויון, הכלה פיננסית של כלל האוכלוסיות ולחשיבה וטיפול בסוגיות כבדות משקל ביחס לעתיד החברה ולעתיד הכדור בו אנו חיים.

אני מבין את האתגר הטמון במימוש יעדים אלה, בוודאי כאשר חלקם אינם מניבים ערך חיובי במונחי הטווח המיידי, כמו גם, טומנים בחובם בין השקעה ובין הוצאה והקצאת משאבים נוספים. ועדין, אני רואה חובה גדולה לחשיבה במונחי הטווח הארוך, בבחינת כלל האינטרסים של בעלי העניין השונים, באמונה שיש בהם בכדי לשרת הן את תכלית החברה העסקית והן ואת תכלית החברה בה אנו חיים, על מנת שנחיה בחברה טובה יותר. אינטרסים אלה, על אף פוטנציאל להתנגשויות במונחי הטווח הקצר, יתמזגו וישיקו במונחי הטווח הבינוני ארוך.

ובהקשר זה, אי אפשר שלא לציין את תחום ה- ESG שהולך ותופס תאוצה וגם אנו בפיקוח משקיעים רבות בלימוד וצבירת ניסיון בתחומים של אחריות תאגידית וסיכוני סביבה ואקלים. אנו פעלנו וממשיכים לפעול להרחבת הגילוי כגילוי מנדטורי שהבנקים נותנים בנושא ומתקדמים לקראת הסדרה מחייבת של סיכוני אקלים. כפי שציינתי, לדירקטוריון חלק משמעותי בגיבוש האחריות החברתית של החברה הלוקחת בחשבון, בראייה ארוכת טווח, את כל בעלי העניין באופן שייטיב עם החברה וגם עם הציבור והמשק בו פועלת החברה.

מוטלת על כולנו החובה לתמוך ולסייע בטיפול בסוגיות אלו. זוהי המשמרת של כולנו, שלי כרגולטור המפקח על המערכת הבנקאית, שלכם כדירקטורים ונושאי משרה בכירים בחברות ושל כולנו כאזרחים וכבני אדם.

הפיקוח על הבנקים רואה חשיבות עצומה לפעילותו של הדירקטוריון והשפעתו על החברה. בשל תפיסתנו זאת התחלנו לפרסם חוזרים והוראות לפעילותו של דירקטוריון בתאגיד בנקאי כבר בשנת 1985 ומאז ביצענו למעלה מ- 30 שינויים, תיקונים והתאמות.

ההוראה המרכזית שלנו בנושא הינה הוראה רחבה ומקיפה המתייחסת לתפקידו של הדירקטוריון, סמכויותיו, הרכבו ונוהגים לתפקודו היעיל. ההוראה גם מתייחסת לכשירותם של דירקטורים ולמאפייני עבודתו של יושב ראש הדירקטוריון. ההוראה בעצם מוסיפה ומרחיבה על הקיים בחוק החברות, וכל זה במטרה להבטיח כי דירקטוריון בתאגיד בנקאי יפעל באופן מיטבי וידאג לעניינו של הבנק ולקוחותיו.

הדירקטוריון הינו חלק מרכזי במבנה הממשל התאגידי של הבנקים. לתפקוד תקין וברמה גבוהה של הדירקטוריון חשיבות עצומה לניהולו התקין של הבנק. לא ניתן להפריז בתיאור החשיבות של פעילות הדירקטוריון, בפרט בכל הקשור בהתוויית אסטרטגיה ומדיניות, בפיקוח ובבקרה הדוקים אחר הנעשה בחברה.

למרות שתפקידו המסורתי של הדירקטוריון לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות, האתגרים בפניהם הוא ניצב השתנו לא מעט. הסיכונים המתעצמים והמתפתחים, שאת חלקם הזכרתי קודם לכן, לצד הסיכויים ופיתוח אסטרטגיה ומדיניות עסקית מתאימה, מחייבים כישורים השכלה וניסיון נוספים. אלו מחייבים גם את תשומת ליבו של הדירקטוריון והקפדה על הרכב, מגוון ואיכות שיוכל ליצור מגוון דעות מלומדות סביב שולחן הדירקטוריון. ואגב מגוון, ראי לציין ולהזכיר את חשיבות ערך השוויון בכלל והשוויון המגדרי בפרט, בבואנו להעריך, בין היתר, את הרכב הדירקטוריון.

בעברי כיהנתי כחבר דירקטוריון הן בארץ והן בחו"ל ואף שימשתי כיו"ר דירקטוריון של תאגיד בנקאי. אני מכיר מקרוב ובאופן מעמיק את אופן פעילותו והתנהלותו של דירקטוריון ואת החשיבות של פעילות זה לחברי ההנהלה של הארגון ולארגון כולו. לשיטתי, התרבות הארגוני כולה, בוודאי זו הקשורה לסביבת הבקרה, נובעת מאופן פעילותו של הדירקטוריון, ומכאן חשיבותו המכרעת.

אני מאחל לכם המשך כנס מהנה ופורה.

תודה.​
​​​