החוב הממשלתי בשנת 2005

05/03/2006
לכל ההודעות בנושא:
מדיניות פיסקלית
5.3.2006
 
החוב הממשלתי בשנת 2005
 
יחס החוב הממשלתי בתוצר ירד בשנת 2005 והגיע ל-100 אחוזים לעומת 103 אחוזים בסוף 2004, אך הוא עדיין גבוה משמעותית מהשכיח במדינות ה-OECD –בין 25 ל-75 אחוזים וכן מהנדרש עפ"י אמנת מאסטריכט-60 אחוזים.  
משקל תשלומי הריבית על החוב הממשלתי בישראל הגיע ב-2005 ל-5.8 אחוזי תוצר, אף הוא גבוה משמעותית מהמשקל הממוצע בארצות ה-OECD- 1.9 אחוזים.  
החוב הממשלתי הכולל הגיע בתום שנת 2005 ל-552 מיליארדי ש"ח, עלייה נומינלית של 2.1 אחוזים לעומת יתרת החוב בסוף 2004- כך עולה מנתוני המחלקה המוניטרית בבנק ישראל שפורסמו היום. שיעור גידול החוב ב-2005 הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון (למעט שנת 2000), זאת הודות לצורכי המימון הנמוכים של הממשלה- תוצאה של הירידה החדה בגירעון הממשלתי, לצד עלייה ניכרת בתקבולי ההפרטה.
העלייה המתונה בחוב הממשלתי לצד שיעור הצמיחה המהיר של התוצר הובילו לירידה גדולה יחסית ביחס החוב (ברוטו) לתוצר- 100 אחוזים בסוף 2005 לעומת 103 אחוזים בסוף 2004. יחס החוב הממשלתי (נטו) לתוצר ירד אף הוא ב-2005 והגיע ל-83 אחוזים לעומת 89 אחוזים בסוף 2004. יצויין כי יחס החוב הממשלתי (ברוטו) בתוצר הוא אחד המדדים החשובים לבחינת יציבותו של משק בעיני משקיעים חיצוניים ומקומיים ויש לו השפעה חשובה על דרוג המדינה ע"י חברות דרוג בינלאומיות. זהו גם אחד התנאים המרכזיים שנקבעו באמנת היציבות והצמיחה האירופאית (אמנת מאסטריכט) כתנאי להצטרפות לגוש האירו. עפ"י אמנה זו שיעור החוב הממשלתי בתוצר לא יעלה על 60 אחוזים, או שיהיה בתוואי ירידה ברור לקראת שיעור זה.
על אף הירידה הגדולה יחסית בשיעור החוב הכולל בתוצר, עדיין שיעור החוב בישראל רחוק מהמקובל במדינות המפותחות. כך שיעור החוב השכיח ביחס לתוצר בארצות ה-OECD נע בין 25-75 אחוזים. ראוי להזכיר כי גם בישראל היה שיעור החוב הממשלתי בתוצר נמוך יותר ובשנת 2000 הוא אף הגיע ל-88 אחוזים, אך בשנים 2001 עד 2003 חלה בו החמרה.
למשקלו הגבוה של החוב הממשלתי בתוצר יש השלכה על נטל תשלומי הריבית על החוב. אלה הגיעו בישראל ב-2005, עפ"י ההגדרה המקובלת בעולם, ל-5.8 אחוזי תוצר- שיעור גבוה במידה ניכרת מזה השורר במדינות ה-OECD- 1.9 אחוזים ובאחוד האירופאי- 2.7 אחוזים. נטל תשלומי ריבית כה גבוה מרתק מקורות מתקציב הממשלה להחזרי ריבית על החוב ומקטין את הגמישות להפניית מקורות תקציביים לצרכים אחרים במשק. זאת ועוד- יחס גבוה של החוב בתוצר ילווה בדרך כלל בדירוג מדינה נמוך יותר ועל כן שיעורי הריבית שהממשלה והסקטור העיסקי ידרשו לשלם בשוקי ההון בחו"ל יהיו גבוהים יותר. בנוסף – כאשר נטל החוב בתוצר נמוך- יכולה הממשלה לנהל מדיניות אנטי מחזורית ובתקופות של מיתון בפעילות הכלכלית להגדיל את הגירעון בתקציב- כדי לעודד עלייה בבקושים ובכך לתרום להתאוששות מהירה יותר של הפעילות. כאשר יחס החוב תוצר גדול מדי- מדיניות אנטי מחזורית מסוכנת משום שהיא עלולה להוביל למשבר פיננסי.
החוב הממשלתי מורכב מחוב פנימי – המונפק בישראל בשקלים ומחוב חיצוני המונפק בחו"ל במטבע חוץ. הגידול ביתרת החוב ב-2005 משקף עלייה בשיעור של 5.9 אחוזים בחוב החיצוני -עליה הנובעת בעיקר מהחלשותו של השקל ביחס לדולר במהלך 2005, כאשר במונחים דולריים החוב החיצוני אף ירד מעט. לעומת זאת-החוב הפנימי עלה בשיעור מתון בלבד- 0.8 אחוזים, עלייה הנובעת משערוך החוב ומעליית מחירים, בעוד שגיוס ההון המקומי נטו היה שלילי והסתכם בעודף פדיונות על הנפקות בסכום של 2 מיליארדי ₪ .( זאת לעומת גיוס הון חיובי בסכום של 12 מיליארדים ב-2004 וגיוסים בסכום העולה על 20 מיליארדי ₪ נטו בכל אחת מהשנים 2003 ו-2002). הירידה החדה בהיקף גיוס ההון הממשלתי תמכה בירידת התשואות לפידיון במהלך 2005 ופינתה מקורות בשוק ההון למימון המגזר העיסקי.
החוב הפנימי מהווה כ-74 אחוזים מהחוב הממשלתי ואילו החוב החיצוני מהווה 26 אחוזים ממנו. בהרכבו של החוב הפנימי חלו במהלך השנים האחרונות תמורות אשר מבטאות את השינוי במדיניות ניהול החוב ורפורמות שונות בשוק ההון- העיקרית שבהן הרפורמה בחיסכון הפנסיוני. המגמה העיקרית בניהול החוב בשנים האחרונות היא התמקדות בהנפקת חוב לא צמוד, ובפרט כזה הנושא ריבית קבועה, והפיכתו לכלי מרכזי של הממשלה לגיוס הון, כמקובל בשוקי האג"ח בעולם. במקביל צומצם משקלו של החוב הצמוד למדד, אשר התאים לצרכי המשקיעים בתקופות בהן האינפלציה הייתה גבוהה, והופסק השימוש במכשירי חוב מסורבלים כמו אלו הנושאים ריבית ניידת או צמודים למטבע חוץ.
ייצוין כי חוב לא צמוד בריבית קבועה (במטבע מקומי) אינו נושא סיכונים עבור המנפיק, היות ותזרים המזומנים שלו קבוע וידוע מראש. בשל כך, חשוב כי הממשלה תשקיע מאמצים בהגדלת משקלו בסך החוב. בסוף 2005 היווה החוב הלא צמוד בריבית קבועה 16 אחוזים בלבד מיתרת החוב הממשלתי, אך שיעור זה נמצא במגמת עלייה מתמדת וקצב גידולו אף צפוי לעלות על רקע הרפורמה בפנסיה והפסקת הנפקת אגרות החוב המיועדות לקרנות. עוד יצויין כי הנפקתו של חוב לא צמוד מסייעת להפחתת היקף ההצמדות במשק ובכך מסייעת להשגת יעד יציבות המחירים .
 
לוח 1: החוב הממשלתי ברוטו וגיוס ההון של הממשלה
2005 2004 2003 2002 2001 2000  
(א. יתרת החוב לסוף התקופה (מיליארדי ש"ח, מחירים שוטפים
407 403 390 372 326 305 חוב פנימי 1
146 138 133 132 121 111 חוב חיצוני 2
552 541 523 504 447 417 חוב כולל 3
ב. משקל יתרת החוב הממשלתי בתמ"ג (באחוזים)*
73 77 78 75 68 65 חוב פנימי 1
26 26 26 27 25 24 חוב חיצוני 2
100 103 104 102 93 88 חוב כולל 3
ג. התפלגות יתרת החוב הממשלתי לפי סוגי הצמדה (באחוזים)
47 49 51 53 54 58 צמוד מדד 1
28 29 31 32 33 34 מזה: לא-סחיר  
16 14 13 10 9 7 (לא-צמוד (בריבית קבועה 2
0 0 1 3 4 4 צמוד לדולר 3
26 25 26 26 27 27 נקוב במט"ח 4
11 11 9 8 7 5 בריבית משתנה 5
100 100 100 100 100 100 סה"כ 6
ד. תשלומי הריבית על החוב הממשלתי ביחס לתמ"ג (באחוזים)
4 4.2 4.4 3.6 3.7 3.8 חוב פנימי 1
1.1 1.2 1.2 1.2 1.2 1.2 חוב חיצוני 2
5.1 5.3 5.6 4.8 5 5 חוב כולל 3
5.8 5.8 4.9 7.8 5.7 5.1 **חוב כולל לפי כללי מאסטריכט 4
ה. הרכב גיוס ההון הממשלתי לפי סוגי החוב (באחוזים, במהלך התקופה)
72 65 70 83 84 79 מקומי 1
64 59 54 65 63 53 א. סחיר
22 18 21 25 12 6 מזה: צמוד למדד
37 26 23 24 31 27 לא-צמוד (בריבית קבועה)
0 0 0 0 0 1 צמוד לדולר
6 15 10 16 20 19 בריבית משתנה
8 6 16 18 21 27 (ב. לא-סחיר (כולו צמוד למדד
28 35 30 17 16 21 בחו"ל 2
100 100 100 100 100 100 סה"כ 3
ו. הרכב גיוס ההון הממשלתי לפי סוגי הצמדה (באחוזים, במהלך התקופה)
29 25 37 43 33 33 צמוד למדד (כולל לא-סחיר) 1
37 26 23 24 31 27 לא-צמוד (בריבית קבועה) 2
28 35 30 17 16 21 צמוד לדולר ונקוב במט"ח 3
6 15 10 16 20 19 בריבית משתנה 4
100 100 100 100 100 100  
ז. הרכב גיוס ההון המקומי הסחיר (באחוזים, במהלך התקופה)
33 31 39 39 19 11 צמוד למדד 1
58 44 42 37 49 51 (לא-צמוד (בריבית קבועה 2
0 0 0 0 0 1 צמוד לדולר 3
9 25 19 24 31 37 בריבית משתנה 4
100 100 100 100 100 100 סה"כ 5
 
* יתרת החוב בסוף התקופה מחולקת בתמ"ג במהלך התקופה (ע"פ השיטה הנהוגה במדינות האירו).
** ריבית נקובה בתוספת הפרשי הצמדה.
 
לוח 2 - תשלומי הריבית על החוב הממשלתי בישראל - על פי ההגדרה המקובלת בעולם
תשלומי ריבית על החוב הכולל בתקציב תשלומי ריבית על: תשלומי ריבית על:  
החוב החיצוני החוב המקומי החוב הכולל החוב החיצוני החוב המקומי החוב הכולל
(אחוזים) (אחוזי תוצר) (מיליארדי ש"ח, מחירים שוטפים)
13.7 1.2 3.9 5.1 5.6 18.3 24.0 2000
14.6 1.2 4.5 5.7 6.0 21.5 27.5 2001
19.5 1.2 6.6 7.8 5.7 32.8 38.6 2002
12.4 1.2 3.7 4.9 6.2 18.4 24.6 2003
15.3 1.2 4.7 5.8 6.1 24.4 30.5 2004
15.8 1.1 4.7 5.8 6.4 26.0 32.4 2005
 
לוח 3 - תשלומי הריבית על החוב הממשלתי בישראל - על פי ההגדרה המקובלת בישראל
תשלומי ריבית על החוב הכולל בתקציב תשלומי ריבית על: תשלומי ריבית על:  
החוב החיצוני החוב המקומי החוב הכולל החוב החיצוני החוב המקומי החוב הכולל
(אחוזים) (אחוזי תוצר) (מיליארדי ש"ח, מחירים שוטפים)
13.3 1.2 3.8 5.0 5.6 17.7 23.4 2000
12.6 1.2 3.7 5.0 6.0 17.8 23.8 2001
11.9 1.2 3.6 4.8 5.7 17.9 23.6 2002
14.1 1.2 4.4 5.6 6.2 22.0 28.2 2003
14.0 1.2 4.2 5.3 6.1 21.8 27.9 2004
13.8 1.1 4.0 5.1 6.4 21.9 28.2 2005
 
לוח 4 - הטווח הממוצע לפדיון של החוב הממשלתי (שנים)
2005 2004 2003 2002 2001 2000  
6.7 6.8 6.9 6.6 6.6 6.5 חוב כולל
6.1 6.2 6.6 6.6 6.5 6.2 סה"כ חוב פנימי
5.4 5.3 5.5 5.4 5.1 4.5 סחיר
3.7 4.1 4.7 5.6 5.6 4.4 לא צמוד
3.6 3.6 3.9 4.1 4.0 2.5 ריבית קבועה
3.9 4.7 5.9 7.5 7.6 7.0 ריבית ניידת
7.8 6.8 6.5 5.8 5.3 4.9 צמוד מדד
7.8 6.8 6.6 6 5.8 5.3 ריבית קבועה
    0.1 0.7 1.1 1.7 ריבית ניידת
4.1 5.1 0.6 1 1.8 2.5 צמוד לדולר
7.3 7.7 8.2 8.3 8.5 8.6 לא סחיר
8.4 8.6 8 6.5 6.8 7.1 חוב חיצוני