המפקח על הבנקים היום בכנס תל אביב לפיננסים, בנקאות, ביטוח ושוק ההון

24.5.2006
 
המפקח על הבנקים היום בכנס תל אביב לפיננסים, בנקאות, ביטוח ושוק ההון:
 
"מגמת הגידול המואצת בשכר, והשכר החריג ברמות הניהול העליונות עלולים למשוך את עלויות השכר בבנקים כלפי מעלה ולייצב אותו ברמות גבוהות שיפגעו בכושר התחרות של הבנקים בסביבה הפיננסית הדינאמית העתידית".  
"אנו מצויים בתקופת פריחה אביבית לבנקאות, אך חשוב שהיא תנוצל להכנות לחורף הסגרירי הבא ולא רק לחגיגות שכר ודיבידנדים"  
המפקח קרא ללקוחות הבנקים להזדרז ולהסדיר את מסגרות האשראי שלהם  
"מגמת הגידול המואצת בשכר, והשכר החריג ברמות הניהול העליונות עלולים למשוך את עלויות השכר בבנקים כלפי מעלה ולייצב אותו ברמות גבוהות שיפגעו בכושר התחרות של הבנקים בסביבה הפיננסית הדינאמית העתידית", כך אמר היום יואב להמן, המפקח על הבנקים במסגרת הרצאה שנשא בבכנס תל אביב לפיננסים, בנקאות, ביטוח ושוק ההון.
בהרצאתו איפיין המפקח את התקופה האחרונה כתקופת פריחה לבנקאות: הרווחיות להון עלתה לשיאים שלא היו כמותם מזה עשרות שנים. הפסדי האשראי הצטמצמו – הודות לשיפור במצב המשק, והכנסות הריבית והעמלות גדלו במידה ניכרת. יחד עם זאת, חלק מגידול זה נושא אופי ארעי משום שמקורו במכירת נכסים ובפריחה בשוק ההון. מאידך, עלו הוצאות השכר בבנקים בשיעורים חסרי תקדים בהשוואה למשק ככלל ולענף הפיננסי בפרט. גם עליה זו כוללת אמנם רכיבים חד פעמיים (כמו מענקי ההפרטה) או זמניים (בונוסים ואופציות), אך מגמת הגידול המואצת בשכר, והשכר החריג ברמות הניהול העליונות עלולים כאמור, למשוך את עלויות השכר בבנקים כלפי מעלה ולייצב אותו ברמות גבוהות שיפגעו בכושר התחרות של הבנקים בסביבה הפיננסית הדינאמית העתידית.
להמן אמר כי הפיקוח צופה ומקווה שאכן רמת התחרות בתחום הפיננסי תגבר בעקבות הרפורמות שערכנו – ובמיוחד רפורמת בכר – כבר בשנת 2005 חל גידול חסר תקדים בחלקם של המשקיעים המוסדיים באשראי במשק, על חשבון חלקם של הבנקים. להמן הוסיף כי מסתמנת גם התעניינות גוברת והולכת של בנקים וגופים פיננסים זרים לפתח פעילות בישראל, וחשוב שהמערכת הבנקאית הישראלית תשתתף בתחרות מבורכת זו מעמדה של יציבות וכושר, ולא מעמדת נחיתות.
עם זאת, הדגיש להמן כי על אף השיפור בתמונת המשק, סיכוני האשראי בתיקי הבנקים עדיין גבוהים, כפי שמתבטא בהפרשות השנתיות לחובות מסופקים, היקף החובות הבעייתיים, חלקם בתיק האשראי הבנקאי ושיעור הכיסוי הנמוך יחסית לעולם של יתרת ההפרשות לחובות מסופקים את האשראי הבעייתי. הלימות הבנקים השתפרה מאד יחסית לשנים שעברו, אך היא עדיין נמוכה בהשוואה בינלאומית ובהתחשב ברמת הסיכונים.
"לאור כל אלה, חשוב שהמערכת הבנקאית תנצל את תקופת הפריחה הנוכחית כדי לשפר את היערכותה – בהשקעות נרחבות בשידוד מערכות הניהול והבקרה, בשיפורים טכנולוגיים, בשיפור מערך המידע, בהפרשות שמרניות ביותר לחובות מסופקים ובשיפור הדרגתי ביחס ההון – על מנת שעמדת הפתיחה של המערכת הבנקאית בתחרות הגוברת בשוקי הכספים וההון או בתקופת השפל הבא במחזור העסקים תהיה משופרת משמעותית בהשוואה לזו שאפיינה את הבנקים ב-2001-2002." אמר.
בדבריו התייחס המפקח אף לתרומה הגבוהה יחסית של מגזר הבנקאות הקמעונאית והפרטית לרווחי הבנקים ברמת סיכון נמוכה יחסית – דבר שמצדיק את ההתעניינות והתחרות המתעוררת על פלח לקוחות זה.
תרומת הבנקאות העסקית עדיין נמוכה יחסית לרמת הסיכונים הגלומה בה ולהון שנדרשים הבנקים לרתק למגזר זה – תופעה שתביא את הבנקים לפתח ולשכלל את מכשירי העברת הסיכונים (איגוח, השתתפויות נגזרי אשראי, ועוד) וניהול מתקדם של ההון הכלכלי – כחלק משדרוג הניהול הבנקאי במסגרת ההיערכות לבאזל 2. הפיקוח על הבנקים עומד לפרסם בימים הקרובים הוראה המאמצת את הסטנדרטים האמריקאים לטיפול החשבונאי בהעברות ובשירות נכסים פיננסיים (תקן חשבונאי 140 בארה"ב). בהמשך תתוקן גם ההוראה בנושא יחס ההון לעניין העברת סיכוני אשראי. כל אלה הם תשתיות חשובות לשכלול השווקים ולקידום מכשירים כמו איגוח, מכר חוזר, השאלות ועוד.
המפקח על הבנקים קרא ללקוחות הבנקים להסדיר את מסגרת האשראי בחשבונם ולבטל כל אפשרות לחריגות ממסגרת זו. המפקח התריע, כי נותרו שבועות ספורים בלבד עד למועד בו לא יכבדו הבנקים משיכות בחריגה ממסגרת האשראי. "עדיף להסדיר זאת מבעוד מועד, תוך בדיקת ההצעות בבנקים שונים, מאשר להגיע למצב של "אין ברירה" ברגע האחרון, שוודאי יאלץ את הלקוח לבחור בחלופות יקרות יותר להסדרת החריגה", הוסיף.