החוב הממשלתי ביוני 2006

22/08/2006
לכל ההודעות בנושא:
מדיניות פיסקלית
22.8.2006
 
החוב הממשלתי ביוני 2006
 
יחס החוב הממשלתי בתוצר ירד במחצית הראשונה של 2006, בהמשך לירידתו גם ב-2005 ושיעורו הגיע ביוני ל-89 אחוזים לעומת 95 אחוזים בסוף 2005 ו-99 אחוזים בסוף 2004.  
על אף ירידתו- עדיין שיעורו גבוה יחסית לטווח השורר בארצות ה-OECD -25 עד 75 אחוזים ולנדרש עפ"י אמנת היציבות והצמיחה האירופאית- 60 אחוזים.  
הלחימה בצפון וההוצאה הממשלתית למימונה יגדילו את צורכי המימון של הממשלה בהמשך השנה, כך שהמגמה של ירידת יחס החוב תוצר צפוייה כפי הנראה להבלם במחצית השנייה של השנה.  
יתרת החוב הממשלתי הכולל ליוני 2006 הסתכמה ב-540 מיליארדי ₪, ירידה של 2.3 אחוזים לעומת יתרת החוב בסוף 2005- כך עולה מנתוני המחלקה המוניטרית בבנק ישראל שפורסמו היום. הירידה ביתרת החוב התרחשה לראשונה מאז שנת 2000, על רקע הירידה בצורכי הגיוס של הממשלה, בעקבות ירידה חדה בגירעון הממשלתי אף מעבר למה שתוכנן עפ"י התקציב, לצד המשך תקבולי ההפרטה. הירידה החדה בגירעון הממשלתי היא תוצאה של המשך עלייה בהכנסות ממיסים- הודות לצמיחה המואצת ושל ירידה בהוצאות הממשלה בעיקר על רקע פעילות הממשלה ללא תקציב מאושר במהלך מרבית המחצית הראשונה של השנה.
הירידה ביתרת החוב הממשלתי, לצד שיעור הצמיחה המהיר של התוצר הובילו לירידה גדולה ביחס החוב (ברוטו) לתוצר, בהמשך לירידתו גם ב-2005 ושיעורו הגיע ביוני 2006 ל-89 אחוזים לעומת 95 אחוזים בסוף 2005, ו-99 אחוזים בסוף 2004. אולם המלחמה בצפון וההוצאות הגדולות למימונה צפויים להגדיל את צורכי הגיוס של הממשלה במחצית השנייה של השנה, כך שהמגמה של המשך ירידת יחס החוב לתוצר צפוייה כפי הנראה להבלם במחצית השנייה של השנה. יחס החוב הממשלתי (ברוטו) בתוצר הוא אחד המדדים החשובים לבחינת יציבותו של משק בעיני משקיעים חיצוניים ויש לו השפעה מכרעת על דרוג סיכון האשראי של המדינה ע"י חברות דרוג בינלאומיות. יחס זה משפיע על נגישות המדינה לשוקי ההון בחו"ל, על עלות הגיוס בשווקים אלה ועל נטל תשלומי הריבית על החוב. מכאן החשיבות כי גם עכשיו, על רקע עלות המלחמה בצפון, תפעל הממשלה במסגרת התקציב שאושר ל-2006 וכי בתקציב 2007 לא תהיה חריגה מהאסטרטגיה ארוכת הטווח עליה החליטה הממשלה של תוואי יורד של גירעון.
בבנק ישראל מציינים כי בגלל שיעורו הגבוה של החוב בישראל יחסית לתוצר נטל תשלומי הריבית על החוב גבוה במידה ניכרת מזה השורר בארצות ה- OECD. נטל חוב גבוה מרתק חלק גדול מהמקורות התקציביים של הממשלה להחזרי ריבית על החוב ומקטין את גמישות הממשלה לקבוע את היקף והרכב הוצאותיה. בנוסף – כאשר נטל החוב בתוצר הוא גבוה הממשלה לא יכולה להגדיל את הגירעון בתקופות של משבר או בתקופות של האטה כלכלית (מדיניות אנטי מחזורית) שכן כאשר יחס החוב תוצר גדול מדי- מדיניות כזו מסוכנת ועלולה לפגוע ביציבות הכלכלית .
יחס החוב בתוצר הוא גם אחד התנאים המרכזיים שנקבעו באמנת היציבות והצמיחה האירופאית (המשך לאמנת מאסטריכט) כתנאי להצטרפות לגוש האירו. עפ"י אמנה זו שיעור החוב הממשלתי בתוצר לא יעלה על 60 אחוזים, או שיהיה בתוואי ירידה ברור לקראת שיעור זה. בבנק ישראל מציינים כי על אף הירידה ביחס החוב תוצר בשנתיים האחרונות עדיין שיעורו בישראל גבוה מזה של מרבית המדינות המפותחות. כך למשל יחס החוב /תוצר בישראל נמצא ברף העליון של מדינות ה- OECD ורק ל-3 מהן יחס/חוב תוצר גבוה מישראל. יחס החוב/תוצר בארצות ה-OECD נע בסוף 2005 בין 25 ל-75 אחוזים.
החוב הממשלתי מורכב מחוב פנימי- המונפק בישראל בשקלים ומחוב חיצוני- המונפק בחו"ל במטבע- חוץ. ירידת יתרת החוב במחצית הראשונה של השנה משקפת ירידה של 1.4 אחוזים בחוב הפנימי ושל 4.8 אחוזים בחוב החיצוני והיא בעיקר תוצאה של עודף פרעונות על הנפקות בארץ ובחו"ל, עקב הצמצום בצורכי המימון של הממשלה. גיוס החוב נטו הסתכם במחצית הראשונה של השנה בסכום כולל של כ-11 מיליארדי ₪, כ -7 מיליארד ממנו בישראל והוא תמך בשמירת רמתן הנמוכה של התשואות, על אף העלאות הריבית שבוצעו ע"י בנק ישראל (המשפיעות בעיקר על הקצה הקצר של העקום) ועליית התשואות הגדולה יחסית בחו"ל. לירידת החוב החיצוני תרמה גם התחזקות השקל במחצית הראשונה של השנה, כאשר במונחים דולריים ירידת החוב החיצוני היתה מתונה יותר- 1.3 אחוזים.
בהרכב גיוס החוב הפנימי, חלו בשנים האחרונות תמורות חשובות בעקבות הרפורמות בשווקים הפיננסיים ויציבות המחירים במשק. כך עולה בהדרגה חלקו הסחיר של החוב המונפק והוא הגיע במחצית הראשונה של השנה ל-94 אחוזים לעומת 89 אחוזים ב-2005– תוצאה של הרפורמה בקרנות הפנסיה והפסקת הנפקת אגרות החוב המיועדות עבורן. בנוסף עלה חלקו של גיוס ההון הלא צמוד בריבית קבועה ל-65 אחוזים מסך גיוס ההון הסחיר במחצית הראשונה לעומת 52 אחוזים ב-2005 וכ-40 אחוזים בשנת 2004, זאת בעקבות מדיניות הממשלה להגדיל את החלק הלא צמוד בחוב המונפק כמקובל בשוקי ההון בעולם- מהלך שהתאפשר על רקע התבססות יציבות המחירים במשק. כן הוארך גיל החוב המונפק וביוני השנה הונפקה לראשונה אגרת חוב צמודת מדד ל- 30 שנים, על מנת להענות לצורכי ההשקעה של המשקיעים המוסדיים המנהלים כספים לטווח ארוך, כמו קרנות הפנסיה וחברות הביטוח.
 
לוח 1: החוב הממשלתי ברוטו וגיוס ההון של הממשלה
יוני 06 2005 2004 2003 2002 2001  
א. יתרת החוב לסוף התקופה (מיליארדי ש"ח, מחירים שוטפים)
401 407 403 390 372 326 חוב פנימי 1
139 146 138 133 132 121 חוב חיצוני 2
540 552 541 523 504 447 חוב כולל 3
ב. משקל יתרת החוב הממשלתי בתמ"ג (באחוזים)*
66 70 73 74 72 65 חוב פנימי 1
23 25 25 25 25 24 חוב חיצוני 2
89 95 99 100 97 90 חוב כולל 3
ג. התפלגות יתרת החוב הממשלתי לפי סוגי הצמדה (באחוזים)
49 47 49 51 53 54 צמוד מדד 1
28 28 29 31 32 33 מזה: לא-סחיר  
15 16 14 13 10 9 לא-צמוד (בריבית קבועה) 2
0 0 0 1 3 4 צמוד לדולר 3
25 26 25 26 26 27 נקוב במט"ח 4
11 11 11 9 8 7 בריבית משתנה 5
100 100 100 100 100 100 סה"כ 6
ד. תשלומי הריבית על החוב הממשלתי ביחס לתמ"ג (באחוזים)
4.3 3.8 4.0 4.2 3.4 3.6 חוב פנימי 1
1.1 1.1 1.1 1.2 1.1 1.2 חוב חיצוני 2
5.4 4.9 5.1 5.4 4.5 4.8 חוב כולל 3
6.2 5.6 5.6 4.7 7.4 5.5 חוב כולל - לפי כללי מאסטריכט** 4
ה. הרכב גיוס ההון הממשלתי לפי סוגי החוב (באחוזים, במהלך התקופה)
85 80 71 73 87 89 מקומי 1
80 71 64 57 69 67 סחיר א.
24 24 20 22 27 13 צמוד למדד  
56 41 28 24 26 33 לא-צמוד (בריבית קבועה)  
0 0 0 0 0 0 צמוד לדולר  
0 6 16 11 16 21 בריבית משתנה  
5 9 7 17 19 22 לא-סחיר (כולו צמוד למדד) ב.
15 20 29 27 13 11 בחו"ל 2
100 100 100 100 100 100 סה"כ 3
ו. הרכב גיוס ההון הממשלתי לפי סוגי הצמדה (באחוזים, במהלך התקופה)
29 32 27 39 46 35 צמוד למדד (כולל לא-סחיר) 1
56 41 28 24 26 33 לא-צמוד (בריבית קבועה) 2
15 20 29 27 13 11 צמוד לדולר ונקוב במט"ח 3
0 6 16 11 16 21 בריבית משתנה 4
100 100 100 100 100 100    
ז. הרכב גיוס ההון המקומי (באחוזים, במהלך התקופה)
94 89 91 77 78 75 סחיר א.
28 30 28 30 30 15 צמוד למדד 1
65 52 40 32 29 37 לא-צמוד (בריבית קבועה) 2
0 0 0 0 0 0 צמוד לדולר 3
0 8 22 15 19 24 בריבית משתנה 4
6 11 9 23 22 25 לא סחיר ב.
100 100 100 100 100 100 סה"כ ג.
* יתרת החוב בסוף התקופה מחולקת בתמ"ג במהלך התקופה (עפ"י השיטה הנהוגה במדינות האירו).
** ריבית נקובה בתוספת הפרשי הצמדה.
 
* יתרת החוב בסוף התקופה מחולקת בתמ"ג במהלך התקופה (ע"פ השיטה הנהוגה במדינות האירו).
** ריבית נקובה בתוספת הפרשי הצמדה.
 
לוח 2 - תשלומי הריבית על החוב הממשלתי בישראל - על פי ההגדרה המקובלת בעולם
תשלומי ריבית על החוב הכולל בתקציב תשלומי ריבית על: תשלומי ריבית על:  
החוב החיצוני החוב המקומי החוב הכולל החוב החיצוני החוב המקומי החוב הכולל
(אחוזים) (אחוזי תוצר) (מיליארדי ש"ח, מחירים שוטפים)
14.6 1.2 4.3 5.5 6.0 21.5 27.5 2001
19.5 1.1 6.3 7.4 5.7 32.8 38.6 2002
12.4 1.2 3.5 4.7 6.2 18.4 24.6 2003
15.3 1.1 4.5 5.6 6.1 24.4 30.5 2004
15.8 1.1 4.5 5.6 6.3 26.0 32.4 2005
  1.1 5.1 6.2 3.3 15.9 19.2 יוני 06
 
לוח 3 - תשלומי הריבית על החוב הממשלתי בישראל - על פי ההגדרה המקובלת בישראל
תשלומי ריבית על החוב הכולל בתקציב תשלומי ריבית על: תשלומי ריבית על:  
החוב החיצוני החוב המקומי החוב הכולל החוב החיצוני החוב המקומי החוב הכולל
(אחוזים) (אחוזי תוצר) (מיליארדי ש"ח, מחירים שוטפים)
12.6 1.2 3.6 4.8 6.0 17.8 23.7 2001
11.9 1.1 3.4 4.6 5.7 17.9 23.6 2002
14.1 1.2 4.2 5.4 6.2 22.0 28.2 2003
14.0 1.1 4.0 5.1 6.1 21.8 27.9 2004
13.8 1.1 3.8 4.8 6.3 21.9 28.2 2005
  1.1 4.3 5.4 3.3 13.3 16.6 יוני 06
 
לוח 4 - הטווח הממוצע לפדיון של החוב הממשלתי (שנים)
יוני 2006 2005 2004 2003 2002 2001  
6.5 6.6 6.8 6.9 6.5 6.6 חוב כולל
6.0 6.1 6.2 6.6 6.6 6.5 סה"כ חוב פנימי
5.4 5.4 5.3 5.5 5.4 5.1 סחיר
3.7 3.7 4.1 4.7 5.6 5.6 לא צמוד
3.9 3.6 3.6 3.9 4.1 4.0 ריבית קבועה
3.4 3.9 4.7 5.9 7.5 7.6 ריבית ניידת
7.6 7.8 6.8 6.5 5.8 5.3 צמוד מדד
7.6 7.8 6.8 6.6 6.0 5.8 ריבית קבועה
      0.1 0.7 1.1 ריבית ניידת
3.6 4.1 5.1 0.6 1.0 1.8 צמוד לדולר
6.9 7.3 7.7 8.2 8.3 8.5 לא סחיר
8.0 8.2 8.4 7.8 6.3 6.6 חוב חיצוני