ניתוח ראשוני של בנק ישראל להצעת תקציב 2007: עמידה ביעדי התקציב תאפשר ירידה מתמשכת ביחס החוב לתוצר, אך אם תחול הרחבה ניכרת של תקציב הביטחון התקדמות זו תואט

08/11/2006
לכל ההודעות בנושא:
מדיניות פיסקלית
8.11.2006
 
ניתוח ראשוני של בנק ישראל להצעת תקציב 2007: עמידה ביעדי התקציב תאפשר ירידה מתמשכת ביחס החוב לתוצר, אך אם תחול הרחבה ניכרת של תקציב הביטחון התקדמות זו תואט
 
הגירעון המתוכנן ל-2007 – 2.9 אחוזי תוצר - גדול משמעותית מהגירעון הצפוי ב-2006, וזאת מכיוון שחלק מתקבולי המסים ב-2006 היו חד-פעמיים, ומשום שעלויות חידוש המלאים של צה"ל בעקבות המלחמה ומימון תוכנית הסיוע לצפון יתבטאו במידה רבה יותר בתקציב 2007
***
ניתוח ראשוני של הצעת תקציב המדינה לשנת 2007, שנערך במחלקת המחקר של בנק ישראל, מורה כי אם תאושר ההצעה רב הסיכוי שהממשלה תעמוד ביעדים שנקבעו למצרפי התקציב
 
ניתוח ראשוני של הצעת תקציב המדינה לשנת 2007, שנערך במחלקת המחקר של בנק ישראל ופורסם בסקירת ההתפתחויות הרבעונית, מורה כי אם זו תאושר רב הסיכוי שהממשלה תעמוד ביעדים שנקבעו למצרפי התקציב. ההנחות המקרו כלכליות שבבסיס הצעת התקציב תואמות במידה רבה את ההתפתחויות הכלכליות האחרונות, ותחזית ההכנסות עולה בקנה אחד עם ההנחות המקרו-כלכליות.
גם תקצוב ההוצאות מתיישב עם תקרת הגידול הרב-שנתית (בשיעור ריאלי של 1.7 אחוזים) בתוספת ההוצאות החד-פעמיות, שעליהן החליטה הממשלה בשל המלחמה בלבנון וההתנתקות מעזה. אמנם סך התקציב גבוה במקצת מהתקרה, אך בהתחשב בכך שכ-3 אחוזים מהתקציב הוקצו לרזרבה, ששחרורה מותנה בקצב עליית המחירים, אין בכך כדי לאיים על השגת יעדי התקציב, גם אם עליית המחירים במהלך השנה תהיה נמוכה מתחזית התקציב וכתוצאה מכך יפחתו ההכנסות ממסים.
עם זאת, במחלקת המחקר מציינים, כי הגירעון המתוכנן ל-2007 – 2.9 אחוזי תוצר - גדול משמעותית מהגירעון הצפוי ב-2006, וזאת מכיוון שחלק מתקבולי המסים ב-2006 (בפרט מעסקת ישקר) היו חד-פעמיים, ומשום שעלויות חידוש המלאים של צה"ל בעקבות המלחמה ומימון תוכנית הסיוע לצפון יתבטאו במידה רבה יותר בתקציב 2007 בהשוואה ל-2006. לגידול הגירעון יתרמו גם העלאת תקרת גידול ההוצאות ל-1.7 אחוזים לשנה והמשך ההפחתות בשיעורי המס.
על פי הערכות מחלקת המחקר, הגירעון הצפוי ב-2007, לפי ההגדרות המקובלות בעולם1, הוא כ-4.7 אחוזי תוצר - רמה גבוהה מהמקובל במדינות המפותחות. על רקע היחס הגבוה של החוב הציבורי לתוצר בישראל יש חשיבות רבה לכך שבשנים הבאות – לאחר שיסתיים התשלום על ההוצאות הישירות בגין המלחמה בלבנון – תקטין הממשלה את הגירעון לרמות שיאפשרו ירידה מהירה יותר של יחס החוב לתוצר.
ניתוח התוואי הצפוי של מצרפי התקציב בשנים 2011-2007, המתבסס על מודל התקציב הרב-שנתי של מחלקת המחקר, מורה כי אם תעמוד הממשלה בשנים אלה בתקרות ההוצאות והגירעון עליהן החליטה, ואם יתממשו ההערכות לגבי קצב הצמיחה של המשק באותה תקופה (3.7 אחוזים בממוצע לשנה), תוכל הממשלה להפחית במידה ניכרת את יחס החוב הציבורי לתוצר ואת משקל ההוצאה הציבורית בתוצר. זאת ועוד, הפחתות המסים שכבר אושרו צפויות להביא להקטנה מתמשכת של נטל המס, שתהיה גם אמינה, אם תישמר תקרת ההוצאות. בכך תוכל הממשלה להוסיף ולתמוך בצמיחה בת-קיימא של התוצר בשנים הקרובות.
עם זאת, בשל רמת הגירעון הגבוהה המתוכננת ל-2007, ובמידה פחותה גם ל-2008, עיקר הירידה ביחס החוב לתוצר צפויה רק בשנים המאוחרות יותר. יתר על כן, התחזית רגישה לקצב הצמיחה הצפוי ולהחלטות הממשלה לגבי גודלו של תקציב הביטחון: תרחיש המופיע בסקירה ובוחן את ההשלכות של היענות למלוא דרישות התקציב של מערכת הביטחון, על רקע של האטה מתונה בצמיחה, מדגים כי במקרה כזה, ובהנחה שלא יואץ תהליך ההפרטה, לא יפחת כלל יחס החוב לתוצר עד שנת 2011 (איור 1).
 

 
החישוב על פי ההגדרות המקובלות בעולם מקיף את כלל המגזר הציבורי, נערך על בסיס צבירה וכולל את הפרשי ההצמדה על החוב הציבורי הנקוב בשקלים. 1