סקירת המפקח לשנת 2005 והתפתחויות עיקריות בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2006

27.12.2006
 
סקירת המפקח לשנת 2005 והתפתחויות עיקריות בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2006
 

בשנת 2005 נמשך השיפור בביצועיה ובחוסנה של מערכת הבנקאות הישראלית. השיפור התבטא בעליה של 25% בסך הרווח של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, שהגיע לרמה של -6,642 מיליוני ש''ח ובהמשך העלייה בתשואה להון, שהגיעה השנה לכ-15.5% - הרמה הגבוהה ביותר מאז 1989 (איור-1). כמו כן נמשכה מגמת הירידה בהיקף הסיכונים, בעיקר סיכוני האשראי, שמערכת הבנקאות חשופה להם, כפי שהתבטא בירידה בשיעור ההפרשות לחומ"ס ובשיעור האשראי הבעייתי מסך האשראי.  
גם במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2006 נמשך השיפור בביצועי מערכת הבנקאות הישראלית. השיפור מתבטא בעיקר בעליה ברווחים מפעולות בלתי רגילות שרשמו הבנקים שמקורה במכירת חברות הניהול של קופות הגמל וקרנות הנאמנות וזאת על רקע יישום המלצות ועדת-בכר שקיבלו ביטוי בחוק ביולי 2005. נציין כי בתקופה זו נמשכה המגמה של ירידה במידת הסיכון הבנקאי כפי שבאה לידי ביטוי בהיקף ההפרשות השוטפות לחובות מסופקים ובשיעורן מסך האשראי הבנקאי. מנגד, חלה עליה תלולה בהוצאות השכר וזאת בהמשך להתפתחויות בשנים האחרונות: התשואה להון של חמש הקבוצות הבנקאיות בשלושת הרבעונים הראשונים עמדה על כ-17.9% ובניכוי הרווחים מפעולות בלתי רגילות עמדה על 10.3%.  
למרות השיפור המתמשך ביחס ההון לנכסי הסיכון בשנים האחרונות (10.7% בשנה האחרונה לעומת כ-10% בשנת 2000), הרי שמהשוואה בין-לאומית עולה כי ישראל נמנית עם המדינות בעלות הלימות ההון העודפת הנמוכה ביותר (איור-2). נראה אפוא, כי על מערכת הבנקאות הישראלית להגדיל את יחס הלימות ההון בהשוואה ליחס הנדרש, וזאת כדי לשפר את יכולתה לספוג הפסדים בלתי צפויים בעתיד ובעיקר בתקופות המאופיינות בשפל בכלכלה הישראלית.  
על היקף האשראי הבנקאי פעלו השנה שני גורמים בכיוונים מנוגדים: מצד אחד פעלו לחיוב מגמת הצמיחה המתמשכת במשק שלוותה בעלייה בשכר הריאלי, ירידה בשיעור האבטלה ושיפור בביצועים של החברות העסקיות במשק. כל אלה הגדילו את הביקוש לאשראי הבנקאי. מנגד, העלייה בתחליפי האשראי, בעיקר באמצעות הנפקות אג"ח קונצרני (המהווה גידול באשראי החוץ-בנקאי), הקטינה את היקף האשראי הבנקאי.  
בשנת 2005 הסתכם סך גיוס האשראי העסקי ממקורות חלופיים (שוק ההון בארץ ובחו"ל, חברות הביטוח, קופות הגמל, האשראי הישיר מחו"ל וכו'.) בכ-63.7 מיליארדי ש''ח, לעומת 57.1 מיליארדים ב-2004. השינוי החיובי בגיוסי האשראי החוץ-בנקאי מהווה המשך למגמה שהחלה להסתמן לפני כשלוש שנים. לעומתו יתרת האשראי הבנקאי העסקי הסתכמה בכ-352.4 מיליארדי ש''ח והשינוי באשראי זה הסתכם בגידול של כ-10.4 מיליארדי ש''ח בלבד לאחר שנתיים של ירידות רצופות בנתון זה.  
מספר המשרות הממוצע במערכת הבנקאית גדל השנה בשיעור של כ-3.7% (כ-39,569 משרות), לאחר שלוש שנים של ירידה. כמו כן חלה עליה של 10.3% בהוצאות השכר במערכת הבנקאית ובמיוחד בהשוואה למגזרים אחרים במשק ובהמשך למגמת ארוכת הטווח.  
שנת 2005 הייתה שנת מפנה בפעילות הבנקאית בעקבות יישום החוק-להגברת התחרותיות וצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל, (חוק "בכר"). בעתיד הנראה לעין הבנקים ירחיבו את פעילותם לתחום הייעוץ הפנסיוני; זאת, כמובן, לצד פעילות תיווך בנקאית קלאסית, שבה מתעצמת (בשנים האחרונות) התחרות מצד מתווכים פיננסיים חוץ-בנקאיים על הספקת האשראי לציבור – גידול באיום התחרותי על המערכת.  
בעקבות התעצמות האיום התחרותי על האשראי העסקי הבנקאי מצד מקורת חוץ-בנקאיים החלו הבנקים להסיט מקורות בנקאיים לעבר המגזר הקמעוני (איור- 3). תהליך זה הואץ בשל סיכון האשראי הנמוך המאפיין את המגזר הקמעוני והרווחים הגבוהים יחסית הנובעים ממנו. גם מבחינת מדד התשואה המתואמת לסיכון עולה כי המגזר הקמעוני הוא בעל הביצועים הטובים ביותר.  
"מדד "חוסן", המשקלל מכלול אינדיקטורים לביצועי הבנקים – ביניהם הלימות ההון, סיכוני האשראי, איכות הניהול, הרווחיות, הנזילות והרגישות לסיכוני שוק – הצביע גם השנה על שיפור בחוסנה ובאיתנותה של מערכת הבנקאות בישראל.  
הירידה (שיפור) במדד החוסן במהלך 2005 מיוחסת בעיקר לשיפור באיכות האשראי, והיא עקבית עם השיפור שחל בתחילת 2006 בדירוג שני הבנקים הגדולים ("בנק הפועלים" ו"בנק לאומי") שניתן על-ידי חברות דירוג חיצוניות".  
 
ציוני מדד החוסן של המוסדות הבנקאיים בישראל ממוצע משוקלל לסך המערכת, 2000 עד 2005
2005 2004 2003 2002 2001 2000 השנה
2.51 2.6 2.76 2.95 2.99 2.78 הציון הכולל:
 
השיפור בביצועי מערכת הבנקאות התבטא גם במדד התשואה המותאמת לסיכון של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, אם כי בשיעור מתון יותר מאשר אשתקד.  
 

 

 

 
​​