הוועדה המוניטרית החליטה ב-7 בינואר 2019 להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%




  • סביבת האינפלציה התייצבה מעל לגבול התחתון של היעד, אף שמדד נובמבר ירד ב-0.3% והיה נמוך מעט מהצפוי. בששת החודשים האחרונים נעה האינפלציה השנתית בין 1.2% ל-1.4%. בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה לנוע סביב הגבול התחתון של היעד, וחטיבת המחקר צופה אינפלציה של 1.3% בארבעת הרבעונים הבאים. הציפיות לטווחים הבינוניים נותרו מבוססות בתוך תחום היעד. המשך עליית השכר והימצאות המשק בסביבת תעסוקה מלאה יתמכו בהמשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד, כמו גם הפיחות, במידה שיתמיד.
  • ניתוח מכלול הנתונים והאינדיקטורים העדכניים אודות הפעילות הכלכלית ממשיך לתמוך בהערכה  שהמשק מתכנס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי, על אף ההאטה שנרשמה ברבעון השני והשלישי. שוק העבודה ההדוק תומך בהערכה זו, כמו גם הגידול ביבוא והתרחבות הגירעון המסחרי. אינדיקטורים לפעילות ברבעון הרביעי מצביעים על האצה מסוימת בקצב הצמיחה.
  • תמונת המקרו של הכלכלה העולמית ממשיכה להצביע על ירידה במומנטום, תנודתיות גבוהה וחוסר ודאות. הכלכלה האמריקאית שומרת על איתנות, אולם הסיכונים שיוצרת ההחרפה ב"מלחמת הסחר", וההאטה  באירופה, ממשיכים להעיב על המומנטום. בשווקים הפיננסים נרשמו ירידות שערים ותנודתיות חדה במרבית מדדי המניות, והצמצום המוניטרי הגלובלי הצפוי עשוי להאט.
  • מאז העלאת הריבית נותר שער החליפין הנומינלי אפקטיבי יציב יחסית, לאחר שבשבועות שקדמו להעלאה חל בו פיחות.  

 

הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

 

לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן

 לנתונים בקובץ אקסל​

 

 

סביבת האינפלציה התייצבה מעל לגבול התחתון של היעד, אף שמדד נובמבר ירד ב-0.3% והיה נמוך מעט מהצפוי. בששת החודשים האחרונים נעה האינפלציה השנתית בין 1.2% ל-1.4%, אך המדד המנוכה מהשפעת מחירי האנרגיה, הפירות והירקות ושינויי המחירים שיזמה הממשלה מעט נמוך יותר (איור 2 בקובץ הנתונים המצורף). האינפלציה במחירי המוצרים הסחירים הוסיפה להתמתן, בעיקר כתוצאה מהירידה במחירי האנרגיה. האינפלציה במחירי הבלתי סחירים, המהווה קירוב לרכיב המקומי של האינפלציה, הוסיפה לעלות (איור 3). בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה לנוע סביב הגבול התחתון של היעד, והציפיות והתחזיות לשנה מהמקורות השונים נעות בין 0.9% ל-1.2% (איור 4); חטיבת המחקר צופה אינפלציה של 1.3% בארבעת הרבעונים הבאים. הציפיות לטווחים הבינוניים נותרו מבוססות בתוך תחום היעד, ובציפיות לטווחים הארוכים חלה ירידה מסוימת בחודשים האחרונים (איור 5). מאז העלאת הריבית נותר שער החליפין הנומינלי-אפקטיבי יציב יחסית, לאחר שבשבועות שקדמו להעלאה חל בו פיחות (איור 6). המשך עליית השכר והימצאות המשק בסביבת תעסוקה מלאה יתמכו בהמשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד, כמו גם הפיחות, במידה שיתמיד. הירידה החדה שחלה בחודשים האחרונים במחירי הנפט עשויה לקזז את הגורמים התומכים באינפלציה, אך היא תשפיע על "המדדים המנוכים" במידה מוגבלת.

מאז החלטת הריבית הקודמת הציגו תשואות האג"ח הממשלתיות יציבות יחסית, על אף ירידה חדה בתשואות המקבילות בארה"ב. המרווחים בין התשואות על האג"ח התאגידיות לתשואות המקבילות על האג"ח הממשלתיות עלו. בחודשיים האחרונים ירדו מדדי המניות בת"א בכ-10% (איור 10), וירידה זו מתואמת עם ירידות השערים המשמעותיות שניכרו במדדי מניות מרכזיים בעולם (איור 25).

באשר לפעילות הכלכלית, האומדן השנתי הראשון שהלמ"ס פרסמה לגבי הצמיחה בשנת 2018 עומד על 3.2%  ודומה לקצב הצמיחה ארוך הטווח. לאחר שקצב הצמיחה האט ברבעונים השני והשלישי של 2018, הממצאים העולים מסקר החברות לרבעון הרביעי (איור 14) ונתוני ההכנסות ממיסים תומכים בהערכה שהמשק צומח בקצב שנע סביב התוואי ארוך הטווח, והמדד המשולב, שעלה בנובמבר ב-0.3% ונתוניו באוקטובר עודכנו כלפי מעלה, אף מרמז על קצב גבוה יותר ברבעון הרביעי. (איור 13). נתוני שוק העבודה מעידים כי זה נותר הדוק: שיעור האבטלה נותר נמוך אם כי בחודשים האחרונים חל גידול בתביעות לתשלום דמי אבטלה; היחס בין המשרות הפנויות לכלל המשרות מצוי ברמת שיא (איור 18); והשכר מוסיף לעלות (איור 19). כל אלו תומכים בהערכה שהמשק מצוי בסביבת תעסוקה מלאה, דבר שמייצר מגבלת היצע. גם הגידול ביבוא וההרחבה בגירעון המסחרי תומך בהערכה זו. על פי הערכת חטיבת המחקר, התוצר צפוי לצמוח ב-2019 ב-3.4%, קצב נמוך מעט בהשוואה לתחזית הקודמת, וב-2020 הוא צפוי לצמוח ב-3.5%. הצמיחה תושפע לטובה בשנים אלו מפעילות משמעותית של מספר חברות גדולות.  

מחירי הדירות התייצבו בחודשים האחרונים (איור 9), תוך המשך הירידה בהתחלות הבנייה וגידול במספר המתכננים לרכוש דירה. נמשכת עלייה מתונה בהיקף המשכנתאות; ריבית המשכנתאות עולה במתינות  תוך צמצום המרווח מול האג"ח הממשלתיות (איור 11).

תמונת המקרו של הכלכלה העולמית ממשיכה להצביע על ירידה במומנטום, תנודתיות גבוהה וחוסר ודאות. מסתמן שהסיכונים שיוצרת ההחרפה ב"מלחמת הסחר" מחלחלים גם לפעילות העסקית של חברות מובילות. בתי ההשקעות עדכנו כלפי מטה את תחזיות הצמיחה למרבית הגושים (איור 20), ונמשכת ההתמתנות בסחר העולמי בקרב המשקים המפותחים (איור 21). הצמצום המוניטרי הגלובלי צפוי להאט: למרות שהריבית בארה"ב ובמספר משקים נוספים עלתה, השווקים בארה"ב כבר אינם מתמחרים עוד העלאה, והשווקים באירופה משקפים דחייה במועד שבו הריבית צפויה לעלות. בשווקים הפיננסים נרשמו ירידות שערים ותנודתיות חדה במרבית מדדי המניות (איור 25), תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, ומרווחי האג"ח התאגידי התרחבו. ארה"ב המשיכה לצמוח בקצב גבוה אך הוא צפוי להתמתן מעט ברבעון הרביעי. באירופה הפעילות הכלכלית מאבדת מומנטום ומדדי הסנטימנט מוסיפים להיחלש. התבוננות במדינות העיקריות באירופה מעלה תמונה מעורבת: בצרפת ובספרד נרשמה צמיחה חיובית בשעה שבגרמניה ובאיטליה ניכרה התכווצות. בבריטניה נרשמה האצה בצמיחה, אך אי-הוודאות נותרה גבוהה לנוכח הברקזיט. ביפן פורסמו ברבעון הרביעי נתוני פעילות שמצביעים על התאוששות, לאחר ההתכווצות ברבעון השלישי. במשקים המתעוררים חלה התייצבות יחסית, אך קצב הצמיחה עלול להיפגע עקב החרפה אפשרית ב"מלחמת הסחר" והשלכות הצמצום המוניטרי במשקים המפותחים; הצמיחה בסין מוסיפה להיחלש גם ברבעון הרביעי, בעיקר במגזר הייצור. מחיר הנפט המשיך לרדת עד לאחרונה, אף שיצרניות הנפט החליטו לקצץ את התפוקה (איור 23).

 

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-21/01/2019. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-25/2/2019, בשעה 16:00.

 

 

​​​​​​​​​​​​​​