בנק ישראל מפרסם קטע נוסף מתוך דו"ח בנק ישראל לשנת 2006, שיפורסם ב-11 לאפריל 2007 קטע זה, הלקוח מתוך הפרק הדן בשוק העבודה, עוסק בהשתלבות עולי אתיופיה בישראל

04/04/2007
לכל ההודעות בנושא:
מדיניות רווחה ושוק העבודה
4.4.2007
 
בנק ישראל מפרסם קטע נוסף מתוך דו"ח בנק ישראל לשנת 2006, שיפורסם ב-11 לאפריל 2007
קטע זה, הלקוח מתוך הפרק הדן ב"שוק העבודה", עוסק בהשתלבות עולי אתיופיה בישראל
 
מצבם החברתי-כלכלי של יוצאי אתיופיה בישראל קשה, ומתבטא בין השאר בשיעורי-תעסוקה ושכר נמוכים, ובתחולת עוני גבוהה מאוד.  
ההישגים הלימודיים של תלמידים אתיופיים נופלים בהרבה מאלו של התלמידים הוותיקים.  
במהלך השנים הייתה התקדמות ניכרת בהשתלבות עולי אתיופיה בארץ בדיור, בתעסוקה ובחינוך.  
ראוי לנקוט במדיניות לשיפור מצבה של הקהילה האתיופית:  
פיזורם ברחבי הארץ, בדגש על יישובים ושכונות מבוססים יותר מאלו שבהם הם מתגוררים כיום; 1.  
הרחבת ההעדפה המתקנת בשילובם בתעסוקה במגזר הציבורי; 2.  
הגדלת היקף המשאבים העומדים לרשות בתי ספר המאכלסים שיעור גבוה של תלמידים אתיופים. 3.  
קהילת יוצאי אתיופיה בישראל מנתה בסוף שנת 2005 כ-106 אלף, מהם כ-33 אלף ילידי הארץ. חלק נכבד מעולי אתיופיה הגיעו לארץ במבצעים "משה" (1984) ו"שלמה" (1991), ומאוחר יותר הועלו לארץ גם חלק מבני הפלשמורה (אלו שהתנצרו בעבר).
משאבים רבים הושקעו בקליטת יוצאי אתיופיה בישראל. כך למשל נאמדה עלות הקליטה הממשלתית המצטברת של עולה אחד ממבצע "שלמה" עד 2003 בלמעלה מ-400 אלף ש"ח, ולכך נוספה תרומה לא מבוטלת של המגזר השלישי. במהלך השנים הייתה התקדמות ניכרת בהשתלבות עולי אתיופיה בארץ בדיור, בתעסוקה ובחינוך. עם זאת עדיין נותרה מלאכה רבה.
כמה מאפיינים של יוצאי אתיופיה מקשים על יכולתם להיקלט בחברה הישראלית (ראו לוח): משפחותיהם מאופיינות בריבוי ילדים, גבוה בקרבם שיעור המשפחות החד-הוריות וילדים המתגוררים עם הורים קשישים – ומכאן שיחס התלות גבוה. חלק נכבד מעולי אתיופיה התיישב במספר מצומצם של שכונות מצוקה, בעיקר בערים במרכז הארץ ובמחוז הדרום, על אף המדיניות המוצהרת לפיזורם; ריכוזם מכביד על הרשויות המקומיות בהענקת הסיוע הנדרש, ואף עלול להאט את קצב השתלבותם בחברה הישראלית. רמת ההשכלה של עולי אתיופיה נמוכה יחסית: כ-40 אחוזים מהעולים בגילי העבודה העיקריים בשנת 2005 סיימו לכל היותר בית ספר יסודי. כמו כן רבים מהם חסרים מיומנות מקצועית נדרשת.
שיעורי ההשתתפות של האתיופים בגילאי העבודה העיקריים בשוק העבודה נמוכים מאלו של כלל היהודים, ויחד עם שיעורי אבטלה גבוהים יחסית, שיעורי התעסוקה שלהם נמוכים מאוד: כ-57 אחוזים בלבד, לעומת כ-76 אחוזים אצל כלל היהודים. בגלל רמות נמוכות של השכלה ומיומנות מקצועית חלק נכבד מעולי אתיופיה מוצאים את פרנסתם כעובדים לא-מקצועיים, ושיעור גבוה יחסית מהם מועסקים על ידי חברות כוח אדם, מצב המתבטא גם בשכר חודשי נמוך.
כפועל יוצא מיחס תלות גבוה, שיעור תעסוקה נמוך ושכר ירוד, רמת החיים של משפחות יוצאי אתיופיה נמוכה ביותר: הכנסתם לנפש תקנית עמדה בשנת 2005 על כאלפיים ש"ח לחודש לעומת כארבעת אלפים ש"ח לחודש בכלל משקי הבית היהודים. כ-52 אחוזים ממשקי הבית האתיופיים היו עניים, לעומת כ-16 אחוזים בלבד מכלל היהודים.
בהסתכלות קדימה ראוי לעמוד על הקשיים המרובים העומדים בפני דור העתיד של עולי אתיופיה. תחולת העוני בקרב ילדים להורים יוצאי אתיופיה גבוהה מאוד, ולכך נוספים חסכים כהשכלה נמוכה של ההורים וידיעה דלה של השפה העברית, התרופפות המסורות והתפרקות המסגרות המשפחתיות. לפיכך מקצה משרד החינוך משאבים רבים לקידום תלמידים עולים מאתיופיה.
בשנת הלימודים תשס"ד (2003/2004) למדו במערכת החינוך כ-15 אלף תלמידים עולים מאתיופיה, רובם בחינוך הממלכתי-דתי. ייצוג גבוה שלהם ניתן למצוא בנתיב הטכנולוגי, בפנימיות ואף בחינוך המיוחד – עדות אפשרית לתופעה של הסללה1. ההישגים הלימודיים של תלמידים עולים מאתיופיה נמוכים יחסית, תופעה המתגלה כבר בכיתות הנמוכות ונותרת בכיתות הגבוהות. שיעורי הנשירה הגלויה והסמויה שלהם גבוהים. שיעור הזכאים לתעודת בגרות מתלמידי י"ב הגיע לכ-44 אחוזים בלבד, לעומת כ-57 אחוזים אצל הוותיקים, ורק כ-34 אחוזים מהם עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות, לעומת כ-83 אחוזים מילידי ישראל. לפיכך הייצוג של סטודנטים יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה נמוך ביותר. יצוין כי במרוצת השנים חל שיפור ניכר במדדי ההצלחה של התלמידים מאתיופיה במערכת החינוך. נוסף על כך ניתן להצביע על מעורבות גבוהה יחסית של בני נוער אתיופים במצבי סיכון.
כללית ניתן להצביע על צורך בנקיטת מדיניות לפיזור עולי אתיופיה ברחבי הארץ, בדגש על יישובים ושכונות מבוססים יותר מאלו שבהם הם מתגוררים כיום. מדיניות זו תקל על הרשויות המקומיות לתת לעולים את הסיוע הדרוש, ותגביר את ההשתלבות של התלמידים האתיופים במערכת החינוך. מכל מקום ראוי להגדיל את היקף המשאבים העומדים לרשות בתי ספר המאכלסים שיעור גבוה של תלמידים אתיופים, ולהימנע עד כמה שניתן מתופעות של הסללה. כמו כן רצוי להרחיב את מערך ההכשרה המקצועית לעולים אלו, ואולי אף להרחיב את ההעדפה המתקנת בשילובם בתעסוקה במגזר הציבורי.
     
     
     
הסללה – הפניה למסלול לימודים מוגדר מראש במוסד חינוכי. 1.