ריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר 2008 תישאר ללא שינוי ותעמוד על 4.25%.

22.09.2008
 
ריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר 2008 תישאר ללא שינוי ותעמוד על 4.25%.
 
מבנק ישראל נמסר כי הריבית לחודש אוקטובר 2008 תישאר ללא שינוי ותעמוד על רמה של 4.25%.
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה ב-0.8% - בסביבת הגבול העליון של התחזיות. עליה זאת הינה מעל לתוואי העונתי העקבי עם יעד האינפלציה. מדד אוגוסט בניכוי מחירי הדיור עלה ב-0.1%. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-5%. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ופירות וירקות עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-2.1% ובחודש אוגוסט ב-1.1%.
התחזיות לאינפלציה ולריבית: בחודש האחרון נמשכה מגמת הירידה של הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים, כפי שנמדדות משוק ההון, והן עומדות כעת סביב מרכז היעד לאחר שהגיעו לשיא של 3.2% בחודש יולי. צפיות החזאים ל-12 החודשים הבאים ירדו בחודש האחרון ל-2.9% לעומת 3.2% קודם לכן. עם זאת, בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים לעלות מעל הרמה הנוכחית של 5%, ולאחר מכן להתחיל במגמת ירידה עד להתכנסות לתוך יעד האינפלציה. בחינת הצפיות הנגזרות משוק המק"מ מראה שמאז פרסום המדד האחרון, שוק ההון אינו צופה שינוי בריבית ב-12 החודשים הקרובים. הערכות רוב החזאים לריבית אוקטובר הן לאי-שינוי בריבית. לפי אחד המודלים האקונומטריים של בנק ישראל ברביע הרביעי נדרשת הפחתת ריבית לרמה ממוצעת של 3.9% ובהינתן שער החליפין הנוכחי והירידה שחלה במחירי הסחורות והנפט, ב-12 החודשים הקרובים תעמוד האינפלציה על 1.6%. לפי המודל האחר, ברביע הרביעי נדרשות העלאות ריבית עד סוף שנת 2008 ובמהלך 2009 ובכך תגיע האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים ל-3%. מודל זה נותן משקל רב יותר לעובדת היותו של המשק בתעסוקה מלאה ולאינפלציה הגבוהה של החודשים האחרונים.
הפעילות הריאלית: רמת הפעילות הריאלית עדיין גבוהה אם כי ישנם מספר אינדיקטורים המצביעים על התמתנות בקצב ההתרחבות. המדד המשולב לחודש אוגוסט עלה ב-0.1% ובארבעת החודשים האחרונים נע השינוי במדד המשולב סביב האפס. מדד הייצור התעשייתי, המהווה את אחד הגורמים במדד המשולב, ירד בחודש יולי ב-0.8% לעומת עליה של 4.3% בחודש יוני. בחודשיים האחרונים נרשמה ירידה בגביית המיסים העקיפים. לפי התחזיות המקרו כלכליות המעודכנות של בנק ישראל, קצב הצמיחה יואט במחצית השניה של השנה לשיעור של כ-2.5% במונחים שנתיים.
שוק העבודה והשכר: שיעור האבטלה ירד ברביע השני ב-0.3 נקודות אחוז ל – 5.9%. העובדה שהמשק נמצא קרוב לתעסוקה מלאה משתקפת בירידת שיעור האבטלה לשפל של 20 שנה, בגידול בתעסוקת עובדים לא מיומנים ובעליית השכר הריאלי. במחצית הראשונה של השנה עלה השכר הריאלי למשרת שכיר ב-1.4%. השכר הנומינלי למשרות שכיר באפריל עד יוני (מנוכה עונתיות) עלה ב-5.2% במונחים שנתיים ביחס לשלושת החודשים המקבילים אשתקד.
המדיניות התקציבית: מתחילת השנה ועד אוגוסט העודף המקומי של הממשלה גבוה ב-3.4 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי של התקציב העקבי עם תקרת הגרעון של 1.6% מהתמ"ג זאת למרות הירידה בהכנסות ממיסים. ההכנסות ממיסים מתחילת השנה ועד אוגוסט, בניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות, נמוכות ריאלית ב-0.9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זאת בעיקר בשל ירידה חדה בהכנסות ממס החברות ומהמס על שוק ההון. במיסים העקיפים נרשמה עליה ריאלית של 3.4%.
שוק מט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון (24/8) ועד ה-21/9 נחלש השקל מול הדולר ב-0.5% והתחזק מול האירו בכ-2.7%. החלשותו של השקל מול הדולר התרחשה בשיעור נמוך יותר מהמגמה העולמית שכן, בתקופה זו, הדולר המשיך להתחזק באופן משמעותי מול מרבית המטבעות העיקריים בשיעורים של עד 7%.
שוק ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון (24/8) ועד ה-21/9 רשמו מדדי המניות המובילים בעולם ירידות שערים חדות תוך עליה חדה בתנודתיות. בשווקים המתפתחים נעו הירידות בטווח שבין 3% ל-13%. מדד ת"א 25 ירד אף הוא בשיעור חד של כ-11%. היפוך חד במגמה חל אתמול – ה-21/9. מדד ת"א 25 רשם עליה של למעלה מ-8%. מדדי מניות אחרים בעולם רשמו אף הם תיקונים כלפי מעלה בשיעורים שנעים בין 5% ל-10%. התשואות על אג"ח ממשלתיות לא-צמודות ל-10 שנים עלו ב-0.1 נקודות אחוז לרמה של 6.03%. התשואות על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, המשיכו לרדת החודש בכ-0.1 נקודות אחוז לרמה של 3.77%. המרווח בין התשואה על אג"ח לא-צמודות ל-10 שנים של ממשלת ישראל לאלו של ממשלת ארה"ב התרחב והגיע לרמה של 2.26 נקודות אחוז. פרמיית הסיכון של ישראל כפי שנמדדת על ידי מרווחי ה-CDS עלתה באופן משמעותי מרמה של 0.88% ערב ההחלטה הקודמת על הריבית (24/8) לרמה של 1.07%, לאחר שבמהלך השבוע האחרון הגיע המרווח לרמה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז פרוץ המשבר. גם במרווחי ה-CDS במשקים המתעוררים נרשמה עליה חדה. עיקר העליה נרשם לאחר ההודעה על פשיטת הרגל של בנק ההשקעות "ליהמן ברדרס".
המשק העולמי: לאחרונה חלה החרפה משמעותית במשבר הפיננסי העולמי. התמוטטותו של בנק ההשקעות "ליהמן ברדרס" וחדשות רעות אחרות ממוסדות אחרים, החזירו את החששות לשווקים. שערי המניות שבו לרדת בחדות, מדדי הסיכון השונים עלו, המרווחים התרחבו לשיאים חדשים ואיגרות החוב הממשלתיות הקצרות של ארה"ב (Bill’s) נסחרו בתשואות שליליות. כתוצאה מכך, יצאו האוצר והבנק המרכזי של ארה"ב בשורה של צעדים שנועדו לטפל בבעיות במערכת הפיננסית ובשווקים הפיננסיים. בימים האחרונים נקט הממשל האמריקאי בצעד חזק יותר מכל הקודמים, עת הודיע האוצר האמריקאי על כוונתו לבקש אישור מהקונגרס לקנות נכסים בעייתיים מהמוסדות הפיננסיים בסכום של כ-700 מיליארד דולר. הפעילות הכלכלית: מתרחבת האטה העולמית וסימניה ניכרים עתה כמעט בכל המשקים. השאלה המרכזית שעומדת על הפרק היא אורכה ועומקה של ההאטה בצמיחה העולמית. בתוך כך, מרבית החזאים אופטימיים יותר לגבי ארה"ב מאשר ליתר מדינות ה-G7, בין השאר בעקבות הצעדים הנחושים שנוקטים האוצר האמריקאי וה-Fed על מנת לפתור את המשבר. עם זאת, ההערכה הרווחת היא שההאטה עלולה להחריף. האינפלציה: ירידת מחירי הסחורות, ובעיקר מחיר הנפט שירד החודש לראשונה מזה 6 חודשים אל מתחת ל-100 דולר לחבית, יחד עם ההאטה הכלכלית המחריפה ומשבר האשראי הקשה אשר צפויים להביא להתכנסות מוקדמת של האינפלציה אל תחום היעד במרבית המשקים, הביאה להורדות ריבית במספר משקים ולהעלאת ההסתברות להורדתה במשקים רבים נוספים.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אוקטובר ללא שינוי עקבית עם החזרת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים והיא משקפת את מכלול השיקולים בתחומי האינפלציה, העלייה באי-הודאות בשווקים הפיננסיים והתפתחויות הריאליות במשק הישראלי.  
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 5% - שיעור גבוה מהגבול העליון של תחום יעד יציבות המחירים. עם זאת, הירידה שנרשמה בחודשיים האחרונים במחירי הסחורות והאנרגיה בעולם, עשויה לתמוך בירידת האינפלציה בישראל – ובעולם. על רקע זה ועל רקע העלאות הריבית האחרונות ע"י בנק ישראל, נמצאות הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים משוק ההון ושל החזאים הפרטיים בתוך היעד.  
לאחרונה חלה החרפה במשבר הפיננסי בארה"ב ועמה עלתה אי-הודאות והתנודתיות במחירי הנכסים הפיננסיים בעולם ובישראל.  
המשק הישראלי נמצא כעת קרוב לתעסוקה מלאה, עם זאת, מספר אינדיקטורים מצביעים על התמתנות בקצב הפעילות הריאלית במשק - הירידה שחלה בחודשים האחרונים בגביית המיסים העקיפים, השינויים המאוד מתונים במדד המשולב, רמת הביקושים הנמוכה לצריכה פרטית ולהשקעות. במקביל, תחזיות הצמיחה בעולם עודכנו כלפי מטה.  
   
בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם ויפעל ככל שידרש על מנת להשיג יציבות מחירים, שהיא תנאי הכרחי לתמוך בצמיחה בת קיימא, ולתמוך ביציבות המערכת הפיננסית. בכפוף לכך, ימשיך הבנק לתמוך במכלול המטרות של המדיניות המקרו-כלכלית, בעיקר עידוד התעסוקה והצמיחה.