הוועדה המוניטרית החליטה ב-9 בינואר 2020 להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%

לצפייה בתדרוך הע​יתונאים ​​​



  • סביבת האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה. מדד נובמבר היה נמוך מהצפוי, ובשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.3%. האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות עשויה להעיד על קצב אינפלציה בסיסי נמוך יותר מבחודשים הקודמים. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להישאר נמוכה, אולם מרבית הציפיות והתחזיות לשנה נותרו בקרבת הגבול התחתון של היעד.
  • מאז החלטת הריבית הקודמת השקל  היה יציב יחסית מול הדולר בעת שמרבית המטבעות התחזקו מול הדולר. עם זאת, במהלך 2019 השקל התחזק ב-8.3% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי, התפתחות הממשיכה להקשות על  חזרת האינפלציה ליעד.
  • מרבית האינדיקטורים לפעילות מצביעים על כך שברבעון הרביעי המשיך המשק לצמוח בקצב נאה, ושוק  העבודה ממשיך להיות הדוק. עם זאת, לתקציב ההמשכי צפויה להיות השפעה מצמצמת משמעותית במחצית הראשונה של 2020 ונמשכת אי-הוודאות אודות המדיניות התקציבית לאחר מכן. על פי תחזית חטיבת המחקר צפויה האטה מסויימת בצמיחה ב-2020.
  • הפעילות הכלכלית העולמית ממשיכה להאט אך נראה שהסיכונים להחרפה משמעותית ירדו על רקע התקדמות במו"מ הסחר בין ארה"ב לסין ותוצאות הבחירות בבריטניה. האינפלציה נותרה נמוכה, אך מסתמן שהתהליך של העמקת ההרחבה המוניטרית על ידי הבנקים המרכזיים העיקריים הגיע למיצוי בשלב זה.

 

הוועדה מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתפתחויות בכלכלה העולמית והסיכונים למשק המקומי, וההתפתחויות בשער החליפין, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. כמו-כן, הוועדה נוקטת על פי הצורך באמצעים נוספים על מנת להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

 

לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן

 לנתונים בקובץ אקסל​

 

 

סביבת האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה. מדד נובמבר ירד ב-0.4%, נמוך מהצפוי, כך שהאינפלציה השנתית נותרה מתחת ליעד: בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.3% (איור 1 בקובץ הנתונים המצורף), וגם האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות מתייצבת ברמה נמוכה, מה שעשוי להעיד על קצב אינפלציה בסיסי נמוך מבחודשים הקודמים (איור 2). קצב האינפלציה במחירי המוצרים הבלתי סחירים נותר מתון, על רקע האטה בקצב העלייה של סעיף הדיור; אינפלציית המוצרים הסחירים נותרה שלילית, על רקע הירידה במחירי האנרגיה והייסוף. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להישאר נמוכה, אולם מרבית הציפיות והתחזיות לשנה נותרו בקרבת הגבול התחתון של היעד (איור 4), ומהתחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר עולה שהאינפלציה ב-2020 צפויה להסתכם ב-1%, נמוך ב-0.2% מבתחזית הקודמת; בציפיות המחושבות על סמך החוזים על המדד מסתמנת ירידה מתונה לאורך החודשים האחרונים. הציפיות (פורוורד) משוק ההון לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו ככלל יציבות מאז החלטת הריבית האחרונה ובימים האחרונים חלה בהם עלייה קלה (איור 5). מאז החלטת הריבית הקודמת שער החליפין מול הדולר היה יציב יחסית, בעת שמרבית המטבעות התחזקו מול הדולר. עם זאת, במהלך 2019 השקל התחזק ב-8.3% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי (איור 7), התפתחות הממשיכה להקשות על  חזרת האינפלציה ליעד.

 

מרבית האינדיקטורים לפעילות מצביעים על כך שברבעון הרביעי המשיך המשק לצמוח בקצב נאה: כך עולה מסקר המגמות לדצמבר ומסקר החברות לרבעון הרביעי (איור 13), מהמדד המשולב לנובמבר (איור 14), וממדד מנהלי הרכש. יצוא הסחורות נותר יציב באוקטובר ונובמבר, ויצוא השירותים המשיך לצמוח באוקטובר בקצב מהיר (איור 15). לעומתם, מדד אמון הצרכנים ירד באוקטובר ובנובמבר. שוק העבודה ממשיך להיות הדוק: שיעור האבטלה נותר נמוך תוך עלייה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה (איור 17), ונמשכת עליית השכר על-אף ירידה מתונה בשיעור המשרות הפנויות ובלימת הגידול במשרות השכיר. לתקציב ההמשכי צפויה להיות השפעה מצמצמת משמעותית במחצית הראשונה של 2020, גם לאור תוואי פירעון החוב הממשלתי, ונמשכת אי-הוודאות אודות המדיניות התקציבית לאחר מכן, והשלכותיה על הפעילות והאינפלציה. על פי תחזית חטיבת המחקר צפויה האטה מסויימת בצמיחה ב-2020, כתוצאה מהמשך ההאטה בסחר העולמי ומהצמצום התקציבי: התוצר צפוי לצמוח ב-2.9%, מזה כ-0.3% כתוצאה מההשפעה החד פעמית של תחילת הפקת הגז מלוויתן על הצמיחה. ב-2021 התוצר צפוי לצמוח ב-3.2%.

מדדי המניות בישראל היו יציבים יחסית מאז החלטת הריבית הקודמת, על אף עליות השערים בעולם. תשואות האג"ח הממשלתיות לטווחים הארוכים ירדו מאז החלטת הריבית הקודמת, על אף המשך עליית תשואות באירופה ובארה"ב (איור 8).

מחירי הדירות ממשיכים לעלות במתינות, ובשנה האחרונה הם עלו ב-2.6%. מספר עסקאות הרכישה גדל, בהובלת רוכשי דירות ראשונות.  נמשכת ההתרחבות בהיקף המשכנתאות, וריבית המשכנתאות הוסיפה לרדת.

הפעילות הכלכלית העולמית ממשיכה להאט אך מספר אינדיקטורים מעידים על אפשרות לשיפור מתון בחודשים הקרובים. לאחר תקופה ארוכה של עדכונים כלפי מטה בתחזיות הצמיחה העולמיות, התחזיות של בתי ההשקעות נותרו יציבות, ומצביעות על התמתנות בצמיחה של המשקים העיקריים בשנת 2020 ושיפור מסוים ב-2021 (איור 20); למעט בארה"ב, מרבית הנתונים ברבעון הרביעי הצביעו על המשך האטה בקצב הצמיחה, ועיקר החולשה ממוקדת בתעשייה. ההאטה בסחר העולמי נמשכת (איור 21), אך הסיכונים להחרפה משמעותית ירדו על רקע התקדמות במו"מ הסחר בין ארה"ב לסין ותוצאות הבחירות בבריטניה. האינפלציה נותרה נמוכה מהיעדים המנחים את הבנקים המרכזיים (איור 23), אך מסתמן שהתהליך של העמקת ההרחבה המוניטרית על ידי הבנקים המרכזיים העיקריים הגיע למיצוי בשלב זה. בשווקים הפיננסיים נרשמו עליות שערים במדדי המניות (איור 26). בארה"ב, ה-FED הותיר את הריבית על כנה, ומהמסרים שהעביר עולה שהריבית צפויה להיוותר ברמתה אלא אם יחול שינוי מהותי במצב הכלכלי. הצמיחה הפתיעה לטובה גם ברבעון הרביעי, והסכם הסחר המתגבש עם סין עשוי לתרום להתאוששות בתעשייה. באירופה הצמיחה ממשיכה להיות מתונה, בעיקר בגרמניה ובאיטליה, ומגזר התעשייה מכביד על הפעילות. ה-ECB  הותיר את הריבית ללא שינוי, וצפוי להותיר את המדיניות על כנה לאורך זמן. ביפן אינדיקטורים מוקדמים מצביעים על האטה בצמיחה ברבעון הרביעי, על רקע העלאת המע"מ. נתוני הפעילות בסין היו חיוביים אך מגמת ההתמתנות ארוכת הטווח ממשיכה. מחיר הנפט עלה על רקע צמצום בהיצע והצפי לעליית ביקושים (איור 24).

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-23/1/2020. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-24/2/2020, בשעה 16:00.