המסחר בשוק מטבע החוץ בחודש אוקטובר 2014

גרפים ונתונים

התפתחות שער החליפין – התחזקות הדולר מול השקל, במקביל התחזקות הדולר בעולם.
במהלך חודש אוקטובר נחלש השקל מול הדולר בשיעור של כ- 2.4%, ומול האירו השקל נחלש בשיעור של 2.3%. בכך נמשכה גם החודש מגמת הפיחות של השקל מול הדולר, אשר פוחת במצטבר, מסוף חודש יולי, בשיעור של כ- 11.3%. מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, נחלש השקל בכ-2.3%.
בעולם, הדולר התחזק באוקטובר מול רוב המטבעות  בכלל זה בכ-0.1% מול האירו, בכ-0.1% מול הפרנק השוויצרי, בכ-1.3% מול הפאונד הבריטי ובכ-1.5% מול הין היפני.
 
תנודתיות שע"ח – עלייה ניכרת בסטיית התקן בפועל במקביל לעליה בסטיית התקן הגלומה.
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – עלתה החודש בשיעור משמעותי של- 5 נקודות אחוז ועמדה בסוף חודש אוקטובר על 9.3%. עם זאת, רמה זו אינה חריגה בהשוואה לתקופות קודמות של עלייה בתנודתיות.
רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, עלתה ועמדה בסוף אוקטובר על 7.9%, בהשוואה ל- 7% בספטמבר.
במקביל, סטיות התקן הגלומות באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים ומפותחים עלו אף הן, ועמדו בחודש אוקטובר ברמה ממוצעת של 8.3% ו-7.7% בהתאמה (ראה תרשים 4).
 
נפח המסחר בשוק המט"ח– ירידה בנפח המסחר הכולל ועלייה בחלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר.
נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש אוקטובר הסתכם בכ-135 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-152 מיליארדים בחודש ספטמבר. נפח המסחר היומי הממוצע ירד בכ-15% ועמד על כ-7 מיליארד דולר ביום.
נפח המסחר בעסקות המרה (עסקות ספוט ועסקות פורוורד) הסתכם בחודש אוקטובר בכ-43 מיליארד דולר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות המרה ירד באוקטובר בכ-10% בהשוואה לחודש ספטמבר. במהלך חודש אוקטובר רכש בנק ישראל  280 מיליוני דולרים בעסקאות המרה[1], במסגרת תכנית הרכישות שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין.
נפח המסחר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק" (אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע) הסתכם בחודש אוקטובר בכ-11 מיליארד דולר, הממוצע היומי החודש ירד בכ-18% בהשוואה לספטמבר ועמד על כ-560 מיליון דולר.
נפח המסחר בעסקות החלף הסתכם באוקטובר בכ- 80 מיליארד דולר בהשוואה לכ-92 מיליארד דולר בספטמבר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקות החלף ירד בכ-17% מחודש שעבר ועמד על כ- 4 מיליארד דולר ביום.
חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקות המרה, עסקות באופציות ועסקות החלף) עלה מחודש שעבר ועמד בסוף אוקטובר על כ-30%,  בהשוואה לכ-27% בספטמבר  (ראה תרשים 5).
 
לוחות ותרשימים
 
09-11-2014-H1.png

 09-11-2014-H2.png
09-11-2014-H3.png

09-11-2014-H4.png

09-11-2014-H5.png

09-11-2014-H6.png


עסקות במט"ח עם הבנקים המקומיים לפי מכשירים ונגזרים (במיליוני דולרים)

 
 
נפח עסקאות המרה (1)
עסקאות החלף (סוופ)[1] (2)
עסקאות החלף Cross Currency Swap[2] (3)
נפח עסקאות באופציות[3] (4)
נפח המסחר הכולל (1)+(2)+(3)+(4)
אוקטובר 2014    (נתון ארעי)
סה"כ
43,142
80,065
702
11,204
135,113
סה"כ (ממוצע יומי לפי 20 ימי מסחר)
2,157
4,003
35
6,756
תושבי חוץ
17,743
18,962
292
3,936
40,933
מזה: מוסדות פיננסיים זרים
17,165
17,976
292
3,890
39,323
תושבי ישראל
25,399
61,103
410
7,268
94,180
מזה: סקטור ריאלי
6,754
7,392
10
3,076
17,232
         סקטור פיננסי
4,850
39,490
200
2,489
47,029
         מוסדיים (כולל חברות ביטוח)
4,161
5,008
0
75
9,244
         יחידים + קרנות נאמנות
1,089
3,625
0
450
5,164
        בנק ישראל
280
0
0
0
280
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז
280
0
0
0
280
       אחרים[4]
3,116
12
0
140
3,268
      בנקים מקומיים[5]
5,149
5,576
200
1,038
11,963
ספטמבר 2014
סה"כ
92,226
962
13,002
151,760
סה"כ (ממוצע יומי לפי 19 ימי מסחר)
4,854
51
684
7,987
תושבי חוץ
17,749
18,956
0
4,381
41,086
מזה: מוסדות פיננסיים זרים
17,144
18,505
0
4,317
39,966
תושבי ישראל
27,821
73,270
962
8,621
110,674
מזה: סקטור ריאלי
8,449
5,193
467
4,419
18,528
         סקטור פיננסי
5,746
41,021
180
2,526
49,473
         מוסדיים (כולל חברות ביטוח)
4,149
9,505
85
0
13,739
         יחידים + קרנות נאמנות
1,549
9,335
0
504
11,388
        בנק ישראל
0
0
0
0
0
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז
0
0
0
0
0
        אחרים
3,843
21
0
211
4,075
       בנקים מקומיים
4,085
8,195
230
961
13,471

[1] רגל אחת בלבד של עסקת החלף, כלומר הערך הנומינאלי של העסקה (בהתאם להגדרות ה- BIS).
[2]  הקרנות המוחלפות בעסקות Cross Currency Swap יחושבו לצורך הנפח כרגל אחת בלבד, במקרים בהם הרגליים    
   מקזזות זו את זו.
[3]  ה- National value הכולל של עסקות קנייה ומכירה של Call ו- Put.
[4]  כולל גופים כמו מנהלי תיקים, מלכ"רים, מוסדות לאומיים וכאלו שלא נכללים ביתר הסעיפים.
[5]  סך המסחר הבין בנקאי מחולק בשניים.