בנק ישראל מפרסם את דוח האינפלציה לרביע הראשון של 2009

06.5.2009
 
בנק ישראל מפרסם את דו"ח האינפלציה לרביע הראשון של 2009
 
לדו"ח המלא - לחץ כאן
 
דוח האינפלציה לרביע הראשון של 2009 מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד – הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.  
קצב עליית המחירים הואט משמעותית במחצית השנה האחרונה יחסית לאמצע 2008 - על רקע ירידת מחירי הסחורות בעולם והצטמצמות הביקושים המקומיים. מדד המחירים לצרכן ירד ברביע הראשון של 2009 ב-0.1 אחוז בהשפעת גורמים עונתיים. בניכוי גורמים אלו עלה המדד ברביע זה ב-0.5 אחוז. קצב עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים היה בסוף הרביע הראשון 3.6 אחוזים, מעל לגבול העליון של יעד האינפלציה, ונמוך במידה משמעותית מאשר באמצע 2008. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה ירדו בסוף 2008 ירידה משמעותית, וברביע הראשון של 2009 הן התייצבו מעט מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה (1%).  
השפעותיו של המשבר העולמי על המשק הישראלי, שהיו בתחילה מתונות, יחסית למדינות אחרות, ניכרות כעת בבירור בהתכווצות הפעילות המשקית, על כל ענפיה, תוך פגיעה משמעותית הן ביצוא והן בשימושים המקומיים. לצד זאת נרשמה ברביע הראשון של 2009 התייצבות בשווקים הפיננסיים: לאחר ירידות חדות של מחירי הנכסים הפיננסיים ברביע האחרון של 2008 התייצבו מחיריהם, ופערי התשואות בין איגרות החוב הקונצרניות לממשלתיות התייצבו ואף הצטמצמו במהלך הרביע הראשון של 2009, תוך חידוש חלקי של ההנפקות הקונצרניות. ייתכן שהתפתחות זו רומזת על ציפיות להקלה מסוימת בסביבה הכלכלית, אולם בשוק העבודה תתבטא ההקלה רק מאוחר יותר, שכן תגובתו של שוק זה על שינויים בפעילות באה בדרך כלל בפיגור.  
על רקע החרפת ההאטה בפעילות המשקית בעולם ממשיכות ממשלות לנקוט מדיניות פיסקלית מרחיבה, כדי לתמוך ביציבותו של המגזר הפיננסי ולסייע לפעילות הריאלית. כן מתמידים הבנקים המרכזיים במדיניות מוניטרית מרחיבה, באמצעות הורדת הריבית וכלים נוספים.  
בנק ישראל נקט בתקופה זו במדיניות מוניטרית מרחיבה במטרה לצמצם את פגיעתו של המשבר העולמי בפעילות הריאלית במשק, תוך דאגה ליציבות הפיננסית ושמירה על יציבות המחירים. מראשית השנה הפחית בנק ישראל את הריבית ב-2 נקודות אחוז - מ-2.5 אחוזים בדצמבר 2008 עד 0.5 אחוז במאי 2009. נוסף על הפחתת הריבית החל בנק ישראל בפברואר לרכוש איגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני, כדי לתמוך בירידת התשואות, המשמשות בסיס התייחסות לקביעתן של ריביות הטווח הבינוני והארוך על האשראי במשק. כן המשיך הבנק ברכישות של מטבע חוץ, שהוחל בהן לפני כשנה.  
קביעת ריבית בנק ישראל ברמה שעליה מכריז הבנק בכל חודש מחייבת פעולות לעיקור עודפי הנזילות של הבנקים; ללא פעולות אלו הריבית לטווח הקצר ביותר הייתה יורדת אל מתחת לרמה המוצהרת. מטרתן של רכישות מטבע החוץ ואיגרות החוב הממשלתיות היא לתמוך בביצועה של מדיניות מוניטרית מרחיבה כשהיכולת להוריד את הריבית הקצרה ממוצה למעשה. כל זאת כדי לעודד את הפעילות במשק ולמנוע את גלישתו לסביבה של ירידת מחירים מתמשכת.  
על פי ההערכות של בנק ישראל ושל חזאים פרטיים והציפיות הנגזרות משוק ההון, צפוי שיעור האינפלציה להיות בשנה הקרובה בסביבת הגבול התחתון של יעד האינפלציה. עדכון התחזית יחסית לדוח האינפלציה הקודם נובע משינוי תנאי הרקע: ירידה חדה יותר ממה שנחזה אז בסחר העולמי, התורמת להאטה נוספת בפעילות המקומית, וכנגדה ציפייה לעלייה מתונה של מחירי הסחורות בעולם. המשך מגמת ההאטה בפעילות העולמית, תוך החרפת ההאטה בפעילות המקומית ויציבות או ירידה של מחירי הסחורות בחו"ל, עשויים להתבטא באינפלציה נמוכה יותר, ואף שלילית.  
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם ולפעול לשמירת האינפלציה בתחום היעד תוך עידוד הפעילות הריאלית ותמיכה ביציבות הפיננסית.  
לצד המדיניות המוניטרית, שתפעל באמצעות מכלול הכלים העומדים לרשותה, על הממשלה החדשה לנקוט את המדיניות הפיסקלית הדרושה לשם תמיכה בפעילות הריאלית וצמצום פגיעתו של המיתון. כדי לאפשר את האצת הפעילות חשוב להבטיח את פעילותם התקינה של המערכת הבנקאית ושוק ההון, ובכך להקל את מימון פעילותו של המגזר העסקי. זאת תוך שמירה על יציבותה של המערכת הפיננסית, שהיא תנאי להתחדשותה של צמיחה בת-קיימא במשק.