בנק ישראל מפרסם את דוח האינפלציה לרביע השני של 2009

02.08.2009
 
בנק ישראל מפרסם את דו"ח האינפלציה לרביע השני של 2009
 
לדו"ח המלא - לחץ כאן
 
דוח האינפלציה לרביע השני של 2009 (התקופה הנסקרת בדוח זה) מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד – הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.
מדד המחירים לצרכן עלה ברביע השני של 2009 עליה ניכרת של 2.3 אחוזים. זאת בהשפעתם של מחירי האנרגיה, שעלו בכ-8.0 אחוזים, וגורמים עונתיים - שהבולט בהם הוא עלייה של 17.1 אחוזים ברכיב ההלבשה וההנעלה.
בחינה של התפתחות המחירים מתחילת השנה מלמדת כי עליית המחירים במחציתה הראשונה מסתכמת ב-2.1 אחוזים, ומובלת על ידי שני רכיבים: האנרגיה, שמחיריה עלו ב-8.1 אחוזים, והדיור, שהתייקר ב-2.8 אחוזים. עלייתו של סעיף הדיור (שהחלה באמצע 2008) משקפת בעיקר את ייקור שכר הדירה - ככל הנראה על רקע מחסור בדיור להשכרה. המדד ללא אנרגיה ודיור עלה מתחילת השנה בשיעור מתון יחסית, 1.3 אחוזים (קצב שנתי של כ-2.6 אחוזים).
ברביע השלישי צפויה עליית מחירים גבוהה יחסית, כתוצאה מהעלאת המסים העקיפים וייקור המים. עם זאת ההערכה שלנו היא שלעת עתה סיכון האינפלציה לשנה הקרובה הוא מוגבל, שכן עדיין פועלים מספר כוחות למיתון עליית המחירים: רמת הביקושים לתוצרת המקומית עדיין נמוכה בהרבה מכושר הייצור; בעולם קיים עודף ניכר של כושר ייצור, רמת הריבית נמוכה, וכן גם הציפיות לאינפלציה; גם ההסתברות לעלייה חדה של שער החליפין - שבעבר היה גורם סיכון שתמך בתהליך האינפלציה, ולעתים אף ליבה אותו - נראית בשלב זה נמוכה.
ברביע האחרון של שנת 2008 ובמחצית הראשונה של שנת 2009 פקד את משקי העולם מיתון חריף. הירידה בפעילות התבטאה גם בירידה ניכרת של היקף הסחר העולמי - תוצאת ירידה של הביקוש למוצרים בני קיימא, לחומרי גלם, למוצרי ביניים ובייחוד למוצרים סופיים. קרן המטבע הבין-לאומית מעריכה כי ב-2009 יתכווץ הסחר העולמי ב-12 אחוזים. עם זאת התחזקו ברביע השני הסימנים שלפיהם המיתון העולמי מתקרב לנקודת השפל שלו. המדיניות המוניטרית והפיסקלית המרחיבה שננקטה במרבית המדינות החלה לשאת פירות: ברביע השני התמתן המשבר הפיננסי העולמי, שערי המניות בבורסות בעולם עלו, מחנק האשראי הוקל, ומסתמנת התחדשות של גיוס הון על ידי הנפקת אג"ח ומניות. עם זאת הביקושים והפעילות העולמית עדיין שרויים בשפל.
במשק הישראלי - ברביע הראשון של השנה נמשכה ואף החריפה הירידה בפעילות הריאלית, שהחלה ברביע האחרון של 2008, פער התוצר התרחב, ועלה שיעור האבטלה. ברביע השני הסתמנה האטה ואף בלימה של הירידה בפעילות, וכמה אינדיקטורים מצביעים על האפשרות של תחילת תפנית בחלק מהמגזרים (בעיקר בצריכה הפרטית ובסחר החוץ). נתוני סקר החברות של בנק ישראל לרביע השני מצביעים על ירידה מתונה של סך הפעילות במגזר העסקי, לאחר שני רביעים של ירידות חדות. אינדיקטורים לצריכה הפרטית[1] מלמדים על התייצבותה ברביע השני, ואף על אפשרות של גידול מתון, לאחר ירידה של כ-3.9 אחוזים (במונחים שנתיים) בשני הרביעים הקודמים. נתוני סחר החוץ לרביע השני מבטאים התמתנות של הירידה ביבוא הסחורות ועלייה מתונה של היצוא. כמו כן הסתמנה ברביע השני התמתנות של קצב הירידה בגביית המסים הישירים והעקיפים.
ברביע הראשון של 2009 עלה שיעור האבטלה ל-7.6 אחוזים, תוך עליית שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ואינדיקטורים לרביע השני מצביעים על המשך עלייתו[2]. מאחר שהירידה בביקושים פועלת על שוק העבודה בפיגור, סביר ששיעור האבטלה יוסיף ויעלה גם בהמשך השנה. ברביע הראשון נרשמה עלייה מסוימת של השכר לעומת הרביע הקודם, אך רמתו של השכר הריאלי נמוכה בכ-3.5 אחוזים מזו של התקופה המקבילה אשתקד. גביית מס הבריאות בחודשים אפריל ומאי הייתה נמוכה מאשר בתקופה המקבילה אשתקד (ונמוכה גם מזו של הרביע הראשון) - אינדיקטור להמשך הירידה בסך תשלומי השכר, שמשמעותה ירידה של מספר המועסקים ו/או של השכר למועסק.
במחצית הראשונה של השנה ירדה ההוצאה הציבורית (על רקע אי אישור התקציב), אך עקב התכווצות הפעילות ירדה יותר גביית המסים, והגירעון הממשלתי גדל. במחצית השנייה של השנה צפוי (כמתוכנן) גידול משמעותי של הוצאות הממשלה, על רקע אישור התקציב והוצאות חסר במחצית הראשונה, והגירעון הממשלתי צפוי להמשיך ולהתרחב. כדי להקטין את הגירעון בתקציב החליטה הממשלה להעלות את שיעורי המסים העקיפים. צעד זה, וכן ייקור המים, אמורים לתרום עלייה של כ-כאחוז אחד ברמת המחירים ברביע השלישי של השנה.
במהלך הרביע השני נשמרה הרמה הנמוכה של ריבית בנק ישראל, שנקבעה באפריל 2009 - 0.5 אחוז. במקביל המשיך בנק ישראל בצעדי ההקלה הכמותית: רכישת מטבע חוץ בקצב של 100 מיליוני דולרים ביום ורכישת אג"ח ממשלתיות בסך של 200 מיליוני ש"ח ביום. הרכישות מיועדות, בין היתר, לתמוך בירידה של ריביות השוק לטווחים הארוכים (כלומר לצמצם את הפער שבין ריביות השוק לריבית בנק ישראל) ובעליית שער החליפין, ובכך לרכך חלק מההשפעה המרסנת של המשבר העולמי על הביקושים המקומיים. בין השאר מיתנו צעדים אלה את העלייה שהייתה ברביע השני בתשואה-לפדיון על האג"ח הממשלתיות לטווחים הארוכים, התפתחות שנבעה מהגידול הצפוי של הגירעון הממשלתי ומעליית התשואות לטווחים הארוכים בעולם.
ברביע השני נמשך השיפור במגזר הפיננסי בישראל. זאת הודות לשיפור במגזר הפיננסי בעולם (שהושפע מצעדי ההרחבה של הבנקים המרכזיים והממשלות) ולצעדי ההרחבה המוניטרית שנקט בנק ישראל. השיפור התבטא בהמשך העלייה של מחירי המניות ובהתרחבות משמעותית של גיוס ההון על ידי המגזר הפרטי באמצעות הנפקת אג"ח קונצרניות בד בבד עם המשך ההצטמצמות של פער התשואות מול האג"ח הממשלתיות - התפתחויות המעידות על שיפור בהערכות השוק לגבי יכולת החזר החובות של הקונצרנים. חיזוק להערכה זו ניתן לקבל גם מסקר החברות של בנק ישראל לרביע השני, שבו דווח על הקלה במגבלת האשראי על פעילותן של הפירמות.
נתונים על היקף האשראי קיימים עד מאי 2009. סך האשראי למגזר העסקי הגיע במאי לרמה קרובה לזו של דצמבר 2008. יציבותו משקפת עלייה של 4.9 אחוזים באשראי החוץ-בנקאי, לאחר ירידה של 2.8 אחוזים במהלך שנת 2008. התפתחות האשראי החוץ-בנקאי מבטאת עלייה בהיקף ההנפקות של אג"ח קונצרניות בבורסה, בד בבד עם ירידת התשואות-לפדיון במגזר זה, שמשמעותה ירידת הסיכון של העסקים. לעומת זאת ירד האשראי הבנקאי לציבור בחמשת החודשים הראשונים של 2009 ב-2.4 אחוזים, לאחר עלייה של 8.0 אחוזים בשנת 2008, וזאת במקביל לירידה בעלויותיו. ייתכן שהדבר מעיד על רפיון מסוים בביקוש לאשראי בנקאי.
במהלך הרביע השני עלו הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה, הן על פי שוק ההון והן על פי החזאים, לסביבת מרכז יעד האינפלציה. (לאחר פרסום מדד יוני הוסיפו הציפיות ועלו לשיעור הקרוב לגבול העליון של היעד.) להתפתחות זו תרמו ככל הנראה העלאת המסים העקיפים ומחירי המים, שצפויה להשפיע על המחירים ברביע השלישי, והעלייה שהייתה במהלך הרביע השני במחירי הסחורות והנפט. בחודשים הקרובים תיתכן אפוא עליית מחירים גבוהה יחסית, שתתבטא בעליית קצב האינפלציה השנתי (במדידה של 12 החודשים הקודמים). בהמשך השנה צפויה האינפלציה להתמתן - על רקע המיתון המתמשך בביקושים המקומיים והעולמיים והרפיון הצפוי להימשך, לפחות עוד זמן מה, בשוק העבודה.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם, ולפעול לשמירת האינפלציה בתחום היעד, תוך עידוד הפעילות הריאלית ותמיכה ביציבות הפיננסית.
   
   
 
היבוא לצריכה שוטפת ושל בני קיימא, מדדי אמון הצרכנים, מכירות רשתות השיווק, הפדיון בענפי המסחר והשירותים, הרכישות בכרטיסי אשראי, לינות הישראלים בבתי מלון, תקבולי המע"מ על יבוא. 1
שיעור האבטלה על פי נתון המגמה של הלמ"ס הגיע במאי ל-8.4 אחוזים. 2