ריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר 2009 תישאר ללא שינוי

24.9.2009
 
ריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר 2009 תישאר ללא שינוי
 
מבנק ישראל נמסר כי ריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר 2009 תישאר ללא שינוי ותעמוד על 0.75%.
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה ב-0.5% - בדומה להערכות המוקדמות. בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.1%. מתחילת השנה עלה המדד הכללי ב-3.7%. ואולם, בניכוי עונתיות והשפעת עליות מחירים שנבעו משינויים במיסוי (העלאת המס על הסיגריות והדלק, העלאת המע"מ והיטל הבצורת), מתחילת השנה עד אוגוסט, קצב האינפלציה השנתי הוא בסביבת מרכז היעד.
תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים, שירדו בסוף אוגוסט אל מתחת למרכז יעד האינפלציה, שבו ועלו בתחילת ספטמבר, וכעת ממוצע הציפיות - של החזאים ושל אלו הנגזרות משוק ההון - הוא 2.3%. ממוצעי תחזיות החזאים לחודשים ספטמבר ואוקטובר הם ירידה של עשירית האחוז ועלייה של שתי עשיריות האחוז, בהתאמה. על פי תחזיות אלה, האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים צפויה להישאר בקרבת הגבול העליון של היעד גם בחודשיים הקרובים. על פי שוק ההון צפוי בחודשים הקרובים תוואי עולה של הריבית, כך שבעוד שנה צפויה ריבית בנק ישראל להגיע ל-2.4%. על פי ממוצע תחזיות החזאים צפויה הריבית לחודש אוקטובר לעלות ב-0.1%, ולהגיע בעוד שנה ל-2.8%.
הפעילות הריאלית: הנתונים שנוספו בחודש האחרון מעידים על המשך התאוששות פעילות המשק. בסוף אוגוסט עדכן בנק ישראל כלפי מעלה את תחזית הצמיחה לשנים 2009 ו-2010 מירידה של 1.5% ב-2009 ועלייה של 1% ב-2010 ליציבות ב-2009 ולצמיחה חיובית של 2.5% ב-2010. המדד המשולב למצב המשק עלה באוגוסט ב-1.3%, לאחר עלייה של 1.1% ביולי ועליות גם בחודשיים שקדמו לו. עם זאת, יש לציין כי העלייה במדד המשולב משקפת בעיקר את העלייה בנתוני יצוא הסחורות והשירותים בעוד שביצור התעשייתי ובפדיון ענפי המסחר והשירותים נרשמו ביולי ירידות. ממצאים ראשונים מסקר החברות לרביע השלישי מצביעים גם הם על התאוששות הפעילות - מאזן נטו חיובי, לראשונה מאז הרביע השני של 2008.
שוק העבודה והשכר: נתוני סקר כוח אדם לרביע השני מצביעים על הרעה נוספת בשוק העבודה, אמנם בקצב מתון יותר מאשר ברביעים הקודמים: ברביע השני עלה שיעור האבטלה ב-0.4 נקודת אחוז, ל-8%, שיעור נמוך מההערכות המוקדמות. למרות גידולה של האבטלה במשבר הנוכחי, שיעוריה לא הגיעו לרמות הגבוהות שאפיינו את המיתון של 2001-2003. השכר הריאלי והשכר הנומינלי היו בחודשים אפריל-יוני 2009 נמוכים ב-3.6% ו-0.6%, בהתאמה, מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. כנגד זאת מצביעים נתוני מס הבריאות לחודש יולי על גידול בסך תשלומי השכר בהמשך לעליה בחודש הקודם.
הממשלה: בחודשים ינואר-אוגוסט הסתכם הגירעון הכולל ללא אשראי נטו ב-19.4 מיליארדי ש"ח, לעומת עודף של 1.5 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. תחזית גרעון הממשלה על בסיס הביצוע מתחילת השנה ועד לחודש אוגוסט היא לשיעור נמוך במעט מהיעד הממשלתי של 6 אחוזי תוצר. באוגוסט התייצבה גביית המיסים הישירים, לאחר תקופה ארוכה של ירידות. בגביית המסים העקיפים מסתמנת מגמה של עלייה מתונה החל מאפריל.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23.8.09, ועד 23.9.09, התחזק השקל מול הדולר ב-2.26%, ונחלש מול האירו ב-1.1%. במונחים של שער החליפין האפקטיבי התחזק השקל בתקופה זו ב-0.46%. התחזקות השקל מול הדולר לא הייתה בולטת ביחס לעולם, שכן חלק מהמטבעות העיקריים התחזקו אף יותר. בין הסיבות להתחזקות השקל נציין את העודף בחשבון השוטף ואת העלאת ריבית בנק ישראל. פעילות בנק ישראל בשוק המט"ח מיתנה מגמה זו.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23.8.09, ועד 23.9.09, עלו מדדי המניות ת"א 25 ות"א 100 ב-0.6%. זאת למרות הידיעות על חברות אשר לא יוכלו לפרוע את חובותיהן העיבו על שוק המניות והאג"ח הקונצרניות במהלך רוב התקופה. עליות השערים במדדי המניות המובילים בעולם היו גבוהות יותר. המסחר באפיקים הממשלתיים אופיין בירידת תשואות במהלך רוב התקופה: באפיק הממשלתי השקלי הלא צמוד הירידות היו משמעותיות - כ-20 עד 45 נקודות בסיס לאורך כל העקום, באפיק הצמוד - ירידות של כ-10 עד 30 נקודות בסיס לאורך כל העקום - וממוקדת יותר בטווח הקצר. עקום המק"מ לעומת זאת אופיין בעליית תשואות של כ-15 עד 30 נקודות בסיס לאורך כל העקום, כשתשואת המק"מ לשנה עומדת על כ-1.7%. המירווח בין תשואת אג"ח לא-צמודה של ממשלת ישראל ל-10 שנים לתשואת אג"ח של ממשלת ארה"ב נותר כמעט ללא שינוי, ברמה של כ-1.70 נקודות אחוז. האפיק הקונצרני עבר, לראשונה מזה מספר חודשים, לירידות שערים חדות (בעקבות הידיעות על חברות שלא יוכלו לפרוע את חובותיהן), אך בימים האחרונים ניכרת חזרה לעליות שערים. בסיכומה של התקופה שבין 23.8.09 ל-23.9.09, מדד התל-בונד 20 עלה בכ-1.39%, ואילו התל-בונד 40 ירד ב-1.6%. החודש הונפקו אג"ח קונצרניות בסכום של כ-4 מיליארד ש"ח ומתחילת השנה - כ-30 מיליארד ש"ח זאת לעומת 22 מיליארד ש"ח בכל שנת 2008. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווחי ה-CDS, ירדה מרמה של 1.15 נקודות אחוז לרמה של 1%, בדומה למגמה העולמית.
כמות הכסף: קצב ההתרחבות של המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) בהסתכלות של 12 החודשים האחרונים הגיע באוגוסט ל-64%, לעומת 56% ביולי. המצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) בהסתכלות על 12 חודשים לאחור התרחב באוגוסט ב-20% - שיעור דומה לזה של יולי. למעשה נמשך תהליך ההתאמה של הרכב תיק הנכסים לריבית הנמוכה. עם זאת, עדיין קשה להעריך כיצד השפיעה העלאת של הריבית של ספטמבר על התפתחות המצרפים המוניטריים.
המשק העולמי: שנה לאחר קריסת "ליהמן ברדרס", מתרבים הסימנים שלפיהם הכלכלה העולמית מצליחה להיחלץ מהמשבר ולחזור לפסים של צמיחה. גם החודש נמשכה המגמה החיובית שהסתמנה במארס. היקף הסחר העולמי גדל בחודש יוני ב-2.5% (בחישוב חודשי), כן עדכנה קרן המטבע הבין-לאומית החודש את תחזית הצמיחה הגלובלית כלפי מעלה. ואולם, יש גם חששות כי בחלק מהמגזרים המשבר עדיין לא הסתיים ובפרט בסקטור הפיננסי. בתי ההשקעות צופים לשנים 2009 ו-2010 אינפלציה גלובלית של 1.5% ו-2.5%, בהתאמה, וכנגד זאת עדיין ישנם חששות לדפלציה בארה"ב, באירופה ובעיקר ביפן. הבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכים במדיניות מוניטארית מרחיבה. לסיכום, התנאים הפיננסיים והכלכליים בעולם ממשיכים להשתפר.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אוקטובר ללא שינוי ברמה של 0.75 נקודות אחוז, תורמת לחזרת האינפלציה לתחום היעד ולביסוס ההתאוששות בפעילות תוך תמיכה ביציבות הפיננסית.
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נמצאת מעט מעל גבולו העליון של טווח יעד האינפלציה. ואולם, מתחילת השנה, האינפלציה בניכוי השפעות השינויים במיסוי ובניכוי עונתיות, נמצאת במרכז היעד. גם הצפיות לאינפלציה של החזאים ושוק ההון ל-12 החודשים הבאים נמצאות בקרבת מרכז היעד. שיעור האינפלציה צפוי לחזור לתוך טווח היעד לאחר שיפוגו ההשפעות קצרות הטווח של השינויים במיסוי. ייסוף השקל מול שער החליפין האפקטיבי בחודשים האחרונים תומך בהתמתנות האינפלציה.  
המשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית והצפי להאצת הצמיחה בארץ ובעולם מצביעים על כך שהסביבה הנוכחית היא של יציאה מהמיתון. אולם, הצמיחה הנמוכה בתוצר בשלושת הרביעים האחרונים הביאה לפער תוצר המשתקף, בין היתר, בשיעור האבטלה הגבוה, ופועל למיתון הלחצים האינפלציוניים. בנוסף, קיימת אי ודאות לגבי עוצמת ההתאוששות במשק הישראלי, בין היתר, בגלל חוסר הודאות בנוגע להתאוששות במשק העולמי.  
ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים.  
בהחלטתו להותיר את הריבית ללא שינוי ולהמשיך במדיניות מוניטארית מרחיבה ומדיניותו בשוק המט"ח, מאזן בנק ישראל בין הצורך בהחזרת האינפלציה לתחום יעד יציבות המחירים, הצורך לתמוך בהתאוששות הכלכלה ולהגביר את התעסוקה, נוכח שיעור האבטלה הגבוה, והצורך בשמירה על היציבות הפיננסית.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם וישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2009 יפורסמו ב-12/10/2009.
החלטת הריבית לחודש נובמבר 2009 תתפרסם ב-26/10/2009 בשעה 17.30.