ריבית בנק ישראל לחודש נובמבר 2009 תישאר ללא שינוי

26.10.2009
 
ריבית בנק ישראל לחודש נובמבר 2009 תישאר ללא שינוי
 
מבנק ישראל נמסר כי ריבית בנק ישראל לחודש נובמבר 2009 תישאר ללא שינוי ותעמוד על 0.75%.
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ירד ב-0.3% - מתחת לטווח ההערכות המוקדמות, שהיו בין 0.2%- ל-0.2%. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.8%, ומתחילת השנה הוא עלה ב-3.4%. ואולם, בניכוי עונתיות והשפעתן של עליות המחירים שנבעו משינויים במיסוי ובהיטלים (העלאת המס על סיגריות ודלק, העלאת המע"מ והיטל הבצורת) מתחילת השנה עד ספטמבר קצב האינפלציה השנתי הוא בסביבת מרכז היעד.
תחזיות האינפלציה והריבית: בחודש האחרון לא חלו שינויים משמעותיים בציפיות האינפלציה לטווחים השונים. הציפיות לשנה משוק ההון שמרו על יציבות והן בסביבות 2.3%. הערכות החזאים לגבי האינפלציה בשנים עשר החודשים הבאים ובשנת 2009 עלו עלייה מתונה, והן עומדות על 2.4% ו-3.7%, בהתאמה. לפי ממוצע הערכות החזאים צפויה ריבית בנק ישראל לעלות בשלושת החודשים הקרובים ב-0.2 נקודת אחוז, ובעוד שנה היא צפויה לעמוד על כ-2.6%. משוק ההון נגזר תוואי עולה של הריבית, ושיעורה בעוד שנה צפוי להיות 2.4%.
הפעילות הריאלית: על פי האינדיקטורים לפעילות הריאלית התפנית החיובית במשק נמשכת, והפעילות הריאלית במשק מאופיינת במגמת התאוששות הדרגתית. על כך מצביע גם סקר החברות לרביע השלישי. על פי הסקר, מאזן הנטו הכולל של המגזר העסקי הפך חיובי, לראשונה מאז הרביע השני של 2008. המדד המשולב לחודש ספטמבר עלה ב-1.2%, עלייה רביעית ברציפות. לעלייה זו תרמו מדד הייצור התעשייתי, מדד הפדיון של המסחר והשירותים, מדד יצוא השירותים ומדד היבוא. כנגד זאת ירד מדד יצוא הסחורות.
שוק העבודה והשכר: האינדיקטורים הקיימים לשוק העבודה מבטאים עדיין אי-ודאות לגבי השינויים בשוק ועוצמתם, אך השילוב של האינדיקטורים השונים מצביע על התייצבות. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה עדכנית לסך תשלומי השכר, המשיכו לעלות בספטמבר, זה החודש השלישי ברציפות, וקצב עלייתם אף הואץ. בחודשים מאי-יולי נרשמה עלייה של מספר משרות השכיר במשק, ועל פי נתוני שירות התעסוקה ירד מספר דורשי העבודה. אחוז הבלתי מועסקים על פי אומדני המגמה שמפרסמת הלמ"ס ירד זה החודש השלישי ברציפות, ובחודש אוגוסט הוא הגיע ל-7.6%. יחד עם זאת, נציין כי נתונים אלה נוטים להתעדכן בדיעבד. השכר הריאלי והשכר הנומינלי היו בחודשים מאי-יולי 2009 נמוכים ב-3.3% ו-0.1%, בהתאמה, מאשר בתקופה המקבילה אשתקד.
הממשלה: הגירעון הכולל ללא אשראי נטו הסתכם בחודשים ינואר-ספטמבר ב-21.9 מיליארדי ש"ח, לעומת עודף של 1.3 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. תחזית גירעון הממשלה על בסיס הביצוע מתחילת השנה ועד חודש ספטמבר היא לשיעור נמוך מהיעד הממשלתי של 6 אחוזי תוצר. מאז יולי הייתה התאוששות בסך ההכנסות ממסים, וההכנסות לשנת 2009 צפויות להיות גבוהות ב-2.7% מאשר בתחזית התקציב. בספטמבר אישרה הממשלה שינוי בתמהיל של מסגרת התקציב, כדי לממן הוצאות חד-פעמיות של משרדי הביטחון והבריאות.
שוק המט"ח: גם בחודש האחרון נחלש הדולר מול מרבית המטבעות בעולם. מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23.9.09, ועד 25.10.09, התחזק השקל מול הדולר ב-1.1%, נחלש מול האירו ב-0.8%, ונותר ללא שינוי מול שער החליפין האפקטיבי. התחזקות השקל מול הדולר לא הייתה חריגה ביחס לעולם, שכן חלק משמעותי מהמטבעות העיקריים התחזקו אף יותר. פעילות בנק ישראל בשוק המט"ח מיתנה את מגמת התחזקות השקל מול הדולר.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23.9.09, ועד 25.10.09, עלו מדדי המניות ת"א 25 ות"א 100 בכ-5.5%. עליות שערים נרשמו גם בשוקי המניות המובילים בעולם. המגמה החיובית באפיק האג"ח הממשלתיות נמשכה גם החודש. תשואות המק"ם ירדו בסיכום התקופה: תשואת המק"ם לפדיון בעוד 12 חודשים ירדה ב-0.2 נקודת אחוז, והיא עומדת כעת על 1.48%. התשואות על אג"ח לא צמודות של ממשלת ישראל ל-10 שנים ירדו בתקופה זו ב-0.1 נקודת אחוז. התשואות על אג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב עלו ב-0.07 נקודת אחוז במהלך אותה התקופה, לרמה של 3.49%. כך הצטמצם המירווח בין אג"ח לא צמודות של ממשלת ישראל לבין אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, והוא עומד על 1.5 נקודות אחוז. מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 עלו בתקופה האמורה ב-2.3% ו-2.7% בהתאמה. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווחי ה-CDS, ירדה, בדומה למגמה העולמית.
כמות הכסף: המצרף המוניטארי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש), פחת בספטמבר, לראשונה מזה שנה, ב-1.2%. המצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) התרחב בחודש ספטמבר ב- 0.7%.
המשק העולמי: מרבית הנתונים הכלכליים שהתפרסמו בחודש האחרון מצביעים על התייצבות או התאוששות קלה בפעילות הכלכלית במשקים המפותחים ועל התאוששות מהירה באסיה. כן מצביעים הנתונים על שיפור בתעשייה ובסחר העולמיים. יחד עם זאת, ההערכות של מוסדות בין-לאומיים הן שהתאוששות הכלכלה העולמית צפויה להיות איטית וממושכת, ולעת עתה רמת הפעילות הכלכלית נמוכה מזו של ערב המשבר. קרן המטבע הבין-לאומית ציינה החודש כי הכלכלה העולמית יוצאת מהמיתון. בהתאם לכך היא עדכנה כלפי מעלה את תחזיותיה על הצמיחה, והיא צופה כעת התכווצות פחותה של הצמיחה העולמית בשנת 2009 וצמיחה חיובית גבוהה יותר בשנת 2010 בשיעורים של 1.1%- ו- 3.1%, בהתאמה. רמת האינפלציה במרבית מדינות העולם נמוכה, וההערכות הן לאינפלציה נמוכה גם בתקופה הקרובה. על רקע זה המדיניות הכלכלית העולמית צפויה להישאר, במרבית המדינות, מרחיבה בחודשים הקרובים.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי ברמה של 0.75 נקודות אחוז, תורמת לשמירת האינפלציה בתחום היעד ולביסוס ההתאוששות בפעילות תוך תמיכה ביציבות הפיננסית.
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים היתה 2.8%. יחד עם זאת, בניכוי עונתיות והשפעתן של עליות המחירים שנבעו משינויים במיסוי והיטלים, עלו המחירים מתחילת השנה ב-1.9% במונחים שנתיים – אמצע תחום היעד. הצפיות לאינפלציה של החזאים ואלו הנגזרות משוק ההון ל-12 החודשים הבאים, נשארו גם החודש מעט מעל מרכז היעד. קיומו של פער תוצר והצפי לקיומו גם ב-2010, חרף ניצני ההתאוששות בפעילות, וסיום ההשפעות קצרות הטווח של העלאות המחירים על ידי הממשלה, פועלים למתן את שיעור האינפלציה בשנה הקרובה.  
האינדיקאטורים הכלכליים מראים על המשך שיפור בפעילות הכלכלית במשק הישראלי. מאידך, עדיין קיימת אי ודאות לגבי עוצמת ההתאוששות, בעיקר בגלל חוסר הודאות בנוגע להתאוששות במשק העולמי. בסחר העולמי נרשמה ירידה בחודש אוגוסט לאחר עליות בו בחודשים הקודמים; רמת הפעילות במשק האמריקאי המהווה את אחד מיעדי היצוא העיקריים של ישראל עדיין נמוכה; האבטלה במשקים המפותחים עדיין גבוהה וגם בישראל שיעור האבטלה עדיין גבוה מזה של תעסוקה מלאה; הגירעונות בתקציבי הממשלות והחובות הציבוריים של המשקים המובילים לאחר המשבר גבוהים ומעלים את אי הודאות על קצב ההתאוששות במדינות אלה.  
ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים.  
בהחלטתו להותיר את הריבית ללא שינוי ולהמשיך במדיניות מוניטארית מרחיבה ומדיניותו בשוק המט"ח, מאזן בנק ישראל בין שמירה על יציבות המחירים, תמיכה בהמשך התאוששות הכלכלה והגברת התעסוקה, נוכח שיעור האבטלה, ושמירה על היציבות הפיננסית.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם וישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.