מחקר חדש: התשואה במונחי שכר להשכלה הנרכשת באוניברסיטאות ובמכללות


     למחקר


  • מחקר שמפרסם היום בנק ישראל בחן את הגידול בשכר הנובע מרכישת השכלה גבוהה בסוגי המוסדות השונים בישראל (אוניברסיטאות, מכללות פרטיות וציבוריות).
  • בניכוי ההשפעה של מאפיינים אישיים, נמצא שהשכר השנתי ברוטו בקרב בוגרי תואר ראשון ושני באוניברסיטאות היה גבוה ב-2008–2015 בכ-10% משכר בוגרי המכללות הציבוריות, והשכר של בוגרי המכללות הפרטיות היה גבוה משכר בוגרי המכללות הציבוריות ב-6%–7%.
  • פערי השכר השנתי נותרו יציבים כאשר נבחנו לפי שנת סיום התואר ומספר השנים שחלפו מאז.
  • מדרג השכר השנתי בין סוגי המוסדות נשמר גם לאחר שמחלקים את אוכלוסיית הבוגרים לפי המגדר, הלאום והכנסת ההורים.
  • הפער בשכר השעתי ברוטו בין בוגרי האוניברסיטאות ובוגרי המכללות הפרטיות לבין בוגרי המכללות הציבוריות עמד על 4%–6%. הוא נמוך מהפער בשכר השנתי כיוון שבוגרי האוניברסיטאות והמכללות הפרטיות עובדים בממוצע שעות רבות יותר.
  • השוואה בין בעלי תואר ראשון מהמכללות הציבוריות לבעלי תעודת בגרות בלבד מגלה שלימודים במכללות הציבוריות מניבים תשואה נאה.

 

שיעור הישראלים שרכשו השכלה גבוהה עלה כמעט פי שלושה מתחילת שנות התשעים, וישראל ניצבת כיום במיקום גבוה מאוד ב-OECD מבחינת שיעור האקדמאים באוכלוסייה. זאת בין היתר בזכות ההתרחבות המהירה של מערך המכללות הציבוריות (המתוקצבות) והפרטיות (הלא-מתוקצבות) מאז תחילת שנות התשעים. המכללות (למעט המכללות לחינוך) מאכלסות כיום מחצית מהסטודנטים לתואר ראשון.

במחקר שנערך בבנק ישראל – על ידי לאה אחדות, אלעד גוטמן, נעם זוסמן, עידן ליפינר וענבל מעין – נבחנה התשואה במונחי שכר להשכלה גבוהה[1] הנרכשת בסוגי המוסדות השונים בישראל. לשם כך המחקר בחן נתונים של כל ילידי השנים 19781985 והסתמך על מגוון מאפיינים דמוגרפיים-חברתיים-כלכליים שלהם ושל משפחותיהם, הישגיהם בבחינות הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית, השכלתם האקדמית ושכרם ברוטו בשנים 20082015.

כדי לזהות את התשואה במונחי שכר לפי סוג מוסד יש לבודד את התשואה להשכלה הנרכשת בו מהתשואה הנובעת מהכישורים האישיים, שכן תלמידים מוכשרים בדרך כלל לומדים במוסדות איכותיים. במחקר נעשה שימוש במספר שיטות סטטיסטיות כדי לערוך הבחנה זו.

האמידות שנערכו בקרב בעלי תואר ראשון או שני מלמדות כי כשיתר הדברים קבועים, השכר השנתי ברוטו של בוגרי האוניברסיטאות היה גבוה ב-20082015 בכ-10% משכר בוגרי המכללות הציבוריות, והשכר של בוגרי המכללות הפרטיות היה גבוה משכר בוגרי המכללות הציבוריות      ב-6%7%. פערי השכר נותרו יציבים גם לאחר שהנתונים פולחו לפי שנת סיום התואר (איור 1) ומספר השנים שחלפו מאז (איור 2). מדרג השכר השנתי נשמר כאשר הבוגרים חולקו לפי המגדר, הלאום והכנסת ההורים. השכר השעתי ברוטו של בוגרי האוניברסיטאות דמה ב-2008 לשכר המקביל בקרב בוגרי המכללות הפרטיות ועלה בכ-4%6% על שכרם של בוגרי המכללות הציבוריות. פער זה קטן מהפער בשכר השנתי כיוון שבוגרי האוניברסיטאות והמכללות הפרטיות עובדים בממוצע יותר שעות בשנה מבוגרי המכללות הציבוריות.

אמידות (מרובות משתנים) שנערכו בקרב בעלי תואר ראשון בלבד העלו כי שכרם השנתי של בוגרי האוניברסיטאות והמכללות הפרטיות גבוה בכ-10% משכרם של בוגרי המכללות הציבוריות, בדומה לממצאים לגבי בוגרי תואר ראשון או שני. שיטות אמידה חלופיות העלו שבוגרי האוניברסיטאות והמכללות הפרטיות משתכרים, בהתאמה, כ-20% וכ-14% יותר מבוגרי המכללות הציבוריות.

עיקר המחקר עוסק בפערים בתשואה במונחי שכר להשכלה גבוהה בין בוגרי סוגי המוסדות השונים, ומוצא, כאמור, כי התשואה ללימודים במכללות הציבוריות נמוכה מזו שבאוניברסיטאות ובמכללות הפרטיות. עם זאת, חשוב לציין כי השוואה שנערכה בין שכרם של בוגרי תואר ראשון לבעלי תעודת בגרות בלבד מצביעה על כך שגם לימודים במכללות הציבוריות מניבים תשואה נאה: שכר בוגרי מדעי החברה ומִנהל עסקים מהמכללות הציבוריות גבוה בכ-30% משכר בעלי תעודת בגרות בלבד, והפער מגיע עד 80% לבוגרי מדעי המחשב.

הממצאים מעידים שבכל מקצוע סוגי המוסדות להשכלה גבוהה מדורגים אחרת מבחינת השכר (איור 3): שכרם השנתי והשעתי של בוגרי הנדסה ומקצועות עזר רפואיים גבוה יותר אם הם לומדים באוניברסיטאות, ואילו במִנהל עסקים שכרם של בוגרי המכללות גבוה יותר. 



[1]  התשואה להשכלה גבוהה היא תוספת השכר (באחוזים) הנובעת מרכישת השכלה גבוהה.