דברי מנהל חטיבת המחקר, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, בוועידה הכלכלית "תום שנת 2017" של "ברית פיקוח MBT רואי חשבון"

  • תחזיות הצמיחה בעולם עודכנו לאחרונה כלפי מעלה. האצת הפעילות, המאפיינת גם את המשקים המפותחים וגם העת המתעוררים,  תומכת בגידול היצוא הישראלי.
  • המשבר הגלובלי שהתרחש בשלהי העשור הקודם פגע ביצוא ובפעילות ענף הבנייה במשקים המפותחים, בעוד שבישראל ענף הבנייה המשיך להתרחב. למרות ההתאוששות ההדרגתית, התהליכים של הגדלת התעסוקה במשקים המפותחים טרם מוצו, בעוד שבישראל התעסוקה גדלה  בהדרגה ושוק העבודה נמצא בקרבת מצב של תעסוקה מלאה.
  • מהשוואה בין האינדיקטורים של שוק העבודה בישראל יחסית לממוצע של מדינות ה-OECD עולה כי שיעור האבטלה בישראל נמוך יותר, שיעור המשרות החלקיות שלא מרצון נמוך יותר, שיעור המשרות הפנויות ביחס למספר מהמובטלים גבוה יותר, וקצב עליית השכר גבוה יותר.
  • עליית השכר לא תורגמה בינתיים לעלייה בקצב האינפלציה בישראל – אשר ממשיך להיות נמוך כתוצאה מהייסוף בשקל, התגברות התחרות והשינויים בהתנהגות הצרכנית, והפחתות מחירים חד-פעמיות שנעשו בשנים האחרונות.
  • על רקע מצב המשק לא נדרשת כעת מדיניות מקרו כלכלית פעילה של הממשלה באמצעות התקציב – ובפרט רצוי להימנע מהפחתות מס יזומות אשר עלולות להגדיל את הגירעון התקציבי בשנים הבאות.


בחודשים האחרונים בתי ההשקעות בעולם מעדכנים כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה לשנת 2018, והשיפור צפוי גם במשקים המפותחים וגם במשקים המתעוררים. כך, לדוגמה, בגוש האירו, אשר פיגר ביציאה מהמשבר, תחזית הצמיחה הועלתה ב-0.4 נקודות אחוז, וב-2018 צפויה  צמיחה בשיעור של 1.8 אחוזים. עדכונים אלה מאפשרים להעריך כי הגידול בביקוש ליצוא הישראלי יביא להמשך הצמיחה גם בארץ, לאחר שברביע השלישי שיעור צמיחת התוצר עמד על כ-4 אחוזים במונחים שנתיים. 

בעוד שהמדינות המפותחות נפגעו קשות מהמשבר הגלובלי שהתרחש בשלהי העשור הקודם עקב הירידה המשולבת של היצוא וההשקעה (בפרט בענף הבנייה), ישראל עברה את המשבר באופן חלק יותר – עקב העמידות של המערכת הפיננסית והגידול המתמשך בפעילות ענף הבנייה.  כתוצאה מהמשך הצמיחה, התעסוקה בישראל גדלה תוך התקרבות למצב של תעסוקה מלאה. השוואה של אינדיקטורים משוק העבודה מראה כי מצב התעסוקה בישראל טוב יותר מהממוצע במדינות ה-OECD ברוב הפרמטרים: שיעור האבטלה נמוך יותר, שיעור המשרות החלקיות שלא מרצון נמוך יותר, שיעור המשרות הפנויות כאחוז מהמובטלים גבוה יותר, וקצב עליית השכר גבוה יותר (תרשימים מצורפים).

ניתן היה לצפות שעליית השכר וההתקרבות לתעסוקה מלאה יגרמו לעלייה בקצב האינפלציה,  אך זו לא התרחשה בפועל עקב הייסוף בשקל, התגברות התחרות במשק, והפחתות מחירים שיזמה הממשלה בתחומים שונים כגון ביטוח רכב, מים וטלפון.

על רקע התקרבות המשק לתעסוקה מלאה, ניתן להעריך כי לא נדרשים צעדים מיוחדים בתקציב כדי לעודד את הפעילות הכלכלית, היות והיא נמצאת במסלול של התרחבות מתמשכת.  למרות שהיום הגירעון  נמוך מהיעד שנקבע בתקציב, הפחתות מס יזומות יפחיתו את שיעורי המס באופן קבוע, ובכך יקשו על עמידה ביעד הגירעון בשנים הבאות. בנוסף, להפחתת המס במצב של תעסוקה מלאה צפויה השפעה יחסית קטנה על הפעילות הכלכלית.


תרשים 1

1012.PNG


תרשים 2


10122.PNG