מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, התחזק השקל ב- 3.4%, בהמשך למגמה ארוכת הטווח.

במהלך הרביע נחלש הדולר מול המטבעות העיקריים, ובכללם האירו (4.6%), הפאונד הבריטי (6.2%), והיין היפני (2.5%), בהמשך להיחלשותו מול מטבעות אלה ברביע הקודם (תרשים 2).

תנודתיות שע"ח –ירידה בסטיית התקן בפועל במקביל לעלייה קלה בסטיית התקן הגלומה

סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – ירדה במהלך הרביע הרביעי של 2020 לרמה ממוצעת של 4.6%, זאת בהמשך לירידה הרביע הקודם (ראה תרשים 3).

סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – עלתה מעט במהלך הרביע, ורמתה הממוצעת עמדה על כ-6.3%.

רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה במהלך הרביע על 10.8%. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרביע על 7.7%, ירידה של 0.5 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם (ראה תרשים 4). 

אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי ברביע האחרון של השנה רוב המגזרים המשיכו להתנהל בהתאם למגמה ברביע השלישי – הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) מכרו מט"ח נטו בסך של כ-5.2 מיליארד דולר; תושבי חוץ הגדילו את המכירות נטו להיקף של כ-6.2 מיליארדי דולרים. מנגד, המגזר העסקי המשיך לרכוש מט"ח נטו בהיקף של כ-1.8 מיליארד דולר.

להודעה במלואה, כולל גרפים ונתונים​​

גרפים ונתונים​