מחקר חדש בבנק ישראל: המאבק העולמי בהתחממות הגלובלית והשלכותיו על ישראל

 להודעה במלואה​

  • בהסכם פריז משנת 2015 התחייבה ישראל להפחתת הפליטה של גזי חממה מ-10.1 טון לנפש ב-2015 ל-8.8 טון ב-2025 ול-7.7 טון ב-2030. ישראל תוכל לעמוד ביעדים אלה עם התממשות התוכניות להסבת תחנות החשמל הפחמיות לגז עד שנת 2024, ואם יושג יעד העלאת השיעור של ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בסך ייצור החשמל  ל-30%.
  • מאז חתימת הסכם פריז הצהירו ארה"ב ואוסטרליה על נסיגתן מיעדי הפליטה שבהסכם, ולעומת זאת פועל האיחוד האירופי להחמרה של היעדים. בסך היקפי הפליטה בעולם אין עד כה ירידה, אולם בשנת 2019 הוא נותר בעינו בהשוואה לשנה הקודמת.
  • החמרת היעדים של פליטת גזי החממה הצפויה בשנים הקרובות באיחוד האירופי ובמדינות נוספות עשויה לחייב פעולות משמעותיות להפחתתה גם במשק הישראלי מעבר למה שכבר תוכנן – למשל מעבר לשימוש בכלי רכב חשמליים והרחבת השימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים.
  • אם תידרש בשנים הבאות האצה של הפחתת פליטת גזי החממה, אזי הטלת מס על פליטת פחמן ("מס פחמן") בישראל תהיה דרך יעילה להשגת המטרה. צעדים משלימים להקלה על הקבוצות שיישאו בנטל המס הזה יסייעו לקבלתו הציבורית.
  • ​במדינות רבות עוסקים הבנקים המרכזיים בשנים האחרונות בהשלכות ההתחממות הגלובלית על היציבות הפיננסית. נבחנות, בין השאר, ההשלכות היציבותיות של שינויים ברווחיותן של חברות המפיקות דלקים פוסיליים ושל חברות הנשענות על השימוש בהם.

​​​