בנק ישראל מפרסם את דוח האינפלציה לרביע הרביעי של 2009

01.02.2010
 
בנק ישראל מפרסם את דו"ח האינפלציה לרביע הרביעי של 2009
 
לדו"ח האינפלציה - לחץ כאן
 
דוח האינפלציה לרביע הרביעי של 2009 מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת הערכת התפתחותה של האינפלציה ביחס ליעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן בפורום המוניטרי הבכיר של בנק ישראל בראשות הנגיד, הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטת הריבית.
מדד המחירים לצרכן עלה ברביע האחרון של 2009 ב-0.5 אחוז, עלייה שהושפעה במידה רבה מעליית מחירי האנרגיה העולמיים. בחינה של התפתחות המחירים בשנת 2009, שהסתכמה בעלייה של 3.9 אחוזים, מצביעה על עליית מחירים מהירה יחסית מאפריל עד אוגוסט, שנבעה בעיקרה ממדיניות ממשלתית – העלאת המע"מ וייקור זמני של המים; בניכוי השפעות אלו הסתכם מדד המחירים לשנת 2009 ב-2.8 אחוזים. מגמת העלייה, שאפיינה את מדד הדיור מאז קיץ 2008, התמתנה ברביע הנסקר - עלייה של 0.3 אחוז לעומת 2.3 אחוזים ברביע הקודם. התפתחויות אלו תומכות בהערכה שמגמת העלייה של מדד מחירי הדיור מתמתנת.
ההתפתחויות ברביע האחרון של 2009 מחזקות את ההערכות בדבר תפנית חדה שהייתה בסביבה הכלכלית והפיננסית בישראל במחצית השנייה של 2009. התפנית בסביבה הכלכלית בישראל השתקפה היטב בשוק ההון: מאז תחילת ההתאוששות במחירי הנכסים הפיננסיים, במארס 2009, עלו מדדי המניות והאג"ח בשיעורים חדים, והגיעו ברביע האחרון של השנה לרמות שיא – רמתם הממוצעת לפני המשבר. ואכן נראה כי התאוששות הפעילות הכלכלית בישראל היא בעיצומה. התוצר ברביע האחרון של 2009 צפוי לעלות ביותר מ-4 אחוזים לעומת הרביע הקודם; בכך מסתמנת התבססות הצמיחה של הפעילות הריאלית, שניצניה נראו עוד ברביע השני של השנה, לאחר ירידות חדות בפעילות ברביע האחרון של 2008 ובראשון של 2009. על פי האומדן הראשוני של הלמ"ס עלה התוצר בשנת 2009 ב-0.5 אחוז, שיעור גבוה ביחס לתחזית הצמיחה המוקדמת של תחילת 2009 שעמדה על ירידה של 1.5 אחוזים. שיעור האבטלה בישראל ירד מעט ברביע האחרון, ובכך נשברה מגמת עלייתו, שנמשכה מאז אמצע 2008. השיפור בפעילות הכלכלית מתבטא אפוא גם בשוק העבודה, ותומך בהערכות בדבר התבססות הצמיחה.
בהתאם להתפתחויות אלו שופרו במידה ניכרת תחזיות הצמיחה לשנת 2010: תחזיות בנק ישראל עומדות על 3.5 אחוזים, וחלק מהתחזיות של גופים אחרים גבוהות אף יותר. התפנית החדה בסביבה הכלכלית חוללה שיפור משמעותי בגירעון הממשלתי: הגירעון הכולל, ללא אשראי, הסתכם השנה ב-5.2 אחוזי תוצר – כנקודת אחוז מתחת לתקרת הגירעון. תקרה זו נקבעה בחוק לאור הערכות מוקדמות שהצמיחה השלילית תוביל לירידה ניכרת בגביית המסים.
הפעילות הכלכלית בעולם החלה לצמוח ברביע השלישי של 2009, הודות לצעדי התערבות מקרו-כלכליים של מדינות רבות, אף כי תוך אי-ודאות גבוהה מאוד לגבי יציבותה והמשכה. ברביע הרביעי התפרסמו נתוני מקרו שהצביעו על שיפור ממשי בייצור ובצמיחה, ואף על שיפור מסוים בשוקי העבודה והתחלה של תהליך חידוש המלאים. על רקע זה הועלו תחזיות הצמיחה למשקים רבים. ואולם, חלק מהצמיחה העולמית נשען על הרחבות פיסקליות משמעותיות, שניזונו, בין היתר, מהגדלה משמעותית של החובות הציבוריים. לפיכך גברו החששות לגבי יכולת פירעון החובות של כמה מדינות, מצב שהוביל לסדרת הורדות בדירוג ובתחזיות הדירוג לאותן מדינות.
בהודעות הנלוות להחלטות הריבית של ה-Fed וה-ECB הוכרז, לקראת סוף הרביע הנסקר, על אסטרטגיות יציאה מההרחבות המוניטריות הלא שגרתיות של תקופת המשבר. לעומת זאת הוחלט באנגליה על הגדלה נוספת של היקף רכישות האג"ח. באוסטרליה ובנורבגיה, שנפגעו מהמשבר במידה קטנה יחסית, הועלו הריביות המוניטריות. למרות ההתאוששות הכלכלית המסוימת וציפיות האינפלציה, המוסיפות לעלות, הבנקים המרכזיים של המדינות העיקריות ממשיכים להעריך כי האינפלציה תישאר מתונה, על רקע פער התוצר השלילי הגדול במדינות אלה. בחלק מהמשקים, ובראשם יפן, אף חוששים מדיפלציה. לעומת זאת, עליות של מחירי המזון והאנרגיה מעוררות חששות להתגברות האינפלציה, בעיקר במשקים המתעוררים.
המדיניות המוניטרית בישראל הותאמה לשינויים המהירים בפעילות הכלכלית ובסביבת האינפלציה המקומית. עם החרפת המשבר, ברביע האחרון של 2008 וברביע הראשון של 2009, נקט בנק ישראל מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, והמשיך בכך ברביע השני של השנה. ברביע השלישי החל בנק ישראל לצמצם בהדרגה את ההרחבה המוניטרית, וברביע האחרון, עם התבססות הצמיחה במשק, הגביר את הקצב של צמצום ההרחבה והעלה את הריבית ב-25 נקודות בסיס בנובמבר ודצמבר. ריבית בנק ישראל בסוף הרביע הנסקר עמדה על 1.25 אחוזים, והבנק אינו מתערב בשוק המט"ח באופן שוטף, אלא רק כששער החליפין סוטה מזה התואם את התנאים הבסיסיים במשק.
הערכת בנק ישראל היא, כי ברביע הראשון של 2010 צפויה בישראל עליית מחירים בקצב התואם את היעד, וכי הסיכונים לסטייה מהתפתחות זו כלפי מעלה וכלפי מטה הם שקולים. האינפלציה בחישוב של 12 החודשים הקודמים תישאר בחודשים הקרובים מעל טווח היעד. הערכה זו מתבססת, מצד אחד, על עלייה צפויה בפעילות הכלכלית, אשר תתמוך בביקושים, ועל עליות של מחירי הסחורות בעולם, המייקרות את גורמי הייצור במשק ומגולגלות אל המחירים לצרכן; ומהצד האחר - על השפעתן המרסנת של העלאות ריבית בנק ישראל, שהסתכמו ב-75 נקודות בסיס, על איטיותה היחסית של ההתאוששות העולמית ועל הורדת שיעור המע"מ בחצי נקודת אחוז, הפועלת במידה מסוימת לירידתו של מדד המחירים בחודשים הראשונים של 2010. הערכת האינפלציה של הבנק תואמת את הציפיות הנגזרות משוק ההון ואת תחזיותיהם של החזאים הפרטיים – שעל פיהן האינפלציה תנוע בחלקו העליון של טווח יעד יציבות המחירים.
בנק ישראל ימשיך וינקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה, התומכת בצמיחת המשק, תוך חתירה להחזרתה של האינפלציה בשנת 2010 לסביבת אמצע תחום היעד של יציבות מחירים; זאת על ידי תהליך הדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמאלית", בקצב שייקבע בהתאם לסביבת האינפלציה, להתבססות הצמיחה במשק ובעולם ולהעלאות הריבית על ידי הבנקים המרכזיים במשקים המובילים, ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. התנאים הנוכחיים, שבהם מאזן הסיכונים שקול, אך אי-הוודאות עדיין רבה, מקשים על חיזוי ההתפתחויות; מכל מקום, ההחלטות על גובה הריבית ועל התערבות בשוק המט"ח תתקבלנה על רקע הערכות שוטפות של ההתפתחויות הריאליות והפיננסיות.