ריבית בנק ישראל לחודש מאי 2010 תישאר ללא שינוי

26.04.2010
 
ריבית בנק ישראל לחודש מאי 2010 תישאר ללא שינוי
מבנק ישראל נמסר כי ריבית בנק ישראל לחודש מאי 2010 תישאר ללא שינוי ותעמוד על 1.5%.
 
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מארס ב-0.1%, בהתאם לתחזיות המוקדמות. מדד הדיור עלה בחודש זה ב-0.6%, לאחר שלושה חודשים של ירידות בשיעור מצטבר של כ-2%. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.2%, ובניכוי השפעת השינויים במיסים העקיפים והיטל המים - ב-2.7%.
תחזיות האינפלציה והריבית: החזאים צופים כי האינפלציה הנגזרת מ-12 המדדים החודשיים הקרובים (אפריל 2010 עד מארס 2011) תהיה בממוצע 2.7%, וכי בשנת 2010 היא תסתכם ב-1.8%. לפי החזאים, בממוצע, האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים תיכנס לתחום היעד עם פרסום מדד חודש אפריל. הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים הנמדדות משוק ההון ירדו החודש מסביבת הגבול העליון של היעד ל-2.7%. החזאים צופים, בממוצע, העלאת ריבית של 0.3% בשלושת החודשים הקרובים וריבית של 3.0% בעוד שנה. לפי שוק ההון הריבית בעוד שנה תעמוד על 2.6%.
הפעילות הריאלית: אינדיקטורים רבים מראים שהפעילות הריאלית במשק ממשיכה להתרחב, אך חלקם מצביעים על התמתנות של קצב ההתרחבות. נתונים מלאים של סקר החברות לרביע הראשון מצביעים על המשך התרחבותה של הפעילות העסקית, והמדד המוביל בסקר מבטא ציפיות להתרחבות נוספת של הפעילות ברביע השני. נתוני סחר החוץ לחודש מארס מלמדים על האצה מחודשת ביצוא וביבוא של הסחורות. המדד המשולב לחודש אפריל עלה ב-.0.6%. כנגד זאת התמתן במידה מסוימת קצב הגידול של גביית המסים הישירים והעקיפים, ירדו רכיבי הציפיות במדדי אמון הצרכנים, ועלתה ההסתברות להאטה בביקושים בחודש אפריל (על פי מדד החיפושים של "גוגל", המחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל). על רקע זה, תחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנת 2010 עודכנה לפני כשבוע כלפי מעלה, מ-3.5% ל-3.7%, והתחזית לשנת 2011 היא 4%.
שוק העבודה והשכר: שילוב של האינדיקטורים השונים שנוספו החודש מצביע על שיפור מתון והדרגתי בשוק העבודה. על פי נתונים מנוכי עונתיות של המוסד לביטוח לאומי, מספר משרות השכיר עלה בינואר ב-0.5% ביחס לדצמבר וב-1.9% ביחס לינואר 2009. ביחס לתקופה המקבילה אשתקד - השכר הריאלי ירד בחודשים נובמבר-ינואר ב-1.7%, השכר הנומינלי עלה ב-2%, ומספר משרות השכיר עלה ב-0.2%. מגמת העלייה בגביית מס הבריאות, שהחלה ביולי 2009, נמשכה גם בחודש מארס.
הממשלה: ברביע הראשון של 2010 הסתכם הגירעון המקומי ב-1.9 מיליארדי ש"ח, לעומת 3.8 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, בשנים 2008-2005 היה התקציב בעודף בתקופה זו. הגירעון ברביע הראשון נמוך ב-2 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי המתיישב עם תקרת הגירעון בתקציב. הסיבה העיקרית לסטייה מהתוואי היא שההכנסות ממסים גבוהות ב-2.5 מיליארדי ש"ח מאשר בתחזית בתקציב .
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-25/3/10, ועד 25/4/10, התחזק השקל מול הדולר ומול האירו ב-0.2% ו-0.9%, בהתאמה. למרות זאת נחלש השקל נחלש במונחים של שער החליפין הנומינלי האפקטיבי בשיעור זעיר של כ-0.1%, על רקע התחזקות משמעותית יותר של מטבעות אחרים המרכיבים את הסל ביחס לשקל. נמשכה בתקופה זו היחלשות האירו מול מרבית המטבעות העיקריים בעולם, על רקע משבר החוב היווני.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים, ב-25/3/10, ועד 25/4/10, ירדו מדדי המניות ת"א 25 ות"א 100 ב-1.9%. זאת בניגוד למגמה החיובית בשוקי המניות המובילים בעולם. במהלך התקופה שבר מדד ת"א 25 את השיא של כל הזמנים, אך, כאמור, בסוף התקופה הוא ירד. האג"ח הממשלתיות בישראל אופיינו החודש בעליית תשואות לאורך שני העקומים בעיקר בטווחים הקצרים על רקע מגמה זו, השתטחו העקומים הממשלתיים; המירווח בין האג"ח הלא-צמודות ל-10 שנים של ממשלות ישראל וארה"ב שב והתרחב החודש - ב-15 נקודות בסיס, לרמה של 115 נקודות בסיס. המק"ם מוסיף לעורר עניין רב, גם בקרב משקיעים זרים; אלה ממשיכים להגדיל את מעורבותם בשוק הראשוני, וכן בשוק המשני, שמתאפיין במחזורי מסחר גבוהים. התשואות לרוב הטווחים עלו החודש לאורך כל העקום בכ-25-15 נקודות בסיס. מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 אופיינו, בסיכומה של התקופה בירידות שערים קלות של כ-0.1% אם כי במהלך התקופה המגמה היתה יותר שלילית, עם תיקונים כלפי מעלה לקראת סופה. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווחי ה-CDS, ירדה החודש, בדומה לירידתה בשווקים מתעוררים אחרים, ועמדה על כ-109 נ"ב, ירידה של כ-7 נקודות מהחודש שעבר.
כמות הכסף: המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) עלה במארס ב-2.4%, לאחר ירידה של 1.8% בפברואר. המצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) ירד במארס ב-0.8%, לאחר ירידה של 1.4% בפברואר.
ההתפתחויות בשוק האשראי: יתרת החוב לבנקים של המגזר העסקי עלתה בפברואר ב-0.9%, לרמה של 389 מיליארדי ש"ח. החוב הכולל של המגזר העסקי עלה בפברואר ב-0.7%, ל-737 מיליארדי ש"ח. סך המשכנתאות החדשות שניתנו שב ועלה בחודש מארס, והגיע ל-3.6 מיליארדי ש"ח.
המשק העולמי: מגמת ההתאוששות של הכלכלה העולמית נמשכה החודש. על פי רוב הנתונים שהתפרסמו ההתאוששות הכלכלית העולמית מעמיקה, בין היתר כתוצאה מהמשך הצמיחה החזקה במדינות מזרח אסיה וסימני התאוששות טובים בארה"ב. על רקע זה שבה קרן המטבע הבין-לאומית ועדכנה את תחזית הצמיחה החודש כלפי מעלה. כמו כן דווח שהסיכוי להתחלת מיתון נוסף בהמשך השנה קטן החודש. ואולם, במדינות המפותחות הצמיחה מושפעת במידה רבה מהרחבה פיסקאלית ומוניטרית ניכרת. היציאה מהמדיניות המרחיבה עלולה לאיים על עוצמת ההתאוששות. בנוסף, עדיין נותרו סיכונים משמעותיים - בעיקר משבר החוב העולמי, שהחריף לקראת סוף התקופה הנסקרת, על רקע משבר החוב ביוון. המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכה להיות מרחיבה. כנגד זאת נמשכת מגמת הריסון המוניטרי במדינות אחרות. מכל מקום, נראה שהאינפלציה העולמית עדיין מרוסנת, ואין חששות להתפרצות אינפלציונית במהלך השנה הקרובה.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי ברמה של 1.5% עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמאלית" שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתרום להמשך ההתאוששות בפעילות המשק, תוך תמיכה ביציבות הפיננסית. המסלול יקבע בהתאם לסביבת האינפלציה, להתבססות הצמיחה במשק הישראלי והעולמי, לקצב עליית הריבית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. ברמת הריבית הנוכחית, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.
שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירד לרמה של 3.2% ומתחילת השנה ירד מדד המחירים ב-0.9%. בניכוי עונתיות והורדות במיסים העקיפים ובהיטל המים, האינפלציה מתחילת השנה היתה 0.6%. לאחר פרסום מדד אפריל, צפויה האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחורנית, להיכנס לתוך היעד ובהמשך השנה אף לרדת אל מתחת לאמצע התחום. צפיות האינפלציה כפי שנמדדות משוק ההון ירדו ל-2.7% לאחר שבמשך כמה חודשים עלו באיטיות לקרבת הגבול העליון של היעד. צפיות האינפלציה של החזאים לשנה קדימה שמרו על יציבות ברמה ממוצעת של 2.7%.  
הנתונים שהתווספו החודש ובמיוחד סקר החברות ונתוני סחר החוץ, מחזקים את ההערכה שתהליך הצמיחה במשק מתבסס. יחד עם זאת, על פי התחזית המעודכנת של בנק ישראל תהליך סגירת פער התוצר צפוי להיות הדרגתי.  
ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות מאוד וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים. אולם, כמה מהם ממשיכים לצמצם את השימוש בכלים הלא שגרתיים של ההקלה המוניטארית ובכמה בנקים מרכזיים במשקים אחרים מתחילים בתהליך של העלאות ריבית.  
שלושת הגורמים הללו תומכים בהעלאה הדרגתית של הריבית. ולכן, לאחר שהועלתה בחודש הקודם הוחלט להותירה ללא שינוי בחודש מאי.  
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי, בעולם ובשווקים הפיננסיים, וישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.  
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש מאי 2010 יפורסמו ב-10/5/2010.
החלטת הריבית לחודש יוני 2010 תתפרסם ביום שני ב-24/5/2010 בשעה 17.30.