בנק ישראל מפרסם את דוח האינפלציה לרביע הראשון של 2010

03.05.2010
 
בנק ישראל מפרסם את דוח האינפלציה לרביע הראשון של 2010
 
לדוח האינפלציה - לחץ כאן
 
דוח האינפלציה לרביע הראשון של 2010 (התקופה הנסקרת בדוח זה) מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת הערכת התפתחותה של האינפלציה ביחס ליעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד, הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.
מדד המחירים לצרכן ירד במהלך הרביע הראשון של 2010 בשיעור של 0.9 אחוז. ירידה זו משקפת בעיקרה גורמים עונתיים, אך האינפלציה ברביע הנסקר הושפעה גם מפעולות הממשלה – הפחתת המע"מ וביטול היטל הבצורת, הוזלת תעריפי החשמל וירידה של מחירי הדיור והאנרגיה. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.2 אחוזים, והמדד למעט דיור ואנרגיה עלה ב-2.1 אחוזים.
בעולם נמשכת ההתאוששות שהחלה ברביע האחרון של 2009, אך לא באופן אחיד: במדינות המפותחות ההתאוששות המתונה נשענת בעיקר על התערבות מוניטרית ופיסקלית מסיבית – שמטבע הדברים לא תוכל להתמיד. המשך ההתערבות ומידתה יהיו שונים ממדינה למדינה, בהתאם לנסיבות המיוחדות של כל אחת. לעומת זאת במדינות המתפתחות הצמיחה מונעת יותר על ידי ביקושים מקומיים של משקי הבית והפירמות ועלייה של מחירי הסחורות. שיעורי האינפלציה בעולם עדיין נמוכים בדרך כלל, אף כי במדינות המתפתחות מתחילה להסתמן עלייה של האינפלציה. רוב הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות ממשיכים לשמור על ריבית נמוכה, אך חלקם החלו לצמצם את השימוש בכלים המיוחדים.
במשק הישראלי - ברביע הרביעי של 2009 נמשכו ההתאוששות של הפעילות הריאלית והירידה של שיעור האבטלה. הצמיחה נשענה על גידול הצריכה הפרטית, שהונע בין היתר על ידי רמה נמוכה של הריביות, ועל גידולו של היצוא, שהושפע מהתרחבות הסחר העולמי. אינדיקטורים מוקדמים לרביע הראשון, במיוחד סקר החברות של בנק ישראל לרביע זה, מלמדים על המשך התרחבותה של הפעילות העסקית.
במהלך הרביע הנסקר נמשכה בישראל העלייה של מחירי הנכסים הפיננסיים - מניות ואיגרות חוב של חברות - ושל מחירי הדירות. זאת במקביל לעלייה, אמנם בקצב מתון יותר, של מחירי המניות בעולם. עליית מחירי המניות בעולם ובישראל משקפת בחלקה את ההתאוששות של הכלכלה והצפי להמשכה, אך חלקה הוא ודאי תולדה של שיעורי הריבית הנמוכים השוררים ברוב המדינות. גם עליית מחירי הדירות בישראל היא במידה רבה תולדה של שיעורי הריבית הנמוכים.
במהלך הרביע הנסקר המשיך בנק ישראל בתהליך העלאה הדרגתית של הריבית - חלק מנורמליזציה הדרגתית של הריבית. כך הועלתה הריבית מ-0.5 אחוז בספטמבר 2009 ל-1.25 אחוזים בינואר 2010 ול-1.5 אחוזים באפריל 2010. המניעים להעלאות הריבית היו קצב האינפלציה השנתי (בשנים עשר החודשים האחרונים), שבמהלך התקופה היה מעל לגבול העליון של היעד, הרמה הגבוהה יחסית של הציפיות לאינפלציה לשנה, הן על פי החזאים והן על פי שוק ההון, המשך ההתבססות של הצמיחה ועליות מתמשכות של מחירי הנכסים, ובכללם המניות והדירות. כנגד זאת נראה כי במהלך הרביע האחרון של 2009 והרביע הראשון של 2010 התמתן במידה מסוימת קצב עליית המחירים בשוק המקומי, והחלה להסתמן אפשרות של האטת הפעילות באירופה, על רקע קשיים במימון חובות של מספר מדינות.
ברביע הנסקר נמשך הייסוף של שער החליפין הנומינלי האפקטיבי - בשיעור של 3.9 אחוזים מדצמבר 2009 למארס 2010, המשך לייסוף של 3.0 אחוזים בתקופה שמאפריל עד דצמבר 2009. בנק ישראל המשיך להתערב בשוק מטבע החוץ, במגמה למנוע ייסוף יתר של שער החליפין האפקטיבי.
ב- 21 באפריל 2010 עדכן בנק ישראל את התחזית לפעילות הכלכלית בשנת 2010, וכן פרסם תחזית ראשונית לשנת 2011. הבנק מעריך כי הצמיחה ב-2010 תסתכם בכ-3.7 אחוזים, כי שיעור האבטלה ימשיך ויירד, לכ-7.0 אחוזים בממוצע שנתי, וכי שיעור האינפלציה יתמתן במהלך שנים עשר החודשים הבאים לכ-2.2 אחוזים. ריבית בנק ישראל צפויה לעלות בהדרגה בהמשך שנת 2010. להתמתנות האינפלציה בשנים עשר החודשים הבאים יתרמו הייסוף הריאלי של שער החליפין האפקטיבי, שאפיין את שמונת החודשים האחרונים של 2009 ונמשך גם ברביע הנסקר, ורמת התוצר, שעדיין צפויה להיות נמוכה מהרמה הפוטנציאלית - כתוצאה מהשפעתו של המשבר העולמי על הפעילות המשקית בישראל. בשנת 2011 צפוי, להערכתנו, שיפור נוסף בצד הריאלי וקצב אינפלציה סמוך למרכז תחום היעד.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם, ולנהל מדיניות התומכת בצמיחה וביציבות הפיננסית, בד בבד עם חתירה להחזרתה של האינפלציה, בשנה הקרובה, לסביבת אמצע תחום היעד. בשלב זה אנו מעריכים כי במהלך השנה הקרובה צפויה העלאה הדרגתית של ריבית בנק ישראל, בשיעור שייקבע על פי סביבת האינפלציה, התבססות הצמיחה כאן ובעולם, התפתחות שערי החליפין של השקל ומחירי הנכסים והתאמתה של הריבית על ידי הבנקים המרכזיים המובילים.