היום פורסם הדוח על השקעת יתרות מטבע החוץ של ישראל לשנת 2009

11/05/2010
11.05.2010
 
היום פורסם הדוח על השקעת יתרות מטבע החוץ של ישראל לשנת 2009
 
 
חטיבת השווקים של בנק ישראל פרסמה היום את הדוח השנתי לשנת 2009, העוסק ביתרות מטבע החוץ של ישראל ובדרך השקעתן. להלן עיקרי הדוח.
יתרות מטבע החוץ של ישראל גדלו השנה בכ-17 מיליארדי דולרים, והסתכמו בסוף 2009 ב-59.1 מיליארדי דולרים. העלייה ביתרות השנה, בדומה לעלייתן בשנה הקודמת, היא בעיקרה תוצאה של רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל במסגרת התוכנית להגדלת יתרות מטבע חוץ, שהחלה לפעול בסוף הרביע הראשון של שנת 2008, וכן של המדיניות החדשה שנקט הבנק בשוק מטבע החוץ לאחר מכן,החל מאוגוסט 2009.  
המשבר האחרון הדגיש את החשיבות של החזקת רמה גבוהה והולמת של יתרות מטבע חוץ, כמקור נזילות הכרחי לעתות משבר. בדומה לישראל, הגדילו מדינות רבות השנה את רזרבות מטבע החוץ שלהן. העלייה של רמת היתרות במהלך השנתיים האחרונות בישראל מחזקת את המשק ואת עמידותו הפיננסית, ומשפרת את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית.  
שינוי זה ניכר גם בעלייה המשמעותית שהייתה השנה ביחסן של יתרות מטבע החוץ למצרפים פיננסיים שונים של המשק הישראלי. כך, בין השאר, רמתן הממוצעת של היתרות בשנת 2009 מכסה את כל החוב החיצוני לטווח קצר של המשק, 126% - לעומת רמות כיסוי סביב 80% בשנים הקודמות - והיקפן עולה על רבע מהתוצר השנתי.  
כחלק ממדיניותו של בנק ישראל בניהול היתרות הן מושקעות בנכסים שמרניים, אך עוד לפני פרוץ המשבר העולמי בספטמבר 2008, וגם במהלך שנת 2009, נקט הבנק צעדים נוספים להקטנת החשיפה של תיק היתרות לסיכונים הפיננסיים הגוברים: החשיפה הבנקאית צומצמה לכמעט אפס, הוקשחו כללי ההשקעה, הוטלו מגבלות נוספות על החשיפה המותרת למדינות השונות ועל הנכסים המותרים להשקעה, ונוספו דרישות להבטחת רמת נזילות נאותה במטבעות שונים.  
תשואת ההחזקה של היתרות במונחי נומרר הייתה בשנת 2009 1.9% - לעומת 4.3% בממוצע בשנים 2009-2000. תשואה זו הושפעה במידה רבה מרמת השפל של הריביות והתשואות-לפדיון בשוקי איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ושל ממשלות אחרות ברחבי העולם - רמה ששררה לאורך שנת 2009 בעקבות המשבר העולמי, שפרץ בסוף השנה הקודמת. תשואת ההחזקה של היתרות במונחי שקלים הייתה גבוהה יותר – 3.6%.  
תרומת הניהול הפעיל השנה הייתה גבוהה וחריגה מאוד, והסתכמה ב-110 נקודות בסיס, לעומת תרומה חיובית ממוצעת של 19 נקודות בסיס בעשור האחרון. הגורם העיקרי לתשואה העודפת הגבוהה השנה היה נכסי המירווח בתיק, שנהנו מהצטמצמות משמעותית של מירווחי התשואות-לפדיון ביניהם לבין איגרות החוב הממשלתיות. רכיב בולט בנכסי המרווח השנה הוא איגרות חוב וניירות ערך מסחריים של בנקים בערבות ממשלתית, שהונפקו החל מסוף 2008, כחלק מצעדי ההתערבות הקיצוניים שנקטו ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם בניסיונותיהם לתמוך במערכת הפיננסית ולייצב את השווקים.