עיקרי דבריה של דר קרנית פלוג, מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל, בכנס תעסוקה בירושלים ובסביבתה בראי המעסיקים של עיריית ירושלים ומשרד התמת

28/06/2010
לכל ההודעות בנושא:
מדיניות רווחה ושוק העבודה
28.06.2010
 
עיקרי דבריה של ד"ר קרנית פלוג, מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל, בכנס "תעסוקה בירושלים ובסביבתה בראי המעסיקים של עיריית ירושלים ומשרד התמ"ת
 
למצגת הכנס הקישו כאן: - לחץ כאן
 
שיעור התעסוקה בירושלים ב-2008 עמד על 43%, לעומת 54% בשאר המדינה.  
שיעור העניים בירושלים (41% ב-2008) כמעט כפול מאשר בשאר המדינה.  
ההרכב הדמוגרפי בירושלים, שבה שיעור האוכלוסייה הלא ערבית והלא חרדית הוא רק 44%, מציב אתגר מורכב במיוחד בתחום התעסוקה והעוני.  
בירושלים שיעור המועסקים בענפים המאופיינים בשכר גבוה, כגון תעשייה ושירותים פיננסיים, נמוך יחסית - אחד הגורמים לשיעורי העוני הגבוהים בעיר.  
המשך היישום של תוכנית "מס הכנסה שלילי" יסייע להפחתת העוני בירושלים.  
ראוי לגבש מדיניות שתסייע לקידום תחומי תעסוקה שבהם יש בירושלים בסיס ליצירת יתרון יחסי ניכר.  
ד"ר פלוג התייחסה בדבריה לאתגרים בשוק העבודה הישראלי, ובפרט בשוק הירושלמי. ההרכב הדמוגרפי של העיר ירושלים, אשר בה, לפי מפקד האוכלוסין, 35 אחוזים מהאוכלוסייה הם ערבים, 21 אחוזים חרדים ורק 44 אחוזים אינם חרדים או ערבים, מציב אתגר מורכב במיוחד בתחום התעסוקה והעוני, אתגר ההולך ומתעצם.
שיעור התעסוקה במחוז ירושלים עמד ב-2008 על 43 אחוזים, לעומת 54 אחוזים בשאר מדינת ישראל. כמחצית מפער זה נובעת מההרכב הדמוגרפי השונה, ומחציתו - מהעובדה שבכל אחת מהקבוצות שיעורי התעסוקה בירושלים נמוכים ממקביליהם, באותן קבוצות, בשאר המדינה.
ואולם מתברר ששיעורי התעסוקה והדמוגרפיה אינם ההבדל היחיד בין שוק העבודה הירושלמי לזה של שאר מדינת ישראל. גם מבחינת ההרכב הענפי, וגם מבחינת השכר הממוצע בתוך כל ענף מחוז ירושלים נמצא בעמדה נחותה: בירושלים רק כ-9 אחוזים מועסקים בתעשייה, לעומת שיעור כמעט כפול בשאר המדינה, וגם שיעור המועסקים בשירותים העסקיים והפיננסיים, המאופיינים בשכר גבוה יחסית, נמוך יותר. לעומת זאת שיעור המועסקים בשירות הציבורי, ובפרט בחינוך, שרמת השכר בו נמוכה יחסית, גבוה יותר בירושלים. גם ממוצע השכר בירושלים, במרבית ענפי המשק, נמוך מהממוצע באותם ענפים בשאר המדינה - פערים בולטים בשכר הממוצע נמצאו בענפי התעשייה, הבינוי והשירותים העסקיים.
ממצאים אלה מסבירים מדוע ירושלים היא עיר ענייה - שיעור העניים בירושלים כמעט כפול מאשר בשאר המדינה ( בשנת 2008 - 41 אחוזים, לעומת 21 אחוזים). הממצאים מחדדים את הצורך לפעול לשילוב האוכלוסיות השונות בשוק העבודה ולפעול להעלאת הכנסתן לכשישתלבו בתעסוקה. להסרת החסמים להשתלבותם של ערבים וחרדים בתעסוקה - בהם שדרוג ההשכלה הרלוונטית, שירותי טיפול בילדים ומניעת אפליה בשוק העבודה - לצד מדיניות פעילה לשילוב בשוק העבודה באמצעות תוכנית שתחליף את "אורות לתעסוקה", נודעת חשיבות עליונה בעיר ירושלים. גם המשך הפעלת "מס הכנסה שלילי", תוך מאמץ להביא למיצוי מלא ככל שניתן של ההטבה, יסייע להפחתת העוני בעיר. ולבסוף - יש מקום לזהות ולקדם תחומי תעסוקה כתיירות וביו-טק (שיישען על המחקר באוניברסיטה ובבתי החולים בעיר), שבהם יש בירושלים בסיס ליצירת יתרון יחסי ניכר. שיפור מצב התעסוקה וצמצום העוני בבירה צריכים להיות משימה לאומית.