בנק ישראל מפרסם קטע מתוך סקירת מערכת הבנקאות בישראל לשנת 2009 שתפורסם בקרוב: מבחני קיצון

14.07.2010
 
בנק ישראל מפרסם קטע מתוך סקירת מערכת הבנקאות בישראל לשנת 2009 שתפורסם בקרוב: מבחני קיצון
 
לטקסט המלא: - לחץ כאן
 
בשנים האחרונות הפכו מבחני הקיצון לכלי חשוב לניהול סיכונים, המשמש את המפקחים בהערכת יציבות המערכת הבנקאית ולזיהוי מוקדי סיכון ואת התאגידים הבנקאיים כחלק מניהול הסיכונים הפנימי ולצורך הערכת נאותות הלימות הונם.  
המשבר העולמי הדגיש את חשיבות השימוש במבחני קיצון ואת הצורך בשיפור הפרקטיקות והנהלים שהונהגו עד לפרוץ המשבר ובמהלכו.  
הפיקוח על הבנקים בחן בשנת 2009 מגוון תרחישי קיצון וכן אמד מודלים מאקרו-כלכליים לבחינת יציבות המערכת הבנקאית והבנק הבודד ולבחינת רגישות הבנקים לגורמי סיכון שונים.  
התוצאות שהתקבלו בכל המודלים והתרחישים שנאמדו מראות כי יחס הלימות ההון הממוצע במערכת הבנקאית, לאחר שמופעלת עליו השפעת הזעזועים השונים שנבחנו, נותר מעל המינימום הנדרש.  
מבחני הקיצון הפכו בשנים האחרונות לכלי חשוב לניהול סיכונים, המשמש את המפקחים להערכת יציבות המערכת הבנקאית ולזיהוי מוקדי סיכון, ואת התאגידים הבנקאיים כחלק מניהול הסיכונים הפנימי ולצורך הערכת הלימות הונם. מבחני הקיצון המשמשים את התאגידים הבנקאיים מתריעים בפני ההנהלה על תוצאות חמורות בלתי צפויות שעלולות לנבוע מהתממשותם של מגוון סיכונים, ומספקים אינדיקציה באשר להון שיידרש לספיגת הפסדים במקרה של זעזועים גדולים. מבחני הקיצון הם כלי משלים וחשוב לגישות ולמדדים אחרים לניהול סיכונים, כגון מודל ה-VaR (Value at Risk), ומתמקדים באירועים חריגים. כך, למשל, בעוד שה-VaR משקף את ההתנהגות היומיומית של השוק, מבחני הקיצון בוחנים את ביצועי התיק במהלך תקופות לא "רגילות" ולפיכך הם מספקים מידע על סיכונים שמחוץ לתחום הנתפס על ידי מודל ה-VaR (איור 1).
בדצמבר 2006 הוציאה מועצת מפקחי הבנקים האירופאית (CEBS) הנחיה בנושא ביצוע מבחני קיצון. על בסיס הנחיה זו וכחלק מתהליך יישום באזל 2 בישראל, פרסם הפיקוח על הבנקים ביוני 2008 "טיוטה בנושא עקרונות ליישום מבחני קיצון במסגרת הנדבך השני". הטיוטה נועדה לקדם הטמעתם של מבחני קיצון כחלק בלתי נפרד מתהליכי ניהול הסיכונים והערכת נאותות הלימות ההון בתאגידים הבנקאיים.
 

 
המשבר הפיננסי העולמי שפרץ ב-2007 הדגיש את חשיבות השימוש במבחני קיצון. עומק המשבר ומשכו העלו אצל רשויות פיקוח ספקות לגבי מהימנותם של מבחני הקיצון, שהונהגו בתקופה אשר קדמה למשבר, והתאמתם לשינויים המהירים שהתרחשו, שכן תוצאותיו היו חמורות מאלה שמבחני הקיצון הצביעו עליהן. במאי 2009 פרסמה הוועדה הבין-לאומית לפיקוח על הבנקים (BCBS) מסמך עקרונות לניהול נאות ופיקוח על מבחני קיצון. המסמך הוא תוצאה של בדיקת הפרקטיקות והנהלים לעריכת מבחנים אלו שהיו נהוגים לפני המשבר ובמהלכו; על סמך בדיקה זו, ובמאמץ לשפר את מהימנות המבחנים פותחו עבור התאגידים הבנקאיים ועבור המפקחים עקרונות סדורים המתייחסים למטרותיהם של מבחני הקיצון, לניהולם ואופן יישומם. בינואר 2010 פרסם הפיקוח על הבנקים תרגום של המסמך, כחלק ממאמציו לשדרוג מערך ניהול הסיכונים, הבקרה והממשל התאגידי ולצורך הבהרת ציפיות הפיקוח בתחום זה (מסמך זה, והמסמך מיוני 2008 הנ"ל, מופיעים באתר האינטרנט של בנק ישראל, מתורגמים לעברית).
 
בהמשך להטמעת הוראות באזל 2 וכחלק מלקחי המשבר ביצעה היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים בשנת 2009 מספר תרחישי קיצון המשקפים מגוון של אירועים. במסגרת זו נבחנו השפעות על מערכת הבנקאות בכללותה ועל עמידת הבנקים השונים בדרישות ההון שנקבעו לשנת 2009. תרחישים אלו כללו בין היתר: קריסת קבוצת לווים גדולה; התדרדרות באיכות תיק האשראי הבנקאי; השפעת עליית שיעור הריבית על הלוואה לדיור לא צמודה בריבית משתנה על נטל החוב של משקי בית וזעזועים בשיעורי הריבית במגזרי ההצמדה השונים ובשערי החליפין.
נוסף על כך אמד הפיקוח על הבנקים בשנת 2009 מודלים מקרו-כלכליים לסיכון האשראי במגזר העסקי, בענף הבינוי והנדל"ן ובמגזר משקי הבית, הקושרים בין מערכת של גורמים מקרו-כלכליים לבין סיכון האשראי במערכת הבנקאית ומשמשים לביצוע מבחני קיצון. יש לציין כי מודלים אלו מתבססים על קשרים סטטיסטיים היסטוריים לחיזוי התפתחותם של הסיכונים בעתיד והם מוגבלים ביכולתם ללכוד תגובות קיצוניות-במיוחד, בפרט כשהם מסתמכים על נתונים המשקפים תקופה ארוכה של יציבות.
התוצאות שהתקבלו בכל התרחישים והמודלים כאמור, מראות כי יחס הלימות ההון הממוצע במערכת הבנקאית, לאחר השפעתם של הזעזועים השונים שנבחנו, נותר מעל המינימום הנדרש.