בנק ישראל מפרסם את דוח האינפלציה לרביע השני של 2010

03.08.2010
 
בנק ישראל מפרסם את דוח האינפלציה לרביע השני של 2010
 
לדוח המלא - לחץ כאן
 
דוח האינפלציה לרביע השני של 2010 מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד – הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.[1]
מדד המחירים לצרכן עלה ברביע השני של 2010 ב 1.6- אחוזים, בעיקר בהשפעת גורמים עונתיים. בניכוי הרכיבים העונתיים - פירות וירקות והלבשה והנעלה - עלה המדד ברביע זה ב 0.7- אחוז. עלייתו של סעיף הדיור, המודד באמצעות שכר הדירה את מחיר שירותי הדיור, הייתה ברביע הנסקר מהירה מזו של שאר רכיבי המדד – 2.3אחוזים, קצב האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים התמתן ברביע השני ל 2.4- אחוזים, לאחר תקופה ארוכה של אינפלציה בקרבת הגבול העליון של היעד ואף מעליו.
ברביע הראשון נמשכה ההתאוששות בפעילות הריאלית העולמית ובסחר העולמי, בהובלתן של ארה"ב והמדינות המתפתחות, בעוד שהצמיחה באירופה הייתה מתונה יותר. על רקע רמת פעילות נמוכה מזו הפוטנציאלית ושיעורי אבטלה גבוהים יחסית נותרה סביבת האינפלציה העולמית ממותנת.
במהלך הרביע השני החריף משבר החובות הפיסיקליים, בעיקר במדינות דרום אירופה, ולפיכך התגברה מאוד אי-הוודאות בשווקים הפיננסיים בעולם, וגם בישראל; זאת במיוחד בתחילת הרביע, עד להכרזתם של האיחוד האירופי וקרן המטבע הבין-לאומית על קרנות לסיוע לאותן מדינות באירופה הנתונות בקשיים פיננסיים, ועד שמדינות אלה החלו לנקוט מדיניות פיסקלית מרסנת כדי להתמודד עם המשבר. לאחר מכן נבלמו הירידות בשווקים הפיננסיים, אולם אי-הוודאות נותרה גבוהה.
הפעילות הכלכלית במשק הישראלי המשיכה להתרחב ברביע השני של 2010, אף כי חלק מהאינדיקטורים לרביע זה מצביעים על האטה בקצב ההתרחבות. על פי הנתונים שבידינו נראה כי בעוד שהביקושים המקומיים הוסיפו להתרחב, גידול היצוא, המושפע ישירות מההתפתחויות בעולם, התמתן. בשוק העבודה ניכרת מגמת ההתאוששות, ומתבטאת בהמשך הירידה של שיעור האבטלה ובעלייה של השכר הריאלי.
המשבר הפיסקלי במדינות אירופה עלול להשפיע על המשק הישראלי - בגלל פגיעה אפשרית בביקושים ליצוא של ישראל והשפעה על שוק ההון הישראלי בשל המיתאם בינו לבין השווקים הפיננסיים בעולם.
שער החליפין הנומינלי והריאלי של השקל יוסף במשך רוב הרביע השני, אולם באמצע יוני התהפכה המגמה: בסוף הרביע הוא פוחת, וכן ביולי. רכישת מטבע חוץ על ידי בנק ישראל באפריל ובמאי מיתנה את הייסוף בחודשים אלה. ביוני לא התערב בנק ישראל בשוק מטבע החוץ.
המדיניות המוניטרית של בנק ישראל בתקופה הנסקרת נקבעה במסגרת תהליך החזרתה של הריבית לרמה נורמלית, התואמת את תנאי המשק וסביבת האינפלציה. יחד עם זאת, התגברות אי-הוודאות לגבי המצב הכלכלי בעולם והשפעתו על המשק הישראלי התבטאה בהאטת קצב העלאתה של הריבית ברביע השני. ריבית בנק ישראל לאפריל הועלתה ב 0.25- נקודת אחוז, ל 1.5- אחוזים, והושארה ברמה זו עד חודש יולי. הריבית לאוגוסט הועלתה ב 0.25- נקודת אחוז, ל 1.75- אחוזים. מגמת הירידה של האינפלציה לעבר מרכז היעד, (בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים), התגברות אי-הוודאות לגבי קצב התאוששותו של המשק הישראלי בהמשך השנה והציפייה להשארת הריביות של הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם ברמות נמוכות עוד לזמן ממושך - כל אלה תמכו בהשארת הריבית ללא שינוי במשך הרביע השני.
כדי למתן את המשך העלייה המהירה של מחירי הדירות בראשית 2010 ואת ההתרחבות המהירה של האשראי לדיור - בין היתר על רקע הריבית הנמוכה - ולתמוך ביציבות הפיננסית, הוציא המפקח על הבנקים בבנק ישראל הוראה, שנכנסה לתוקף ב 1- ביולי, המורה לבנקים לבחון בקפידה את נושא האשראי לדיור, תוך דרישה להפרשה נוספת בגין הלוואות לדיור שניתנו ביחס מימון גבוה. צעד זה תואם את הגישה שלפיה, לצורך יישום מדיניות הבנק המרכזי, יש מקום להפעיל כלים מקרו-יציבותיים (macroprudential), נוסף על השימוש בכלים המוניטריים הרגילים, כדי לטפל בנושאים הקשורים ליציבות הפיננסית. השימוש בכלים אלה מאפשר השפעה ממוקדת -בשונה משינויים בריבית, המשפיעים על המשק כולו.
קצב האינפלציה צפוי להיות בשנה הקרובה בחלקו העליון של תחום יעד האינפלציה, והצמיחה צפויה להיות נמוכה במקצת מ 4- אחוזים, כך שפער התוצר השלילי יצטמצם מעט. עם זאת, עקב אי-הוודאות לגבי התפתחותו של המשבר באירופה והשפעתו על כלכלת העולם ועל המשק הישראלי, ייתכן שהפעילות והאינפלציה יסטו משמעותית מהתחזית. גם להתפתחותם של מחירי הדיור בתקופה הקרובה צפויה להיות השפעה על התפתחות האינפלציה.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם ולפעול לשמירה על האינפלציה בתחום היעד, תוך תמיכה בפעילות הריאלית ושמירה על היציבות הפיננסית. מסלול הריבית ייקבע גם בעתיד בהתאם לסביבת האינפלציה, לתנאי המשק, להתפתחויות העולמיות, ובכלל זה לתוואי הריבית העולמית, ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל.
במארס השנה התקבל בכנסת חוק בנק ישראל החדש, והוא נכנס לתוקף ביוני. החוק החדש מעגן את עצמאותו של בנק ישראל באמצעות הגדרה ברורה של יעדי הבנק, תפקידיו ודרך קבלת ההחלטות, וכן באמצעות קביעת הכלים להשגת היעדים ודרך הפעלתם. החוק קובע שהיעד העיקרי של הבנק המרכזי הוא שמירה על יציבות המחירים, ועימו תמיכה במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה ושמירת יציבותה של המערכת הפיננסית. עם כינונה של ועדה מוניטרית, על פי חוק זה, יתקבלו החלטות המדיניות המוניטרית, ובפרט ההחלטות על שינויים בריבית, במסגרתה.
 
[1] עם כינונה של ועדה מוניטרית, על פי חוק בנק ישראל החדש, יתקבלו החלטות הריבית במסגרתה.