תמצית דברי המשנה לנגיד היום בועידת הגליל לחקלאות

18/10/2010
לכל ההודעות בנושא:
מדיניות רווחה ושוק העבודה
18.10.2010
 
תמצית דברי המשנה לנגיד היום בועידת הגליל לחקלאות
 
למצגת המלאה - לחץ כאן
 
המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, נשא היום דברים בועידת הגליל לחקלאות בסימן 150 שנה לחקלאות העברית בישראל. בפתח דבריו התייחס המשנה לנגיד למצב המאקרו כלכלי בישראל. המשק הישראלי צלח את המשבר הכלכלי בצורה טובה ונמצא כיום בתהליך היציאה מהמשבר, כך שהתוצר צפוי לצמוח בשיעור של 4% בשנת 2010 ו-3.8% בשנת 2011, תוך ירידה משמעותית באבטלה וגידול בהיקף התעסוקה. המשנה לנגיד מנה ארבע סיבות עיקריות לכך שהמשק יצא מהמשבר בצורה יחסית טובה בהשוואה לרוב המדינות המפותחות וגם לחלק מהמדינות המתפתחות: ראשית, הממשלה שמרה על מסגרות תקציב שהתאימו לצרכי המשק, כך שנטל החוב הציבורי לא עלה מעל לרמה של 81 אחוזי תוצר והוא צפוי להתחיל לרדת בשנה הבאה; שנית, המערכת הבנקאית והפיננסית שמרה על יציבותה לאורך כל תקופת המשבר וממשיכה להתאפיין ביציבות גם היום; שלישית, חשבון הסחר של המשק מאוזן והחשבון השוטף נמצא בעודף מזה כמה שנים, מה שמתבטא ביציבות החיצונית של המשק ובחוזק השקל; רביעית, המדיניות המוניטרית שניהל בנק ישראל הגיבה למשבר בהורדת ריבית חדה ומיידית. הצטמצמות הפעילות במשק נמשכה רק שני רביעים, ולאחריהם, משהחל המשק לצמוח החל בנק ישראל בתהליך התאמה איטית של הריבית כלפי מעלה, תהליך שנמשך עד כה היום. ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, שהחלה עוד טרם הגיע המשבר לשיאו בסתיו 2008, הצליחה לייצב את שער החליפין וסייעה ליצואנים ולסקטור היצרני כולו להתמודד עם המשבר העולמי. הצלחת המדיניות באה לידי ביטוי לאור יעדי בנק ישראל: יציבות מחירים כיעד עיקרי, ותמיכה בתעסוקה, בצמיחה וביציבות הפיננסית.
פרופ' אקשטיין סקר בהרצאתו את עברה של החקלאות בישראל, והתייחס גם למגמות הצפויות והרצויות בעתיד. בשנת 1950 עמד חלקה של החקלאות בתוצר על 12%, והיום מהווה החקלאות פחות מ-2% מהתוצר. במהלך השנים עלה התוצר לעובד בחקלאות בצורה מתמדת, בשיעור גבוה משיעור הגידול של התוצר לעובד בכלל המשק, תוך גידול משמעותי בשטחים המעובדים לאורך כל השנים. במבט לעתיד, צריכה החקלאות הישראלית להתמיד בהגדלת הפריון, אשר יאפשר את המשך האספקה של תוצרת חקלאית למשק. הגידול בפריון צריך לנבוע מגידול בהיקף העסקת עובדים ישראלים בענף, תוך השקעה במיכון חקלאי וחדשנות בטכנולוגיה ובמוצרים. ניתן גם להחליף חלק גדול מהעובדים הלא ישראליים הקבועים בענף בעובדים ישראליים ובעובדים זרים שיבואו לעבודות עונתיות בלבד.
לדברי המשנה לנגיד, אחד היעדים העיקריים של החקלאות הנו פריסת ההתיישבות ברחבי הארץ , ועיבוד הקרקע תוך תמיכה באיכות הסביבה ויצירת תמורות אקולוגיות ע"י הקטנת ריכוזי דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה. ניתן להשיג יעד זה על ידי הרחבת השטחים הירוקים ונטיעת מטעים מזנים שונים, אשר יושקו במים מושבים תוך שימוש בטכנולוגיות מודרניות.
המשנה לנגיד ציין שאחד החסמים המשמעותיים העומדים בפני התפתחות החקלאות נובע מקשיי הנגישות של החקלאים לאשראי בנקאי. היקף האשראי הבנקאי בחקלאות הנו 6% מתוצר הענף, בעוד היקף האשראי לשאר ענפי הסקטור העסקי עומד על 43% מתוצר ענפים אלו בממוצע. העובדה שרוב הקרקע החקלאית הנה בבעלות המדינה מקשה על השימוש בקרקע כבטוחה למתן אשראי, ולכן מומלץ להתקין הסדרים של ערבויות מדינה לאשראי לחקלאים, בדומה לתכניות הקיימות לעידוד עסקים קטנים ובינוניים.