ריבית בנק ישראל לחודש דצמבר 2010 תישאר ללא שינוי על 2%

22.11.2010
 
ריבית בנק ישראל לחודש דצמבר 2010 תישאר ללא שינוי על 2%
מבנק ישראל נמסר עוד כי המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים יעלה מ- 0.25 ± ל- 0.50 ±
 
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.3%, שיעור זהה לממוצע תחזיות החזאים. סעיף הדיור ירד ב-1.1%. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עומדת על 2.5%, בתוך הטווח של יעד יציבות המחירים. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.2% ובניכוי מחירי הדיור, עלה המדד ב-1.5%.
תחזיות האינפלציה והריבית: ממוצע תחזיות החזאים ל-12 המדדים הבאים שמר על יציבות ברמה של 2.9%. לעומת זאת, הציפיות לאינפלציה לשנה הנמדדות משוק ההון עלו, והן נמצאות מעט מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה. לפי ממוצע תחזיות החזאים, הריבית צפויה לעמוד בעוד שנה על 3%; מרבית החזאים צופים כי בנק ישראל לא ישנה את הריבית לחודש דצמבר.
הפעילות הריאלית: האינדיקטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה שברביע השלישי ובאוקטובר נמשך הגידול בפעילות תוך התמתנות מסוימת ביחס לרביעים הקודמים כשהגורם העיקרי לכך הוא הירידה בסחר החוץ על רקע ההאטה בסחר העולמי. ברביע השלישי צמח התמ"ג, במונחים שנתיים, ב-3.8% לאחר צמיחה של 4.5% ברביע השני. הצמיחה בתוצר נתמכה, בין היתר, בעליה של 10.2% בצריכה הציבורית ובגידול של 9.7% בנכסים קבועים. על רקע הקיפאון בסחר העולמי, נתוני סחר החוץ של ישראל מצביעים על יציבות בייצוא הדולרי בחודש אוקטובר אולם בחודשים אוגוסט-אוקטובר היתה הרמה הממוצעת של הייצוא נמוכה בכ-7% מזו שבשלושת החודשים שקדמו. מנגד, בחודש אוקטובר נרשמה עליה של כ-9% בייבוא הדולרי לעומת חודש ספטמבר. מדד החיפושים ב"גוגל" כפי שהוא מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל, מצביע על ירידה בהסתברות למיתון אל מתחת ל-50 אחוזים. שני מדדי אמון הצרכנים (של "גלובס" ושל "בנק הפועלים") ירדו קלות באוקטובר, אך נותרו ברמה גבוהה יחסית. בחודש אוקטובר עלה מדד מנהלי הרכש בשיעור חד עקב העליות ברכיבי הביקושים ליצוא ותפוקת הייצור. המדד המשולב לחודש אוקטובר שעלה ב-0.1% מצביע על המשך ההתרחבות אך בקצב מתון מזה שנרשם במחצית הראשונה של השנה.
הערכות חטיבת המחקר: הערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל היא שהאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תעמוד על 2.5%, תוך העלאה הדרגתית של הריבית לכ-2.9% בסוף 2011. המקור העיקרי של הסיכונים לפעילות הריאלית ולאינפלציה בישראל הוא ההתרחשויות בחו"ל.
שוק העבודה והשכר: נתונים משוק העבודה מצביעים על התקרבות לרמת האבטלה הנמוכה טרם המשבר. בחודש אוגוסט חלה האצה בעליית השכר הנומינלי (השכר הנומינלי עלה בחודש אוגוסט ב-1.3 אחוזים והשכר הריאלי – ב-1.1 אחוזים לעומת החודש הקודם, נתונים מנוכי עונתיות), בעוד שבעלייה במספר משרות השכיר במשק חלה האטה מסוימת. נתוני הגבייה של מס הבריאות לחודש אוקטובר מצביעים על המשך העלייה של סך תשלומי השכר במשק. לפי נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות במגזר העסקי המשיך לגדול ובחודש אוקטובר היה גבוה בכ-50% מהרמה שנרשמה באוקטובר 2009.
נתוני תקציב הממשלה: הגירעון המקומי (ללא אשראי) מתחילת השנה עד אוקטובר הסתכם ב-12.9 מיליארדי ש"ח, לעומת 21.8 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון הכולל ללא אשראי לשנת 2010 צפוי להיות, על פי ההתפתחויות עד כה, כ-4% מהתוצר, או אף פחות. זאת לעומת תקרת גרעון של 5.5% מהתוצר.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-24/10/10, ועד 19/11/10, נחלש השקל מול הדולר בכ-0.14% והתחזק מול האירו בכ-1.43% - בדומה למגמה העולמית. בתקופה זאת יוסף השקל במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-0.47%.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-24/10/10, ועד 19/11/10 ירדו מדדי המניות בת"א, בדומה למגמה שנרשמה במהלך אותה תקופה במרבית שוקי המניות בעולם, אך גם על רקע גורמים מקומיים (סקטור האנרגיה ירד בכ-10% במהלך התקופה). מדד ת"א 25 ירד בתקופה הנסקרת בכ-0.5%. באג"ח הממשלתיות הצמודות והלא צמודות נרשמה במהלך התקופה הנסקרת עליית תשואות של בין 10 ל-20 נ.ב לאורך כל העקום, למעט באפיק הצמוד הקצר שם היתה ירידת תשואות קלה. התרחשות זאת באג"ח הממשלתיות בישראל הייתה בדומה למגמה העולמית הכללית אם כי מתונה יותר. תשואות המק"ם ירדו לכל אורך העקום. המירווח בין האג"ח הלא-צמודות ל-10 שנים של ממשלות ישראל וארה"ב הצטמצם החודש במעט וירד ל-170 נ.ב., על רקע עליית תשואות חדה יותר בארה"ב. בשוק הקונצרני ירדו מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 ב-0.25% וב-0.4% בהתאמה. במירווחים בין התשואות של אג"ח קונצרניות לאג"ח הממשלתיות המקבילות המגמה הייתה מעורבת עם צמצום המרווח בדירוגים הגבוהים והנמוכים ביותר לעומת התרחבות קלה בשאר הדירוגים. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווחי ה-CDS, ירדה החודש במקצת, בניגוד למגמה בשאר השווקים המתפתחים והיא עומדת על 111 נ"ב.
כמות הכסף: המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ירד באוקטובר ב-1.2%, לאחר עליה של 2.4% בספטמבר. ב-12 החודשים האחרונים עלה המצרף M1 בשיעור של 4.6%. המצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) ירד באוקטובר ב-0.2%, לעומת עליה של 1.7% בספטמבר, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-0.9%.
ההתפתחויות בשוק האשראי: יתרת האשראי למגזר העסקי שמרה על יציבות בספטמבר ברמה של 756 מיליארדי ש"ח, לאחר עליה של 1.2% באוגוסט וגידול של פחות מ-3 אחוזים מראשית השנה. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בספטמבר בשיעור מתון יחסית של 0.3%, עקב עלייה מתונה ביתרת המשכנתאות, בהשפעת גורמים עונתיים ומראשית השנה עלתה בקצב מהיר יחסית של 7%. היקף המשכנתאות החדשות שניתנו בחודש אוקטובר שב ועלה ב-11% לאחר הירידה שנצפתה כאמור בספטמבר והיקף המשכנתאות החדשות שניתנו חזר לרמה שקדמה לחודשי הקיץ.
שוק הדיור: מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, המשיכו לעלות. בחודשים אוגוסט-ספטמבר נרשמה בהם עליה של 1.9% בהמשך לעליה של 1.3% בחודשים יולי-אוגוסט. מתחילת השנה עלו מחירי הדירות ב-11.6%, וב-12 החודשים האחרונים - ב-19.7%. מנגד, מדד מחירי הדיור, המתבסס בעיקר על חוזי שכירות מתחדשים ונכלל במדד המחירים לצרכן, ירד בחודש אוקטובר ב-1.1%.
המשק העולמי: רוב הנתונים שהתפרסמו החודש הצביעו על תמונה חיובית בעיקר בארה"ב ופחות באירופה. באירופה גברו החששות מפני משבר החוב בכמה מדינות שהבולטת בהן הנה אירלנד. ההערכות הן שהכלכלה העולמית התאוששה מרמות השפל אליהן הגיעה והסיכוי לשפל נוסף פחת. במקביל, חלק מבתי ההשקעות שבו לעדכן את תחזיות הצמיחה לרבעונים הקרובים כלפי מעלה אך לעומתם, ה-OECD עדכן כלפי מטה את תחזיותיו. קצב הצמיחה של הכלכלה העולמית ממשיך להוות את מקור הדאגה המרכזי. במשקים המפותחים נותרה האינפלציה ברמות נמוכות, בעיקר על רקע עודף כושר הייצור במשקים אלה. במשקים המתפתחים גברו הלחצים האינפלציוניים, בעיקר בעקבות העליות במחירי הסחורות. החודש המשיכו חלק מהמדינות להתערב בשוקי המט"ח וחלקן הטילו מגבלות על תנועות ההון. במשקים העיקריים נמשכה המדיניות המוניטרית המרחיבה ובארה"ב הופעלה תוכנית מרחיבה נוספת, QE2. מספר בנקים מרכזיים במשקים שכבר צומחים מהר יחסית, המשיכו בתהליך של העלאה בריבית גם בחודש האחרון.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי ברמה של 2% עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמאלית" שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך הצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. קצב עליית הריבית אינו קבוע, אלא תלוי בסביבת האינפלציה, בצמיחה במשקים הישראלי והעולמי, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. ברמת הריבית הנוכחית, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.
האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחורנית נמצאת בתוך היעד ולפי תחזיות החזאים וחטיבת המחקר צפויה להיות מעט מעל הגבול העליון במחצית הראשונה של 2011 ולחזור לתוך היעד בהמשך השנה. צפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון היו החודש מעט מעל הגבול העליון של היעד.  
מרבית האינדיקטורים שנוספו בחודש האחרון תומכים בהערכה שברביע השלישי ובאוקטובר נמשך הגידול בפעילות הכלכלית. אולם, בנתונים אלה בולטת הירידה בייצוא – לאחר עליה מהירה במחצית הראשונה של השנה – שהושפעה גם מהחולשה בסחר העולמי. חוסר הודאות ביחס להתמדת הצמיחה בישראל, הנובעת מאי ודאות בביקושים העולמיים, עדיין מהווה גורם סיכון משמעותי.  
ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר נמוכות למשך זמן רב; ה-Fed אף חזר להפעיל כלי הרחבה כמותית. על רקע זה, פער הריביות בין המשקים שצומחים מהר יחסית, וביניהם ישראל, למשקים המפותחים מהווה אתגר משמעותי לקובעי המדיניות במדינות הצומחות מהר יחסית; אלה נדרשים לאזן בין הלחצים המקומיים להעלאת הריבית, לבין ההשפעה של העלאה כזו לייסוף שער החליפין והשפעתו על הייצוא ולכן על הפעילות במשק.  
מחירי הדירות (שאינם כלולים במדד המחירים לצרכן) המשיכו לעלות בקצב מהיר. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר השפעת הצעדים שננקטו בתחום הנדל"ן שנועדו לתמוך ביציבות הפיננסית ועשויים למתן את עלית מחירי הדירות בחודשים הקרובים.  
כחלק מהתהליך של החזרת כלי המדיניות המוניטרית לתנאים נורמליים, החליט בנק ישראל להגדיל את המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ- 0.25 ± ל- 0.50 ±
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב במיוחד אחרי ההתפתחויות בשוק הדיור ובפרט במחירי הדירות.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש דצמבר 2010 יפורסמו ב-6/12/2010.
החלטת הריבית לחודש ינואר 2011 תתפרסם ביום שני ב-27/12/2010 בשעה 17.30.