עמדת בנק ישראל לנוכח ההתפתחויות בתחום התשלומים ופעילות ארנקים דיגיטליים – עדכון לאחר סיום עבודת הוועדה הפנימית לתשלומים בנייד

כניסת הארנקים הדיגיטליים לתחום התשלומים בבתי עסק העלתה שאלות ביחס למבנה שוק התשלומים העתידי ולשירותים שיתפתחו אגב השימוש במידע שנצבר על הלקוחות והעסקאות שביצעו. בחודש פברואר 2021 פרסם בנק ישראל עמדה ביחס להפעלת ארנקים דיגיטליים לצורך ביצוע תשלומים בבתי עסק[1], ולפיה יש במיזמים החדשים של התאגידים הבנקאיים כדי לעודד את התחרות, לפתח את עולם התשלומים ולהביא ערך לצרכן הישראלי, ועל כן, אין מקום לעכבם, ובלבד שבאותה עת, הפעילות תהיה כפופה למספר מגבלות, וביניהן כי לא יעשה שימוש במידע שנאסף במסגרת ארנק דיגיטלי לשם מתן שירותים פיננסיים או מכירה של מוצרים פיננסיים אחרים ללקוחות בעלי כרטיסי חיוב שהנפיקו עבורם מנפיקים שאינם בעלי הארנק, וזאת עד אשר תיבחן סוגיה זו על כלל היבטיה.

 

לצורך בחינת הנושא הקים נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ועדה פנימית לתשלומים בנייד בראשות המשנה לנגיד, אנדרו אביר. הוועדה פרסמה בחודש יוני 2021 "קול קורא" לקבלת מידע מהציבור בעניין השימוש במידע על ידי הארנקים ובעניין האפשרות להקמת ממשק בין אפליקציות (יישומוני P2P). התקבלו 17 התייחסויות מהציבור והתקיימו בעקבותיו שיחות עם הגופים השונים. הוועדה אף עקבה אחר השינויים הרבים בשוק זה, לרבות כניסתן של שחקניות גלובליות לתחום הארנקים הדיגיטליים לישראל לאחרונה.

 

להלן עמדת בנק ישראל ביחס לנושאים שנבחנו על ידי הוועדה:

 

מידע

  • התפיסה העקרונית של בנק ישראל לעניין המידע אשר נוצר ונאסף בגופים הפיננסיים השונים אודות לקוח היא כי המידע שייך ללקוח, כך שיש בידיו את הזכות להחליט אילו גורמים יחשפו למידע האמור ואילו שימושים יעשו בו. תפיסה זו אינה נותרת רק בגדר אמירה עקרונית, אלא שבנק ישראל פועל מזה מספר שנים לקידומה הלכה למעשה. זאת הן במסגרת מאמצי הבנק לקדם עולם פיננסי פתוח (Open Finance), הן בקידום יישום פרויקט "הבנקאות הפתוחה" במערכת הבנקאית והן במעורבות מקצועית משמעותית בגיבוש ובחקיקת חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021. תפיסה זו מבוססת גם על תפיסה רחבה של דיני הגנת הפרטיות.
  • בהתאם לגישה זו, בנק ישראל סובר שיש לאפשר לגופים פיננסיים להשתמש במידע שקיבלו בהסכמה של לקוחותיהם לשימושים שהסכימו הלקוחות, והכל בכפוף לדין.
  • מידע שנאסף בשירותי ה-P2P באפליקציות התשלום הבנקאיות הינו בעל ערך תחרותי כאשר מדובר במידע על תשלומים לרכישת מוצרים ושירותים בבתי עסק, אך בעל ערך תחרותי נמוך כאשר מדובר במידע על העברות בין אנשים פרטיים.
  • לעניין זה, נציין כי היקפי הפעילות בתשלומים בבתי עסק באמצעות P2P הינם נמוכים מאד בהשוואה לאמצעי תשלום אחרים, במידה שאינה מחייבת התערבות בשוק זה בעת הזו.
  • צעד נוסף שצפוי לקדם את הגישה למידע שנוצר בעת השימוש באפליקציות התשלום ובכך להקטין את הדומיננטיות של השחקנים הקיימים כעת בשוק, ומתחבר לרפורמת הבנקאות הפתוחה, הוא הוראת ניהול בנקאי תקין חדשה שמקדם הפיקוח על הבנקים, כך שלפיה המידע הקיים באפליקציות הבנקאיות – הן העברות בין אנשים פרטיים והן תשלומים בבתי עסק – יהיה חלק מסלי המידע של הבנקאות הפתוחה, ומשכך נגיש גם לצדדי ג', וזאת בלוחות הזמנים שנקבעו בחקיקה בנושא.   
  • באשר לשירות של גופים המציעים ארנק דיגיטלי תוך טוקניזציה של כרטיסי אשראי שהונפקו על ידי גופים פיננסיים אחרים – השימוש במידע הנצבר מפעילות זו יהיה כפוף, מעבר להסכמת הלקוח, גם להסכם שייחתם בין הגוף שמציע ארנק דיגיטלי לבין מנפיק הכרטיס. בשלב זה, בנק ישראל לא מתכוון להתערב בשוק זה בשל היקף הפעילות השולי של הבנקים המפעילים ארנקים כאמור.
  • לבסוף, היות ונושא המידע הוא נושא מורכב שנדון בכל העולם וביחס לסקטורים עסקיים שונים, ראוי כי תעשה בחינה משקית לכל הסקטורים ויבחנו השאלות השונות הנוגעות לאיסוף מידע שעושים גופים שונים לגבי הלקוחות. ביניהן – הצורך בתיקון חוק הגנת הפרטיות והתאמתו למקובל באירופה; חידוד שאלות בנוגע להסכמה כללית או מפורשת; התניית מתן שירותים בדרישה לאישור איסוף מידע וכו'.

 

הקמת מאגר לממשק בין חשבונות תשלום

  • בשירותי ה-P2P, בהיבט של העברות בין פרטים התפתח שחקן דומיננטי מאד בשוק. כדי לשכלל את השוק בהיבט זה, בנק ישראל סובר שיש לעודד את השוק והשחקנים שבו להקים תשתית בתצורת מאגר שיאפשר העברות כספים וביצוע תשלומים בין אפליקציות וחשבונות תשלום מסוגים שונים, כאשר המאגר יקשר בין מספר הטלפון הנייד (או מזהה אחר כמו כתובת מייל) לבין פרטי אמצעי התשלום לזיכוי (כגון חשבון תשלום).
  • מאגר כאמור, יתרום להתפתחות השוק ככלל ולתחרות בו בפרט, ויפשט את יכולתם של שחקנים קיימים להציע שירותים נוספים ללקוחותיהם וכן לשחקנים חדשים להשתלב בשוק ולהציע חוויות לקוח חדשניות ומתקדמות בקלות יחסית תוך התממשקות קלה למשתמשים פוטנציאליים רבים.
  • בעולם ישנן דוגמאות לסוגים שונים של תשתיות לממשק בין אפליקציות תשלום. תשתיות אלה עשויות להתבסס על מאגר מרכזי, חיבור בין מאגרים קיימים או סוג של שירות קישור או ממשק, כאשר הזיהוי של הלקוחות הוא תמיד על ידי ערך חד חד ערכי כמו למשל מספר זיהוי ייחודי (למשל ת"ז) או מספר טלפון. השיקולים המנחים להקמת תשתית ראוי שייקחו בחשבון את היכולת להקמתה בקלות ובמהירות, התאמתה לשחקנים השונים בשוק, מהירות הטמעת התשתית והעמדתה לשימוש השחקנים בשוק והכל כמובן תוך הבטחת גבולות האחריות, שמירת המידע ופרטיות לקוחות הקצה.
  • לעניין זה, למאגר מספר יתרונות ביחס לממשק טכנולוגי בין אפליקציות תשלום, ובעיקר, הפשטות בהתממשקות למאגר, עלות הקמתו והפוטנציאל לחדשנות שיש בו.
  • עוד נציין, כי במקביל לפעילות הוועדה של בנק ישראל, הוקם צוות בין משרדי בהשתתפות משרד האוצר, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, רשות התחרות ובנק ישראל, שבוחן לעומק את הסוגיות השונות העולות מהקמת תשתית כאמור.

 

בנק ישראל ימשיך לקדם את שוק התשלומים ולעקוב אחר התפתחותו, לרבות בחינת השאלות הפתוחות ביחס למידע כאמור לעיל.