בנק ישראל מפרסם היום את דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2021

גרפים דוח יציבות H1 2021.xlsxגרפים ונתונים

דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל מתפרסם פעמיים בשנה. בדוח זה מנתחים כלכלני הבנק את עמידותה של המערכת פיננסית המקומית בהתחשב בסיכונים העיקריים הנשקפים לה
. הדוח הנוכחי סוקר את התפתחויות במערכת הפיננסית המקומית והגלובלית במחצית הראשונה של שנת 2021, עת החל המשק המקומי להתאושש ממשבר מגפת הקורונה והוסרו מרבית המגבלות על הפעילות הכלכלית, במקביל להתאוששות איטית יותר במדינות אחרות. כמו כן הדו"ח מתייחס לאתגרי המשק בהמשך היציאה ממשבר הקורונה ומעלה שני תרחישי סיכון שאחד מהם מתייחס להתגברות התחלואה והשני לרמת מחירי הנכסים הפיננסיים.


להלן הנקודות המרכזיות שעולות מהדו"ח:

  • אנו מעריכים כי הסיכון המאקרו-יציבותי ירד בתקופה הנסקרת, שכן הפעילות התאוששה במידה ניכרת מאז סיום מדיניות הסגרים. גם בארה"ב ובמדינות אירופה החל תהליך התאוששות, וזה משפיע אף הוא לחיוב על המשק הישראלי. יחד עם זאת, המדינות המתפתחות עדיין שרויות במשבר הבריאותי, והתפשטות וריאנט הדלתא גורם לעלייה מחודשת בהיקף התחלואה במדינות המפותחות ובישראל. המצב הזה מעלה את ההסתברות לחידוש חלק מההגבלות על הפעילות המקומית ואת החשש מהתגברות הסיכונים הפיננסיים שאיתם מתמודד חלק מהסקטור העסקי ובפרט העסקים הקטנים.
  • הבנקים המרכזיים ברחבי העולם ממשיכים להפעיל מדיניות מוניטרית מרחיבה. על רקע תהליך היציאה מהמשבר עלתה סביבת האינפלציה במדינות רבות, ובראשן ארה"ב, ועמה עלו התשואות הנומינליות הארוכות.
  • קובעי המדיניות הכלכלית בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, מתמודדים עם שני אתגרים מרכזיים: (1) המשך התמיכה בפעילות הכלכלית, כלומר ניהול המדיניות הפיסקלית והמדיניות המוניטרית המרחיבות. (2) סיכוני יציבות מקרו-פיננסיים, כלומר עליית מחירי הנכסים מעבר לגורמים הכלכליים ארוכי הטווח.
להלן הדגשים העיקריים המתארים את תמונת המצב בסוף המחצית הנסקרת של המערכת הפיננסית בישראל:
  • ההתאוששות במגזר העסקי, הגם שהיא משמעותית, אינה אחידה -עסקים שטרם חזרו לרמת פעילות (מבחינת תעסוקה) כפי ששררה לפני משבר הקורונה הינם בעיקר עסקים קטנים ופעילותם מפוזרת על פני ענפי משק שונים. מנגד, ניתוח מצבן של החברות הציבוריות מראה כי רבים מהענפים – ובעיקר התעשייה, המסחר והמידע והתקשורת – לא חוו כלל פגיעה ברווחיות בסיכום שנת 2020.
  • חלה ירידה בסיכון להפסדים משמעותיים באשראי הפרטי: שיעור החוב הבנקאי שהתשלומים בגינו נדחו במגזר העסקי ובמגזר משקי הבית ירד משמעותית, וחל שיפור בשיעור החובות הפגומים במערכת הבנקאית. שיעור הנזילות בקרב החברות הציבוריות בכל הענפים גבוה, לרבות ענפים שנפגעו במיוחד במשבר הקורונה, אם כי במקביל עלה שיעור המינוף בקרב חברות אלה.
  •  ירידת ההשקעה בענף הבנייה בשנת 2020 וברביע הראשון של 2021 פגעה בהיצע הדירות, השפעה שתימשך בטווח הבינוני. על כן הביקוש לרכישת דירה, שהתגבר עם היציאה מהמשבר, הפחתת המס על משקיעים ותנאי המימון הנוחים וירידת החלק היחסי של עסקאות במסגרת תכנית "מחיר למשתכן" מתבטאים בהאצה של עליית מחירי הדירות. מאמצע 2020 היקף המשכנתאות החדשות צומח בקצב גבוה, על רקע עלייה בהיקף העסקאות. במקביל, חלה עלייה בגודל המשכנתה הממוצעת והמשיך לעלות חלקן של המשכנתאות הנלקחות בשיעור מימון גבוה. עם זאת, רמת החוב לדיור במשק נמוכה בהשוואה בינ"ל, ואף המגבלה על שיעור המימון שמרנית באופן יחסי בהשוואה למדינות מתקדמות. כמו כן, עמידות המערכת הפיננסית בפני סיכון משוק הדיור מוערכת כגבוהה.
  •  הסיכון לעמידות הבנקים וחברות הביטוח חזר להערכתנו כמעט לרמתו שלפני תקופת הקורונה. אף שמשבר הקורונה פגע בפעילות הכלכלית של הגופים הפיננסיים בישראל, עמידותם של גופים אלו נותרה גבוהה, ואחרי ההפסדים שספגו בתחילת המשבר, הרי לקראת סוף שנת 2020 הם שבו להרוויח. אמנם הסיכונים לפגיעה מסוימת ברווחיות עדיין גבוהים יותר מאשר לפני משבר הקורונה, אי-הוודאות פחתה משמעותית, ועמה החשש לפגיעה ביציבותם של המוסדות הפיננסיים.
  • מחירי המניות עלו במחצית הראשונה של 2021 ומרווחי אג"ח החברות הוסיפו לרדת והגיעו לרמתם טרם המשבר, תוך התגברות פעילות ההנפקה, במיוחד באמצעות מניות, על רקע תנאים פיננסיים נוחים במיוחד. אינדיקציות שונות מצביעות על עלייה בתיאבון של המשקיעים לסיכון.​​