דוח האינפלציה לרביע הרביעי של 2010 (דוח מספר 33)

02.02.2011
 
מכתב הנגיד לדוח האינפלציה לרביע הרביעי של 2010 (דוח מספר 33)
 
לדוח המלא - לחץ כאן
 
דוח האינפלציה לרביע הרביעי של 2010 מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד – הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית[1].
ברביע הנסקר נמשכה ההתאוששות, שהחלה עוד באמצע 2009, בפעילות הריאלית ובתעסוקה, וניכרו סימנים ללחצים אינפלציוניים. מדד המחירים לצרכן עלה ברביע הרביעי של 2010 ב-0.8 אחוז, ובניכוי הרכיבים העונתיים – פירות וירקות והלבשה והנעלה – הוא עלה ב-0.2 אחוז. עלייתם של מחירי האנרגיה והמזון הייתה מהירה מזו של שאר רכיבי המדד, 1.4 אחוזים, והם משכו כלפי מעלה את המדד הכללי. בסעיף הדיור (המתבסס על שכר הדירה), שהוביל את האינפלציה ברביעים הקודמים, הייתה ברביע הנסקר התמתנות. קצב האינפלציה בהסתכלות על שנים עשר החודשים האחרונים עלה מעט ברביע הנסקר ביחס לקודמו – ל-2.7 אחוזים. על פי סקר מחירי הדירות (רכישה) הואצה עליית מחיריהן בחודשים אוקטובר ונובמבר לאחר חודשיים של התמתנות.
האינדיקטורים לפעילות הריאלית ברביע הנסקר – סקר החברות, המדד המשולב והמודלים להערכת ההווה (nowcasting) לרביע הרביעי – מצביעים על המשך מגמת הצמיחה בקצב דומה לזה של הרביע הקודם. על פי הערכותינו התרחבו ההשקעות והיצוא בקצב מהיר, ואילו הצריכה הפרטית (כולל השוטפת) עלתה בשיעור מתון, לאחר יציבות ברביע הקודם. התחזית לרביע הרביעי מתבססת, בין השאר, על נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי של 2010, שלפיהם צמח התמ"ג ב-4.4 אחוזים, נמשך הגידול המהיר של ההשקעות, הואצה הצריכה הציבורית, ואילו בצריכה הפרטית וביצוא הסחורות והשירותים נרשמה יציבות.
מנתוני שוק העבודה לרביע השלישי ומאינדיקטורים לרביע הרביעי של 2010 עולה כי שיעור האבטלה במשק נמוך יחסית (בהשוואה היסטורית), אף כי הוא עלה ברביע הנסקר כתוצאה מעלייה מתונה של שיעור ההשתתפות. לפי שעה לא ניכרים לחצי שכר משמעותיים. השכר הריאלי והנומינלי אמנם עלו ברביע השלישי, אך עלות העבודה ליחידת תוצר (המביאה בחשבון את העלייה בפריון העבודה) ירדה ברביע זה. יחד עם זאת, חברות המשתתפות בסקר החברות מדווחות במרבית הענפים על עלייה, אמנם מתונה, בקושי לגייס עובדים מקצועיים – סימן להתקרבות אל תעסוקה מלאה.
ברביע השלישי של 2010 נמשכה מגמת הצמיחה בכלכלה העולמית. עם זאת הצמיחה במשקים המפותחים עדיין נמוכה (יחסית לצמיחה הפוטנציאלית), למרות האצתה בארצות הברית וביפן ברביע השלישי. באירופה התמתן מעט שיעור הצמיחה. בשוקי העבודה בארצות אלה עדיין לא מסתמנת התאוששות, ושיעורי האבטלה נותרו גבוהים. לפי אינדיקטורים שונים ההתאוששות המהירה יחסית במשקים המתפתחים (בהשוואה למפותחים) נמשכה גם במהלך הרביע הנסקר. על רקע זה העלאת הריביות במשקים אלו, לצד דחייה של הצפי להעלאות הריבית לסוף 2011 במשקים המפותחים (בעיקר בארה"ב ובאירופה), המשיכה לעודד יבוא הון למדינות המתפתחות, ובדומה להן גם לישראל.
במהלך הרביע הנסקר המשיך בנק ישראל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית, שמטרתה העיקרית לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד, תוך תמיכה בפעילות המשקית ושמירה על היציבות הפיננסית. הריבית לחודש אוקטובר הועלתה ב-0.25 נקודת אחוז, לרמה של 2 אחוזים, ובחודשים נובמבר, דצמבר וינואר 2011 היא הושארה ללא שינוי. לשם המשך השגתם של יעדי המדיניות, בפרט לנוכח עלייה בציפיות האינפלציה בעת האחרונה, העלה בנק ישראל את הריבית בפברואר 2011 ל-2.25 אחוזים.
על פי נתוני מאזן התשלומים יבוא ההון לישראל ברביע הנסקר התמקד ברכישת מילוות קצרי מועד (מק"ם) ובהפקדות של זרים בבנקים מקומיים ופחות בהשקעות ריאליות ובמניות. כך הגיעה יתרת החזקותיהם של הזרים בישראל לכרבע מיתרת המק"ם. ניתן אפוא להסיק שיבוא הון זה, המשפיע על שער החליפין, מונע בעיקר משיקולים קצרי טווח. לשם צמצום השפעות קצרות טווח אלה על שער החליפין התערב בנק ישראל בשוק ורכש מטבע חוץ. בינואר 2011 הטיל בנק ישראל על תושבי ישראל חובת דיווח על פעילותם בנגזרי מטבע חוץ, ועל תושבי חוץ – חובת דיווח על פעילותם בנגזרי מטבע חוץ ובמק"ם. כן הטיל בנק ישראל על התאגידים הבנקאיים חובת נזילות בגין עסקאות בנגזרי מטבע חוץ מול תושבי חוץ.
שערי החליפין הנומינלי האפקטיבי והריאלי של השקל נותרו בתחילת הרביע הנסקר ללא שינוי משמעותי, ובמחצית השנייה של הרביע הם יוספו – על רקע הרחבת פער הריביות בין ישראל למשקים הגדולים והעודף בחשבון השוטף.
לנוכח העליות המשמעותיות של מחירי הדירות (יחסית למדד הכללי) ושל היקפי האשראי לדיור, וחרף הערכות כי אין בועה בשוק הדיור ב-2010, נקט בנק ישראל צעדים מקרו-יציבותיים שמטרתם לייקר את הריבית על המשכנתאות (אלה הניתנות בריבית משתנה וביחס מימון גבוה), ובכך לצמצם את חשיפת הציבור והבנקים לסיכוני ריבית ואשראי בשוק הדיור.
הסיכונים העיקריים העומדים בפני המשק הישראלי בזירה הגלובלית הם (א) אי-הוודאות לגבי הצמיחה, ובמיוחד אי-וודאות ביחס להתמודדותן של חלק ממדינות אירופה וארה"ב עם גירעונות פיסקליים גבוהים (מידת הקונסולידציה הנדרשת והיכולת לבצעה), והשפעתה על כלכלת העולם, ובכלל זה על הביקושים ליצוא הישראלי; (ב) מגמת עלייתם של המחירים המסתמנת בשוקי הסחורות בעולם, שעלולה להביא לעליית האינפלציה בעולם כולו, גם בישראל.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם ולפעול לשמירה על האינפלציה בתחום היעד, תוך תמיכה בפעילות הריאלית ושמירה על היציבות הפיננסית. מסלול הריבית ייקבע גם בעתיד בהתאם לסביבת האינפלציה, לתנאי המשק ולהתפתחויות העולמיות, ובכלל זה לתוואי הריבית העולמית, ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל.
 
[1] עם כינונה של ועדה מוניטרית, על פי חוק בנק ישראל החדש (התש"ע-2010), יתקבלו החלטות הריבית במסגרתה ודוח האינפלציה יוצג על ידה.