דוח חטיבת השווקים על יתרות מטבע החוץ של ישראל לשנת 2010

29/03/2011
29.03.2011
 
דוח חטיבת השווקים על יתרות מטבע החוץ של ישראל לשנת 2010
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
 
חטיבת השווקים פרסמה היום את הדין וחשבון השנתי על יתרות מטבע החוץ לשנת 2010.
יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו בשנת 2010 ב-10.2 מיליארדי דולרים, לעומת עלייה של כ-17 מיליארדים בשנה הקודמת, והסתכמו בסוף השנה ב-[1]69.3 מיליארדי דולרים. העלייה ביתרות השנה, בדומה לעלייתן בשנתיים הקודמות, היא בעיקרה תוצאה של רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל. מגמת הגדלת יתרות מטבע החוץ נמשכה ב-2010 גם במדינות מתקדמות ומתעוררות, בדומה למגמה בישראל, על רקע העובדה שהמשבר הפיננסי העולמי הדגיש את החשיבות שבהחזקת רמה גבוהה והולמת של יתרות. העלייה ברמת היתרות ב-2010 באה לידי ביטוי בגידול ביחסים בין היתרות למצרפים שונים של המשק, שלפיהם מקובל לבחון הלימות רמתן של היתרות. רמתם הגבוהה של יחסים אלו מחזקת את עמידות המשק בפני משברים ומשפרת את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית, ובכך משרתת את יכולתו של בנק ישראל להשיג את יעדיו על פי החוק החדש.
תשואת ההחזקה של יתרות המט"ח במונחי הנומרר המטבעי שלהן בשנת 2010 הייתה 1.2%, לעומת 3.8% בממוצע בשנים 2001–2010. במונחי שקלים תשואת ההחזקה של תיק היתרות הייתה שלילית, בשיעור של 7.1%, עקב התחזקות השקל לעומת הדולר והאירו במהלך השנה. מספר המטבעות בנומרר המטבעי הוגדל ב-2010, במטרה להשיג פיזור טוב יותר ולצמצם את ההשלכות האפשריות של המשבר בתרחישי קיצון.
התשואה במונחי נומרר הושפעה במידה רבה משני גורמים: מהרמה הנמוכה של הריביות והתשואות-לפדיון בשווקים הפיננסיים של המדינות המפותחות, ומהאריכות הממוצעת של היתרות, שהייתה קצרה מאשר ברוב השנים הקודמות. ההחלטה על אריכות ממוצעת קצרה יחסית התקבלה לנוכח הסיכון הגבוה של קבלת תשואת החזקה שלילית, הכרוך בניהול היתרות באריכות גבוהה יותר כאשר רמות הריבית והתשואות-לפדיון הן כה נמוכות. תרומת הניהול הפעיל בשנת 2010 הסתכמה ב-10 נקודות בסיס – לעומת תרומה ממוצעת של 20 נקודות בסיס בעשור האחרון, אך בדומה לממוצע זה ללא שנת 2009, שבה התרומה הייתה חריגה בגודלה. הרכיב העיקרי של תרומת הניהול הפעיל ב-2010 היה תוספת התשואה מבחירת הנכסים לתיק, במיוחד נכסי המירווח הקצרים. יש לציין, שהשנה תנאי הרקע לניהול יתרות מטבע החוץ היו מאתגרים, לאור העובדה שהמשבר הפיננסי העולמי נכנס לשלב חדש, שבו החששות של משקיעים בשווקים הבין-לאומיים התמקדו באי הוודאות לגבי כושר הפירעון של חלק מהמדינות החברות באיחוד האירופי.
במארס 2010 התקבל בכנסת חוק חדש לבנק ישראל, שנכנס לתוקפו ב-1 ביוני 2010. החוק החדש מגדיר את מטרות הבנק ואת תפקידיו, שאחד מהם הוא החזקתן וניהולן של יתרות מטבע החוץ של המדינה. החוק משנה את המסגרת שבה מתקבלות ההחלטות העיקריות בבנק ישראל, ביניהן ההחלטות על רמתן הרצויה של היתרות לטווח הארוך ועל מדיניות השקעתן. הוועדה המוניטרית החדשה של הבנק, שתוקם על פי החוק, תמלא תפקיד מרכזי בתהליך זה. במסגרת האחריות הדיווחית של הבנק החוק מגדיר את סוגי הדוחות התקופתיים על רמת היתרות וניהולן, שהבנק נדרש להגיש לשר האוצר, לממשלה, לוועדת הכספים של הכנסת ולציבור.
כניסת החוק החדש לתוקף הסירה את החסמים המשפטיים שמנעו את השקעת היתרות בסוגי נכסים פיננסיים שונים, שהוערכו בעבר על ידי הבנק כאפיקים רצויים להשקעת היתרות מההיבטים של כדאיות כלכלית וניהול סיכונים. מאז כניסת החוק לתוקף הבנק שוקד על זיהוי ובחינה של הדרכים הראויות לניצול דרגות החופש הנוספות שהחוק החדש מעניק לו בבחירת הנכסים, לרבות האפשרות להשקיע חלק מהיתרות בשוקי המניות הגלובליים.
חטיבת השווקים של בנק ישראל קידמה במהלך שנת 2010, מספר פרויקטים מיוחדים: (א) הטמעה של מערכת ממוחשבת משולבת לניהול כספים ונכסים, שצפויה לשפר ולייעל את ניהול היתרות. (ב) הקמת נציגות של הבנק בניו יורק. (ג) היערכות לקיום הדרישות של חוק בנק ישראל החדש, להרחבת תחומי הפעילות, שהוא מאפשר, ולהפקת הדיווחים אשר הוגדרו בו. (ד) סיום תהליך השינוי הארגוני עם צירוף הפונקציה של ניהול מילוות המדינה לחטיבה.
 
[1] רמת היתרות המדווחת כאן אינה כוללת הקצאות של זכויות משיכה על ידי קרן המטבע הבין-לאומית למדינות החברות בקרן (SDRs Allocation), ויתרה בקרן – Reserve Tranche. אלה הגיעו בסוף שנת 2010 ל-1.6 מיליארדי דולרים, לעומת 1.5 מיליארדים בסוף 2009. עוד בעניין זה ראו: בנק ישראל – דין וחשבון כספי לשנת 2010.