דוח המדיניות המוניטרית לרביע הראשון של 2011

03.05.2011
 
מכתב הנגיד לדוח המדיניות המוניטרית לרביע הראשון של 2011
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
לדוח המלא - לחץ כאן
 
דוח המדיניות המוניטרית לרביע הראשון של 2011 מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת הערכת התפתחותה של האינפלציה ביחס ליעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן בפורום המוניטרי הבכיר של בנק ישראל בראשות הנגיד, הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטת הריבית[1].
מדד המחירים לצרכן עלה ברביע הראשון של 2011 ב-0.7 אחוז, שיעור העולה משמעותית על השיעור הנגזר ממרכז יעד האינפלציה בצירוף גורמי עונתיות לרביע זה. העלייה הגבוהה של המדד הושפעה הן מגורמים מקומיים - מחירי הדיור ומחירי הפירות והירקות; והן מגורמים חיצוניים - המחירים העולמיים של האנרגיה והסחורות. התפתחות המחירים בשנים עשר החודשים האחרונים, שהסתכמה בעלייה של 4.3 אחוזים, מצביעה על האצה משמעותית של קצב האינפלציה ברביע הראשון של 2011. מגמת העלייה של מחירי הדירות, שהחלה בראשית 2008, התבטאה גם בנתונים האחרונים שהתפרסמו ברביע הנסקר, ועלייתם בשנים עשר החודשים האחרונים הסתכמה בשיעור של16.1 אחוזים. התפתחויות אלו מגבירות את החשש שמגמת העלייה של מחירי הדירות - אם תתמיד - יהיה בה כדי לסכן את היציבות הפיננסית והריאלית במשק.
הפעילות הכלכלית ברביע הראשון של 2011 המשיכה להתרחב בעוצמה, המשך להתרחבות המהירה בשנת 2010, שהקיפה את כל רכיבי הביקוש המצרפי, ובמיוחד את הצריכה הפרטית. התרחבות הפעילות ממשיכה להתבטא בשוק העבודה: מספר המועסקים עלה ברביע האחרון של 2010 בשיעור ניכר, בעוד ששיעור האבטלה נותר ללא שינוי. השכר במשק התחיל לעלות במתינות במהלך המחצית השנייה של 2010, בניגוד למגמת הירידה המאפיינת אותו בשנים האחרונות.
הסביבה הכלכלית בישראל משתקפת בשוק ההון: מחירי הנכסים הפיננסיים כמעט לא המשיכו לעלות ברביע הראשון של השנה, אך במהלכו הם הגיעו לרמת שיא חדשה, גבוהה מרמתם הממוצעת לפני המשבר. כן נראה כי הקצב הגבוה של התרחבות הפעילות הכלכלית בישראל נמשך. על פי ההערכות של בנק ישראל, צמיחת התוצר ב-2011 תגיע ל-4.5 אחוזים, בעיקר עקב התרחבות הביקושים המקומיים. קצב עלייתם של ביקושים אלה עשוי ללחוץ לעליית המחירים במהלך שנת 2011.
הפעילות הכלכלית במדינות המתפתחות צפויה לצמוח בשנתיים הקרובות בשיעורים גבוהים, ואילו במדינות המפותחות צפויה אמנם צמיחה חיובית, אך בקצב נמוך יחסית. בארה"ב התפרסמו לאחרונה נתוני מקרו טובים מהצפוי, המבשרים שיפור ממשי בפעילות, ובפרט ירידה באבטלה.
ה-ECB העלה את הריבית המוניטרית בתחילת חודש אפריל, לראשונה מאז המשבר, אך ההודעה הנלווית להחלטת הריבית הותירה אי-ודאות רבה לגבי המשך ההעלאות. בארה"ב אמנם אין עדיין כוונות ברורות להעלות את הריבית, והציפיות הן שהיא תישאר ברמתה הנמוכה לפחות עד סוף השנה, אך מתגברות ההערכות בדבר סיום קרב של ההקלות הכמותיות, כמתוכנן.
המדיניות המוניטרית בישראל הותאמה לשינויים המהירים בפעילות הכלכלית ובסביבת האינפלציה המקומית. עם החרפת המשבר, ברביע האחרון של 2008 וברביע הראשון של 2009, נקט בנק ישראל מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, והמשיך בכך גם במהלך 2009 ו-2010, תוך צמצום הדרגתי של מידת ההרחבה, בהתאם להתפתחויות בסביבה הכלכלית. ברביע הנסקר, לנוכח ההאצה באינפלציה ובצמיחה, המונעת בעיקר על ידי ביקושים, הגביר בנק ישראל את קצב העלאת הריבית, ובכך צמצם במידה ניכרת את ההרחבה: הריבית לפברואר ולמארס הועלתה ב-25 נקודות בסיס לכל אחד מהם, ולאפריל בחצי נקודת אחוז, מעל לתחזיות המוקדמות של שוק ההון והחזאים.
על פי נתוני מאזן התשלומים יבוא ההון של זרים לישראל ברביע הנסקר המשיך להתמקד ברכישת מק"ם ובהפקדות בבנקים מקומיים, יותר מאשר בהשקעות ריאליות ובמניות, ויתרת החזקות המק"ם של הזרים הגיעה ל-12.5 מיליארדי דולרים, שליש מהיתרה המונפקת. ניתן אפוא להסיק שיבוא הון זה, המשפיע על שער החליפין, מונע בעיקר משיקולים קצרי טווח. לשם צמצום השפעות קצרות טווח אלה על שער החליפין התערב בנק ישראל בשוק ורכש מטבע חוץ. מלבד זאת, בינואר 2011 הטיל בנק ישראל על תושבי ישראל חובת דיווח על פעילותם בנגזרי מטבע חוץ, על תושבי חוץ חובת דיווח על פעילותם בנגזרי מטבע חוץ ובמק"ם, ועל התאגידים הבנקאיים חובת נזילות בגין עסקאות בנגזרי מטבע חוץ מול תושבי חוץ.
הערכת בנק ישראל היא כי שיעור האינפלציה בעוד שנים עשר חודשים יהיה מעט מעל הגבול העליון של טווח יעד האינפלציה, תוך המשך תהליך הדרגתי של העלאת הריבית, כך שבמחצית השנייה של 2012 תתבסס האינפלציה בתוך גבולותיו של יעד יציבות המחירים. הסיכונים לסטייה מהתפתחות זו כלפי מעלה וכלפי מטה הם מאוזנים; הערכה זו מתבססת, מצד אחד, על המשך עלייה של מחירי האנרגיה והמזון, ועל התרחבות הביקושים, גורמים הפועלים לעליית האינפלציה; ומהצד האחר - על העלאות ריבית בנק ישראל ברביע הנסקר, שהסתכמו בנקודת אחוז, על המשך עליית הריבית ככל שיידרש במהלך השנה הקרובה, ועל איטיותה היחסית של ההתאוששות העולמית, במיוחד במדינות המפותחות, אשר בעטיה הולכים ומתרחבים פערי הריביות ומביאים להתגברות לחצי הייסוף.
בנק ישראל ימשיך ויצמצם את מידת ההרחבה המוניטרית, הננקטת מאז תחילתו של המשבר הפיננסי, כדי לשמור על האינפלציה בתחום היעד, תוך תמיכה בפעילות הריאלית ושמירה על היציבות הפיננסית. מסלול הריבית אינו קבוע; הוא ייקבע בהתאם לסביבת האינפלציה, לפעילות הכלכלית בארץ ובעולם, לצפי לגבי העלאות הריבית על ידי הבנקים המרכזיים במשקים המובילים, ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. ההחלטות החודשיות על שיעור הריבית המוניטרית, וכן על התערבות בשוק המט"ח והיקפה, תתקבלנה בהתאם להתפתחויות בתחומים אלה.
 
[1] עם כינונה של ועדה מוניטרית, על פי חוק בנק ישראל החדש (התש"ע-2010), יתקבלו החלטות הריבית במסגרתה, ודוח המדיניות המוניטרית יוצג על ידה. שינוי שם הדוח (שהיה דוח האינפלציה) הוחל בדוח הנוכחי לראשונה.