דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2011

02.08.2011
 
מכתב הנגיד לדוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2011
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
לדוח המלא - לחץ כאן
 
דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2011 (התקופה הנסקרת בדוח זה) מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת הערכת התפתחותה של האינפלציה ביחס ליעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד, הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית[1].
מדד המחירים לצרכן עלה במהלך המחצית הראשונה של 2011 בשיעור של 2.2 אחוזים. לעליית המחירים הגבוהה (4.4 אחוזים במונחים שנתיים) תרמו עליות גבוהות ברכיבי הדיור (3.5 אחוזים), המזון (4.4 אחוזים) והאנרגיה (6.6 אחוזים). עליית המחירים בתקופה הנסקרת הושפעה הן מגורמים מקומיים (בעיקר שכר הדירה) והן מגורמים חיצוניים (מחירי הסחורות והאנרגיה). בכל אחד מחודשי התקופה הנסקרת היה הקצב השנתי של עליית המחירים מעל 3 אחוזים – הגבול העליון של יעד האינפלציה. עם זאת, נתונים חודשיים (מנוכי עונתיות) מלמדים, כי בארבעת החודשים האחרונים מסתמנת ירידה של קצב עליית המחירים ביחס לחודשים שקדמו להם.
בעולם נמשכת ההתאוששות מהמשבר העולמי של שנת 2008 – צמיחה אטית של המשקים המפותחים ומהירה של המשקים המתפתחים. לפי תחזית קרן המטבע הבין-לאומית ל-2011, המשקים המפותחים צפויים לצמוח ב-2.2 אחוזים, והמתפתחים – ב-6.6 אחוזים. בתקופה הנסקרת עלו מחירי הסחורות והנפט, ועמם עלו תחזיות האינפלציה ל-2011 – ל-2.6 אחוזים במדינות המפותחות ול-6.9 אחוזים במתפתחות. אשר לריבית – בארצות הברית לא צפויה העלאתה בשנה הקרובה, ובגוש האירו היא הועלתה לאפריל וליולי, ב-0.25 נקודת אחוז כל פעם. עם זאת גדלה לאחרונה בגוש זה אי-הוודאות לגבי קצב הצמיחה ותוואי הריבית העתידיים, בשל התגברות החששות למשבר חוב במספר מדינות באירופה, שעלול להשליך גם על היציבות הפיננסית העולמית. התרחבות החוב הלאומי ברוב המדינות המפותחות וקצב האינפלציה הגבוה במדינות המתפתחות צפויים להביא לנקיטת צעדי ריסון פיסקליים (במפותחות) ומוניטריים (במתפתחות), שיפעלו להאטת הצמיחה בעולם. אחד הביטויים של ציפיות אלה הוא, ככל הנראה, ירידת מחיריהם של הנכסים הפיננסיים בעולם בתקופה הנסקרת.
במשק הישראלי – ברביע הראשון של 2011 נמשכו התאוששות הפעילות הריאלית וירידת שיעור האבטלה. הצמיחה נשענה על עלייה בהשקעות וביצוא, שהושפעה מהתרחבות הסחר העולמי. אינדיקטורים לרביע השני מצביעים על המשך ההתרחבות של הפעילות העסקית, אמנם בקצב פחות מהיר מאשר בקודמו.
בתקופה הנסקרת ירדו מחירי הנכסים הפיננסיים – בעיקר המניות ואיגרות החוב של החברות – על רקע התפתחות דומה של מחירי המניות בעולם. לעומת זאת נמשכה בישראל העלייה של מחירי הדירות – ב-3.8 אחוזים במהלך ארבעת החודשים הראשונים של השנה וב-13.7 אחוזים באפריל-מאי 2011 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לנוכח העלייה המתמשכת של היקף המשכנתאות בריבית משתנה, וכדי למנוע כרסום ביציבות של הבנקים, הגביל בנק ישראל, החל ממאי 2011, את חלק המשכנתה בריבית משתנה בסך ההלוואה (לשליש). כן הוטלה חובת גילוי ללקוחות שנטלו בעבר הלוואות לדיור בריבית משתנה, וזאת במטרה להגביר את מודעותם להשלכות של עלייה בריבית על גובה ההחזר החודשי.
בינואר 2011 נרשם פיחות משמעותי בשער החליפין האפקטיבי של השקל, ככל הנראה כתוצאה מהחרפת אי היציבות הפנימית במדינות ערב ומצעדי בנק ישראל והאוצר. (ראו להלן.) בהמשך התקופה התחדשה מגמת הייסוף של שער החליפין האפקטיבי – בין היתר, על רקע המשך פערי הריבית מול ארצות הברית וגוש האירו – ובסך הכול בתקופה כולה נרשם ייסוף של 0.8 אחוז. כדי למתן את מגמת הייסוף המשיך בנק ישראל לרכוש מטבע חוץ. במקביל, כדי למתן את תנועות ההון הספקולטיביות לטווח קצר ולהגביר את היציבות הפיננסית, הטיל בנק ישראל בסוף ינואר 2011 חובת נזילות של 10 אחוזים על התאגידים הבנקאיים כנגד עסקאות של תושבי חוץ בנגזרי מט"ח. כן הודיע בנק ישראל על הטלת חובת דיווח על עסקאות בנגזרי מט"ח וחובת דיווח על עסקאות של תושבי חוץ במק"ם ובאיגרות חוב לטווח קצר, שנכנסה לתוקף בתחילת יולי 2011, כדי לאפשר מעקב אחר כניסת הון למשק. במקביל הוחלט במשרד האוצר לבטל את הפטור ממס רווח הון למשקיעים זרים על השקעות במק"ם ובאג"ח ממשלתיות קצרות, וזאת במטרה למתן את תנועות ההון הספקולטיביות.
בתקופה הנסקרת החיש בנק ישראל את קצב העלאת הריבית: הריבית לחודשים פברואר ומארס הועלתה ב-0.25 נקודת אחוז, הריבית לאפריל הועלתה ב-0.5 נקודת אחוז, וליוני – ב-0.25 נקודת אחוז. בסך הכול הועלתה הריבית בתקופה הנסקרת ב-1.25 נקודות אחוז, לשיעור של 3.25 אחוזים ביוני. הסיבות להעלאות הריבית היו קצב האינפלציה השנתי (בשנים עשר החודשים האחרונים), שבמהלך התקופה היה מעל לגבול העליון של היעד, הרמה הגבוהה יחסית של הציפיות לאינפלציה לשנה, הן על פי החזאים והן על פי שוק ההון, המשך ההתבססות של הצמיחה והמשך העלייה המהירה של מחירי הדירות. במקביל המשיך בנק ישראל לפעול בשוק המט"ח כדי למתן את הלחצים להתחזקות השקל. לקראת סיום התקופה הנסקרת הסתמנה אפשרות של האטה מסוימת בפעילות הכלכלית, וגברה מאוד אי-הוודאות הכלכלית והפיננסית, בעיקר על רקע ההתפתחויות בעולם והמצב הגיאופוליטי האזורי. כן ניכרו סימנים לאפשרות של התמתנות בקצב האינפלציה. על רקע זה הותיר בנק ישראל את הריבית ליולי ולאוגוסט ברמה של יוני.
להערכת חטיבת המחקר הצמיחה בשנת 2011 צפויה להסתכם ב-4.8 אחוזים; האבטלה, בממוצע שנתי, צפויה לרדת לשיעור נמוך במקצת מ-6.0 אחוזים (לעומת 6.6 אחוזים ב-2010); שיעור האינפלציה בארבעת הרביעים הבאים (החל מהרביע השלישי של 2011) צפוי לרדת ל-2.9 אחוזים, ובהמשך שנת 2012 צפויה האינפלציה להישאר בתחום היעד; ריבית בנק ישראל צפויה, להערכת חטיבת המחקר, לעלות בהדרגה ולהגיע לשיעור של כ-3.9 אחוזים ברביע השני של 2012. לעליית המחירים (ולעליית הריבית) במהלך השנה הקרובה יתרמו, על פי התחזית, המשך העלייה של מחירי שכר הדירה והרמה הגבוהה של מחירי הסחורות והאנרגיה, שצפויה להישמר במהלך השנה.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם, ולנהל מדיניות התומכת בצמיחה וביציבות הפיננסית, בד בבד עם חתירה להחזרתה של האינפלציה לתחום היעד (שכאמור צפויה, להערכתנו, במהלך שנת 2012). השיעור והעיתוי של התאמת הריבית ייקבעו על פי התפתחות האינפלציה, התבססות הצמיחה בארץ ובעולם, התפתחות שערי החליפין של השקל, התפתחות מחירי הנכסים והתאמתה של הריבית על ידי הבנקים המרכזיים המובילים.
 
[1] עם כינונה של ועדה מוניטרית על פי חוק בנק ישראל החדש (התש"ע -2010) יתקבלו החלטות הריבית במסגרתה, ודוח המדיניות המוניטרית יוצג על ידה. הדוח יפורסם פעמיים בשנה.